יום ראשון, 13 ביולי 2025

מה אומר החוק על עבודת בני נוער? מדריך מקיף לקיץ 2025

 

מה אומר החוק על עבודת בני נוער? מדריך מקיף לקיץ 2025

עבודת בני נוער בחופש הגדול היא תופעה רחבת היקף בישראל. אלפי נערים ונערות יוצאים לשוק העבודה מדי קיץ, בין אם לשם צבירת ניסיון, חיסכון ללימודים או פיתוח אחריות אישית. עם זאת, העסקת קטינים כפופה למערכת חוקים ותקנות מחייבת שמטרתה להבטיח את שלומם, בריאותם וזכויותיהם. חוק עבודת הנוער, תקנות שעות עבודה ומנוחה, צווי הרחבה ושכר מינימום – כולם חלים גם על בני 14 עד 18, אך באופן שונה לעומת עובדים בגירים.

מדריך זה מציג סקירה עדכנית ומלאה של כל מה שמעסיק, הורה או נער צריך לדעת לפני שמתחילים עבודה בקיץ 2025: מה מותר לפי גיל, מה אסור בשום אופן, אילו עבודות מסוכנות ומתי זכאים להפסקה. נפרט גם מהו השכר המינימלי לפי גיל, איך מקבלים החזר נסיעות, מהי חובת תלוש השכר – ואיך מתמודדים עם הפרות או ניