עדכוני פסיקה וחקיקה אוקטובר 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה אוקטובר 2025 

www.bsachar.co.il/october-2025

סיימתם עבודה? כל הזכויות שלכם בפירוק יחסי עבודה

סיימתם עבודה? כל הזכויות שלכם בפירוק יחסי עבודה 

סיימתם עבודה? כך תמצו את מלוא הזכויות שלכם

רגע סיום העבודה מלווה לעיתים בבלבול, אי־ודאות ולחץ. בין אם פרשתם, התפטרתם או פוטרתם – זהו צומת דרכים משמעותית. רבים אינם מודעים למלוא הזכויות המגיעות להם על פי חוק בעת פירוק יחסי עבודה. מדריך זה נועד להיות המפה שלכם לדרך החדשה: פירוט ברור וממוקד של הזכויות, התנאים והשלבים המעשיים. נסביר לעומק את פיצויי הפיטורים, דיני הפרישה, פדיון ימי חופשה ומחלה, ואת הזכאות לדמי אבטלה – כדי לצאת מהתהליך עם ביטחון שהשגתם את כל המגיע לכם כחוק.

למאמר המלא לחצו כאן

פרסומי השבוע

פרסומי השבוע

www.bsachar.co.il/2025/09/28

תגיות תוכן

אכיפה אפליה בודק שכר בודק שכר מוסמך ביטוח לאומי בקרת שכר דיני עבודה דמי הבראה הלנת שכר עבודה הפרשות לפיצויי פיטורים הפרת זכויות עובדים זכויות סוציאליות זכויות עובד זכויות עובדים חופשה שנתית חופשת לידה חוק הגנת השכר חל"ת חקיקה חרבות ברזל מילואים מיסוי מס הכנסה מע"מ מעסיקים ניהול שכר נקודות זיכוי עובדים זרים פיטורים פיצויים פיצויי פיטורים פיצוי פיטורים פנסיה פסקי דין צווי הרחבה קורונה קרן השתלמות שימוע שכר שכר מינימום שעות נוספות שעות עבודה תלוש משכורת תלוש שכר תנאי עבודה

ראש השנה 2025: מדריך יישומי וזכויות עבודה

שנה טובה

שנה טובה

ראש השנה 2025

ראש השנה 2025

ראש השנה הוא מהחגים המרכזיים בלוח השנה היהודי והוא מסמן את תחילתה של שנה חדשה. מעבר למשמעותו הדתית והרוחנית, החג מעוגן בחוקי העבודה בישראל כימי מנוחה רשמיים. המשמעות היא שכל עובד זכאי להיעדר מהעבודה בימים אלו ולקבל שכר בהתאם לכללים הקבועים בחוק. ראש השנה תשפ"ו יחול בשנת 2025 בימים שלישי ורביעי – 23 ו־24 באוקטובר 2025.

במאמר זה נפרט בהרחבה את הכללים לגבי עבודה בראש השנה, כולל זכויות עובדים במשכורת חודשית ובשכר שעתי, כללי דמי חג, עבודה בפועל בימי החג, עבודה בערב החג, חופשה שנתית בתקופת החג, ותשלום שכר בתקופה זו. נציג גם טבלה מסכמת שתסייע להבנת הזכויות, נענה על שאלות נפוצות, ונבחן את חובות המעסיקים.

ראש השנה – ימי חג רשמיים

ראש השנה מוגדר בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א–1951 כימי חג ומנוחה. בשנת 2025 החג חל בשני ימים רצופים – יום שלישי, 23.10.2025 ויום רביעי, 24.10.2025. שני הימים נחשבים כימי מנוחה רשמיים לעובדים יהודים, ולכל עובד שלא בחר לציין את חגי עדתו.

עובד שאינו יהודי רשאי לבחור אם הוא מציין את חגי ישראל או את חגי עדתו. אם בחר בחגי עדתו, הוא לא יקבל את ימי ראש השנה כימי חג, אלא את מועדי עדתו לפי החוק. הבחירה נעשית מראש עם תחילת ההעסקה והיא מחייבת לאורך כל תקופת העבודה.

ערב החג – יום עבודה מקוצר

בערב ראש השנה, יום שני, 22.10.2025, חל יום עבודה קצר. ברוב מקומות העבודה במשק, יום העבודה בערב חג נמשך 7 שעות עבודה בלבד. במקומות עבודה שבהם הונהגו הסכמים מיטיבים או צווי הרחבה ספציפיים, יום העבודה עשוי להיות קצר אף יותר (למשל 6 שעות בלבד).

עובד במשכורת חודשית יקבל את שכרו המלא גם אם עבד פחות שעות. עובד בשכר שעתי יקבל שכר עבור השעות שעבד בפועל, אך יש לו זכות לעבוד פחות שעות באותו יום מבלי שהדבר ייחשב כהיעדרות.

תשלום שכר בימי ראש השנה

עובדים חודשיים

עובדים במשכורת חודשית זכאים לשכר מלא עבור ימי החג – גם אם לא עבדו בפועל. המעסיק אינו רשאי להפחית מהשכר החודשי בגין ימי החג.

עובדים יומיים או שעתיים

עובדים בשכר יומי או שעתי זכאים לדמי חג אם מתקיימים שני תנאים:

1. העובד השלים שלושה חודשי עבודה אצל אותו מעסיק.
2. העובד לא נעדר מהעבודה סמוך ליום החג ללא רשות או סיבה מוצדקת.

דמי החג מחושבים לפי ממוצע השכר היומי של העובד בימים שקדמו לחג. אם החג חל בשבת – אין זכאות לדמי חג נוספים.

עבודה בפועל בראש השנה

עובד שהועסק בפועל בימי ראש השנה זכאי לגמול מוגדל:

• אם ניתן לו יום מנוחה חלופי – הוא זכאי ל־150% שכר לפחות עבור יום החג שבו עבד, ובנוסף ליום מנוחה אחר.
• אם לא ניתן לו יום מנוחה חלופי – הוא זכאי ל־250% שכר עבור עבודתו בחג.

הסכמים קיבוציים או חוזים אישיים עשויים להעניק תנאים משופרים, אך בשום אופן לא תנאים פחותים מאלה שנקבעו בחוק.

חופשה שנתית וראש השנה

כאשר עובד יוצא לחופשה שנתית וימי ראש השנה חלים במהלך חופשה זו – ימי החג לא מנוכים ממכסת ימי החופשה שלו. כלומר, החג "קוטע" את החופשה, והעובד זכאי לכך שימי החג לא יופחתו ממספר ימי החופשה האישיים.

חובות המעסיק

המעסיק מחויב לנהל את ימי החג בהתאם לחוק ולצווי הרחבה. עליו לוודא:

• כי עובדים מקבלים את שכרם המלא עבור ימי החג.
• כי עובדים שעבדו בחג מקבלים גמול נוסף ויום מנוחה חלופי.
• כי ימי החג אינם מנוכים ממכסת ימי החופשה.
• כי ערב החג מתקיים כיום עבודה מקוצר.
• כי יש היתר חוקי להעסקת עובדים בחג במידה והדבר נדרש.

אי עמידה בחובות אלו עלולה להוות הפרה של דיני עבודה ולהוביל לתביעות משפטיות.

שאלות ותשובות נפוצות

האם ניתן לחייב עובד לעבוד בראש השנה?
ניתן לחייב רק אם מדובר במקום עבודה חיוני ובעל היתר מיוחד ממשרד העבודה.

מה הדין אם עובד לא הגיע לעבודה לפני החג?
עובד בשכר שעתי שלא הגיע לעבודה סמוך לחג עלול לאבד את זכאותו לדמי חג, אלא אם הייתה סיבה מוצדקת או אישור.

האם ערב ראש השנה נחשב כיום חג?
לא. ערב ראש השנה נחשב ליום עבודה רגיל אך מקוצר.

מה קורה אם ראש השנה חל בשבת?
במקרה כזה אין זכאות לדמי חג נוספים מעבר לשבת.

האם עובדים חדשים זכאים לדמי חג?
כן, אך רק לאחר שהשלימו שלושה חודשי עבודה רצופים אצל אותו מעסיק.

סיכום

ראש השנה תשפ"ו (2025), החל בימים שלישי ורביעי, 23–24 באוקטובר 2025, הוא חג רשמי וימי מנוחה על פי חוק. העובדים זכאים לשכר מלא, גם אם לא עבדו בפועל. עובדים שעתיים או יומיים זכאים לדמי חג בהתאם לתנאים. עובדים שהועסקו בחג זכאים לגמול נוסף וליום מנוחה חלופי. ערב החג מוגדר כיום עבודה מקוצר, והחג אינו מנוכה ממכסת ימי החופשה השנתית.

למעסיקים מומלץ להקפיד על הכללים במלואם כדי לשמור על יחסי עבודה תקינים ולהימנע מהפרות דיני עבודה. לעובדים חשוב להכיר את זכויותיהם על מנת לדרוש את המגיע להם כחוק.

 

עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2025

  https://www.bsachar.co.il/august-2025/

איך למנוע תביעות שכר מראש – ביקורת עצמית פנימית

איך למנוע תביעות שכר מראש – ביקורת עצמית פנימית 

בכל שנה מוגשות בישראל אלפי תביעות שכר על ידי עובדים – החל מאי תשלום שעות נוספות, דרך חישוב שגוי של דמי הבראה ועד להפרשות חסרות לפנסיה. במרבית המקרים, המעסיק כלל לא התכוון להפר את החוק – אלא פשוט לא ביצע ביקורת שוטפת על אופן ניהול השכר.

מאמר זה נועד למנהלים, חשבי שכר ובעלי עסקים קטנים ובינוניים. הוא סוקר את הטעויות הנפוצות ביותר, מציג כלים לביצוע ביקורת פנימית אפקטיבית, ומציע דרכים פשוטות להפחתת סיכונים משפטיים והוצאות עתידיות.

למה חשוב לבצע ביקורת עצמית של השכר?

חשיפה לתביעות אישיות

מעסיקים שלא בודקים את עצמם חשופים לתביעות בגין הפרת חוקי מגן, שיכולות להסתיים לא רק בפיצוי לעובד – אלא גם באחריות אישית של מנהלים.

עלות תביעה מול עלות מניעה

תביעה ממוצעת של עובד אחד עלולה להגיע ל־50,000 ₪ ואף יותר. לעומת זאת, ביצוע ביקורת עצמית פנימית אחת לשנה עולה אלפי שקלים בודדים בלבד.

שמירה על מוניטין עסקי

עובד שתובע – מפרסם. תביעה שמתפרסמת בתקשורת או ברשתות החברתיות עלולה לגרום נזק תדמיתי קשה.

5 טעויות נפוצות שמובילות לתביעות שכר

1. חוסר עדכון של הסכמים וחוזים אישיים
   עובדים מתחילים בתנאים מסוימים – אך עם השנים השכר, אחוזי המשרה או תנאים אחרים משתנים. אם לא מעדכנים את החוזה – יש פערים.

2. היעדר תיעוד לשעות נוספות
   גם אם העובד לא מבצע שעות נוספות בפועל – כל עוד אין רישום אמיתי של שעות העבודה, המעסיק חשוף לתביעות.

3. טבלאות אקסל לא מדויקות
   ניהול חישובי שכר באופן ידני או חובבני באקסל ללא בקרות – מוביל לטעויות מצטברות.

4. החלת תנאי "גלובלי" לא חוקי
   עסקת שכר גלובלי ללא פיצול רכיבי שכר (כגון שעות נוספות או דמי חופשה) עלולה להיחשב לעוקפת חוק.

5. ניכויים לא חוקיים מתלוש השכר
   לדוגמה: ניכוי בגין "טעות קופה", חניה, ציוד, היעדרות – ללא אישור חתום מהעובד – נחשב לא חוקי.

מהם רכיבי הביקורת הפנימית?

ניתוח תלושי שכר של מדגם עובדים

בדיקת התאמה בין החוזה לתלוש בפועל: שכר יסוד, תוספות, שעות נוספות, ותק.

בדיקת שעות עבודה בפועל מול דיווחים

מעבר על דוחות נוכחות, רישום כניסות ויציאות, סנכרון מול תלושים.

בחינת הפרשות סוציאליות

בדיקת הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, ביטוח לאומי – לפי שכר קובע.

ניתוח חוזים אישיים

סקירה של חוזים קיימים, איתור סעיפים שעלולים להיחשב למקפחים או לא ברורים.

בקרת נהלים

האם יש נהלים מסודרים לשעות נוספות? לתשלום הוצאות? האם הם מתועדים?

דגשים מיוחדים לעסקים קטנים ובינוניים

• אין חובה חוקית להעסיק בודק שכר מוסמך, אך האחריות המשפטית עדיין חלה עליכם.

• חישובי שכר חייבים להיעשות על ידי גורם מקצועי או תוכנת שכר מוכרת.

• גם בעסק עם פחות מ־10 עובדים – נדרש תיעוד מדויק ונהלים ברורים.

המלצות לביצוע ביקורת עצמית חכמה

1. קבעו תאריך קבוע אחת לשנה
   לדוגמה: חודש לפני תום שנה אזרחית או רבעון.

2. בחרו מדגם מייצג של עובדים
   מכל מחלקה, סוג משרה, ותק וגיל.

3. שלבו בדיקה של גורם חיצוני אחת ל־3 שנים
   בודק שכר מוסמך או יועץ דיני עבודה יכול לאתר ליקויים שמבפנים לא רואים.

4. צרו דוח סיכום פנימי
   אפילו במסמך Word פשוט – כך ניתן לעקוב אחרי ממצאים ופעולות מתקנות.

5. טפלו בכל חריגה – גם אם העובד לא התלונן
   החוק לא מותנה בפנייה של העובד. גם עובד שבעבר שתק – עשוי להגיש תביעה לאחר עזיבתו.

סיכום

הדרך למנוע תביעות שכר אינה סודית – היא פשוט דורשת מודעות, שגרה של ביקורת פנימית והטמעת נהלים מסודרים. כל ארגון, גדול או קטן, יכול לבצע פעולות בסיסיות שיבטיחו עמידה בחוק, יחס הוגן לעובדים, ומניעת עלויות משפטיות מיותרות.

השקעה של יום עבודה פעם בשנה – יכולה לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים, כאב ראש ותביעות.

מה קובע חוזה העבודה? מדריך משפטי מעודכן לזכויות עובדים ולמעסיקים

חוזה העבודה הוא לא רק מסמך פורמלי – הוא המסגרת המשפטית שמכילה את כל היסודות של יחסי העבודה בין העובד לבין המעסיק. דרך החוזה קובעים הצדדים את תנאי העבודה, את תחומי האחריות, את מנגנוני השכר, את אופן סיום ההתקשרות ואת הסנקציות האפשריות להפרות. עם זאת, מעטים מודעים לכך שגם חוזה עבודה "מנוסח היטב" עלול להיפסל בחלקים ממנו אם הוא כולל הוראות הסותרות את החוק, מפלות את העובד או שוללות ממנו זכויות בסיס.

למאמר המלא לחצו כאן

עדכוני חקיקה ופסיקה – יולי 2025

עדכוני חקיקה ופסיקה – יולי 2025

לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

העסקת בני נוער בקיץ 2025 – מה חשוב לדעת?

• עם פתיחת חופשת הקיץ, בני נוער רבים מצטרפים לשוק העבודה. מעסיקים רבים בוחרים להעסיק נוער בתקופה זו, אך חשוב לזכור – העסקת קטינים כפופה להוראות מחמירות בחוק עבודת הנוער ותקנותיו.
• להלן מרוכזים עיקרי ההוראות והעדכונים לשנת 2025, כדי לוודא שהעסקת בני הנוער אצלכם תיעשה כחוק ותוך שמירה על זכויותיהם. החוק קובע איסורים ברורים לפי גיל, תנאים רפואיים, שעות עבודה ומנוחה, ואפילו סוגי העבודות שבהם מותר להעסיק.
• למשל, אסור להעסיק בני נוער שטרם מלאו להם 14, ובני 14–15 מותר להעסיק רק במהלך חופשות רשמיות. גם לאחר גיל 15, יש לבחון האם הנער חייב בלימודים ואם נמסרה הודעה מתאימה על כך לבית הספר.
• בנוסף, חלה חובה לשמור העתק של תעודת הזהות, אישור רפואי ובמקרים מסוימים גם לבצע "בדיקת התאמה" לעבודה. כל נער ונערה צריכים לקבל טופס הודעה לעובד תוך 7 ימים.
• חשוב לדעת כי אין דבר כזה "הכשרה ללא שכר" – כל שעת עבודה מחייבת תשלום, החל מהשעה הראשונה. החוק גם אוסר לחלוטין על העסקת נוער בשעות נוספות או בלילה, למעט חריגים עם היתר מיוחד.
• המעסיקים מחויבים גם להסעות במידה והעבודה נמשכת לשעות שאין בהן תחבורה ציבורית זמינה, והפרה של החוקים האלו עלולה לגרור סנקציות חמורות.

לחצו כאן לכתבה המלאה

הטבות לעובדים המפונים מביתם עקב מבצע "עם כלביא"

• ב־1 ביולי 2025 אושרה הצעת חוק חשובה שמעניקה הגנה לעובדים שנאלצו להתפנות מביתם במהלך מבצע "עם כלביא". החוק נועד לתת מענה לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב נזק ישיר שנגרם לביתם.
• על פי החוק, לא ניתן לפטר עובד שפונה מביתו במשך 3 חודשים מיום הפינוי – בתנאי שימסור למעסיק אישור רשמי מהרשות המקומית על כך שפונה. ההגנה נועדה לאפשר יציבות בתקופת משבר.
• מעבר לכך, משרד התחבורה הודיע כי כל תושב שפונה מביתו יהיה זכאי לקבל מנוי "חופשי חודשי" חינם, שיאפשר לו לנוע בתחבורה ציבורית – כולל אוטובוסים, רכבות ושירותים עירוניים, בכל הארץ.
• המנוי ניתן ללא עלות, וניתן להוציאו בקלות דרך אתר משרד התחבורה או באמצעות אפליקציית רב־קו און־ליין, בצירוף תעודת זהות או רישיון נהיגה.
• מדובר ביוזמה שמטרתה להקל על מפונים, בין אם עברו להתגורר אצל קרובים, ובין אם הם שוהים במלונות או מגורים זמניים רחוק ממקום עבודתם או הלימודים של ילדיהם.
• חשוב לדעת – הזכאות ניתנת באופן אישי ואינה אוטומטית. יש להגיש בקשה יזומה דרך הערוצים שפורסמו.

לחצו כאן לכתבה המלאה

מתווה הפיצויים לחופשה ללא תשלום במסגרת מבצע "עם כלביא"

• עובדים שיצאו לחל"ת במהלך מבצע "עם כלביא" זכאים לדמי אבטלה גם אם לא עמדו בתנאים הרגילים של הביטוח הלאומי – זאת בעקבות מתווה פיצויים ייעודי שאושר לאחרונה.
• המתווה כולל הקלות משמעותיות: די ב־10 ימי חל"ת (במקום 30), נדרשת תקופת עבודה מצומצמת של 6 חודשים מתוך 18, והזכאות ניתנת מהיום הראשון ללא קיזוז של חמישה ימים.
• גם מי שלא ניצל ימי חופשה קודם – זכאי. יחד עם זאת, אם המעסיק שילם שכר עבור ימי החל"ת – העובד אינו זכאי לדמי אבטלה ויש לבצע קיזוז בהתאם.
• הגשת הבקשה פשוטה: יש להירשם באתר לשכת התעסוקה, למלא בקשה לדמי אבטלה באתר הביטוח הלאומי, ולוודא שהמעסיק שידר טופס 100 עם תאריכי החל"ת.
• גם מבוגרים בני 67 ומעלה זכאים למענק מיוחד – בגובה של 75% מהכנסתם ב־3 מתוך 6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה. התקרה היומית הועמדה על 134 ש"ח.
• המתווה נועד להבטיח שהעובדים שנפגעו עקב לחימה – בין אם פוטרו ובין אם יצאו לחל"ת – יזכו לרשת ביטחון כלכלית שתאפשר להם מעבר חלק יותר לתקופה שאחרי המשבר.

לחצו כאן לכתבה המלאה

https://www.bsachar.co.il/july-2025/

מה אומר החוק על עבודת בני נוער? מדריך מקיף לקיץ 2025

 

מה אומר החוק על עבודת בני נוער? מדריך מקיף לקיץ 2025

עבודת בני נוער בחופש הגדול היא תופעה רחבת היקף בישראל. אלפי נערים ונערות יוצאים לשוק העבודה מדי קיץ, בין אם לשם צבירת ניסיון, חיסכון ללימודים או פיתוח אחריות אישית. עם זאת, העסקת קטינים כפופה למערכת חוקים ותקנות מחייבת שמטרתה להבטיח את שלומם, בריאותם וזכויותיהם. חוק עבודת הנוער, תקנות שעות עבודה ומנוחה, צווי הרחבה ושכר מינימום – כולם חלים גם על בני 14 עד 18, אך באופן שונה לעומת עובדים בגירים.

מדריך זה מציג סקירה עדכנית ומלאה של כל מה שמעסיק, הורה או נער צריך לדעת לפני שמתחילים עבודה בקיץ 2025: מה מותר לפי גיל, מה אסור בשום אופן, אילו עבודות מסוכנות ומתי זכאים להפסקה. נפרט גם מהו השכר המינימלי לפי גיל, איך מקבלים החזר נסיעות, מהי חובת תלוש השכר – ואיך מתמודדים עם הפרות או ניצול.

המדריך מבוסס על המידע המעודכן מאתר "כל זכות", ועל החקיקה המחייבת בישראל.

למאמר המלא לחצו כאן

תגיות תוכן

אכיפה אפליה בודק שכר בודק שכר מוסמך ביטוח לאומי בקרת שכר דיני עבודה דמי הבראה הודעה מוקדמת הלנת שכר עבודה הפרשות לפיצויי פיטורים הפרת זכויות עובדים זכויות סוציאליות זכויות עובד זכויות עובדים חופשה שנתית חופשת לידה חוק הגנת השכר חל"ת חקיקה חרבות ברזל מילואים מיסוי מס הכנסה מע"מ מעסיקים ניהול שכר נקודות זיכוי עובדים זרים פיטורים פיצויים פיצויי פיטורים פנסיה פסקי דין צווי הרחבה קורונה קרן השתלמות שימוע שכר שכר מינימום שעות נוספות שעות עבודה תלוש משכורת תלוש שכר תנאי עבודה

מתווה פיצויים לעסקים בעקבות מבצע "עם כלביא" – סיכום הסעיפים המרכזיים בהצעת החוק

מתווה פיצויים לעסקים בעקבות מבצע "עם כלביא" – סיכום הסעיפים המרכזיים בהצעת החוק

במסגרת המשך דיוני ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, גובש מתווה מעודכן לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025. החוק נועד להעניק פיצויים לעסקים שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא", להבטיח את יציבותם הכלכלית, ולמנוע קריסות עסקיות בתקופת חירום.

בדיון שנערך השבוע, סוכם על שורת תיקונים ושיפורים לטובת בעלי העסקים והמגזר העצמאי, תוך התאמות למורכבות הכלכלית שנוצרה בעקבות הלחימה. לפניכם עיקרי הסיכומים שנקבעו במסגרת הצעת החוק:

1. השוואת מחזורי הפעילות לשנת 2023

לבקשת נציגי המגזר העסקי, שונתה נקודת ההשוואה לצורך חישוב ירידת המחזור. כעת, הפגיעה העסקית תיבחן מול התקופה המקבילה בשנת 2023 (לפני פרוץ מבצע חרבות ברזל), ולא מול שנת 2024, כך שניתן יהיה לבסס את החישוב על שנה שבה לא הייתה לחימה.

2. בחירה בין שנות בסיס לנשות מילואימניקים

נשים שבני זוגן משרתים במילואים, ואשר מנהלות עסקים עצמאיים, יקבלו זכות בחירה בין השוואת המחזור לשנת 2023 או לשנת 2024, לפי מה שטוב יותר עבורן. מדובר בצעד שנועד לאפשר גמישות והוגנות כלפי בעלות עסקים שהושפעו ישירות מהשירות הצבאי של בני משפחתן.

3. פיצוי עצמאים שנפגעו ישירות – גם ללא תלוש שכר

נוסף לפיצוי על הוצאות קבועות לעסק שנסגר עקב פגיעה ישירה, נקבע כי עצמאים שלא מוציאים לעצמם תלוש שכר יהיו זכאים למענק סוציאלי. המענק ייקבע לפי הכנסתם בשנת 2022, עד לסכום של 15,000 ש"ח לחודש, בדומה למודל הסיוע שניתן בתקופת האומיקרון.

4. הצמדת סכומי הפיצויים למדד

סוכם כי סכומי הפיצויים יוצמדו למדד המחירים לצרכן, בשיעור של 4.75%, כדי לשקף את עליית יוקר המחיה. עיגון זה צפוי להבטיח את ערכם הריאלי של הפיצויים לאורך זמן.

5. פתרונות לעסקים חדשים

עסקים שהחלו לפעול החל מ־1 בינואר 2023, יוכלו לקבל פיצוי בהתאם לממוצע המחזור בארבעת או חמשת החודשים הראשונים לפעילותם (בהתאם לסוג הדיווח – חד או דו חודשי), ולא ייפגעו רק בשל כך שאין להם נתוני עבר ל־2022 או 2023.

6. הקלות לעובדים עם מוגבלות בדמי אבטלה

עובדים עם מוגבלות יקבלו הקלה משמעותית בתקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה: שלושה חודשים מתוך 18, במקום שישה חודשים כפי שנהוג בדרך כלל. מדובר בצעד נוסף לקידום שוויון הזדמנויות בתקופת חירום.

7. פיצוי לבעלי נכסים שאיבדו דמי שכירות

במקרה שבו נכס מושכר נפגע באופן ישיר, כך שהשוכר עזב ואינו יכול להמשיך לשהות בנכס, יוענק לבעל הנכס פיצוי בגין אובדן דמי שכירות. הפיצוי יכלול גם רכיב עדכוני למחירי השוק, אם מחירי השכירות באזור עלו מאז.

8. סיוע לעסקים גדולים

סוכם על הקצאת תקציב ייעודי בגובה 60 מיליון ש"ח לעסקים בעלי מחזור שנתי מעל 400 מיליון ש"ח, וזאת מחוץ לתקרה הרגילה של החוק.

9. סוגיות פתוחות בדיון – תקופת החל"ת והאכשרה

נותרו מספר סוגיות שלא הוסדרו, בעיקר סביב תנאי היציאה לחל"ת:
לפי הנוסח המקורי, עובד יוכל לצאת לחל"ת רק לאחר 11 ימי השבתה, תוך דרישה ל־6 חודשי אכשרה. ועדת הכספים מבקשת לקצר את הזכאות ל־10 ימים ולהפחית את דרישת האכשרה. יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, הודיע כי יפנה לשר האוצר לקידום פתרון מוסכם.

סיכום

הצעת החוק המעודכנת מהווה צעד משמעותי להבטחת רציפות תפקודית לעסקים קטנים וגדולים שנפגעו ממבצע "עם כלביא". לצד פיצוי כספי, מוצע מנגנון מותאם למציאות כלכלית משתנה, תוך התחשבות בעובדים עצמאים, בעלי מוגבלות ובעלי נכסים.

מומלץ לעסקים לעקוב אחרי ההתקדמות בהליכי החקיקה ולהתייעץ עם יועץ מס, רו"ח או עו"ד, לצורך בחינה של זכאותם והיערכות להפקת דוחות השוואה ונתונים לצורך קבלת פיצוי.

חוק הפיצויים בגין מבצע עם כלביא: ועדת הכספים סיכמה על שורת שיפורים לטובת העצמאים ובעלי העסקים בישראל

לשון החוק פורסם באתר הכנסת

במסגרת דיון נוסף לעניין החוק, סוכם בין השאר על השוואת ירידת המחזורים לשנת 2023 טרום מלחמת חרבות ברזל ואפשרות בחירה לנשות מילואמיניקים בעלות עסקים בין השוואה לשנים 23 או 2​4, הצמדת סכומי הפיצויים למדד, מענק סוציאלי לעצמאים זכאים שעסקם ספג פגיעה ישירה, פתרונות לעסקים חדשים, הקלות לעובדים עם מוגבלות לעניין תקופת האכשרה לדמי אבטלה, ופיצוי לבעל נכס שספג פגיעה ישירה ואיבד את הכנסתו משכירות בגין כך

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, המשיכה לדון היום (ג') בהצעת חוק "התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025", שעניינה גיבוש מתווה פיצויים ארצי ומהיר לעסקים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית ולמנוע קריסה כלכלית בתקופה מאתגרת זו.

במסגרת הדיון הוצגו שורה של הישגים למיטוב הצעת החוק ולטובת העסקים, עליהם סיכמה הוועדה ונציגי המגזר העסקי עם משרד האוצר:

1. השוואת התקופות לקביעת גובה הפגיעה במחזור העסק, תעשה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023 ולא בשנת 2024 כפי שקבע הנוסח המקורי, כך שתקופת הפיצוי תעשה בהשוואה לתקופה בה לא התחוללה לחימה כל שהיא.
2. נשות מילואימניקים בעלות עסקים יהיו זכאיות לאופציית בחירה להשוואת מחזורי עסקיהן לעניין גובה הפגיעה, בין שנת 2023 ל-2024.
3. לעניין פיצוי לנזקים עקיפים מנזק ישיר, לצד נוסח החוק המקורי, הקובע כי בעלי עסקים שעסקם ספג פגיעה ישירה ונאלצו לסגורו יקבלו החזר הוצאות למשך חצי שנה, סוכם כעת כי בדומה לתקופת נגיף האומיקרון, עצמאי בעל עסק כזה, שלא מוציא לעצמו תלוש שכר יהיה זכאי גם למענק סוציאלי על בסיס הכנסתו החייבת בשנת 2022, עד לגובה של 15 אלף ₪ לחודש.
4. סכומי הפיצויים יוצמדו למדד בשיעור של 4.75% (ישנם מספר פרטים נוספים המצריכים הסכמות במסגרת סעיף זה).
5. ניתן מענה לעסקים חדשים, כאשר לגבי עסק שנפתח החל מה-1.1.2023, תקופת הבסיס להשוואת ירידת המחזורים תהייה ממוצע 4 החודשים הראשונים לפעילות העסק המחשב באופן דו חודשי ו-5 חודשים ראשונים לעסק המחשב באופן חד חודשי.
6. לגבי עובדים עם מוגבלות תקוצר תקופת האכשרה לאבטלה ל-3 חודשים מתוך 18 חודשים במקום 6 מתוך  18 חודשים.
7. לגבי בעל נכס המשכיר אותו לאדם אחר, סוכם כי במקרה בו שוכר עזב את הנכס בגין פגיעה ישירה שאינה מאפשרת מגורים בנכס, יקבל בעל הנכס את דמי השכירות שהפסיד, וכי במצב בו המחירים בשוק השכירות עלו הפיצוי ישכלל גם זאת.
8. לצד החוק, סוכם כי 60 מיליון ₪ יוקדשו למציאת פתרון לעסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון ₪.

לצד הסיכומים, ישנן עדיין מספר סוגיות שטרם הגיעו לגביהן להסכמות, בניהן הקלות ביציאה לחל"ת שקובע החוק, כאשר נקבע במקור תקופת זכאות מינימלית של 11 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה, ואילו הוועדה דורשת להוריד את מספר הימים המינימלי ל-10. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין כי יפנה לשר האוצר בנוגע לסוגיה זו וסוגיות נוספות בגינן טרם התקבלו הסכמות, על מנת לזרז את אישור החוק.

 

עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס?

עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס? 

עסקאות רכב לעובדים הן חלק בלתי נפרד ממערך התגמולים הארגוני בישראל. רכב צמוד נתפס לעיתים כהטבה מועדפת על פני תוספות שכר ישירות, אך מאחוריה מסתתרים כללים ברורים מבחינת חוקי המס. שווי רכב, מס רכב ו־הטבת רכב נחשבים כהכנסה לכל דבר – ולכן יש להבין את ההשלכות המלאות על העובד, המעסיק ורשויות המס. במאמר זה נבחן מה מותר ומה אסור לפי החוק, מהן העלויות האמיתיות, וכיצד ניתן לפעול במסגרת החוק תוך שמירה על כדאיות כלכלית.

למאמר המלא לחצו כאן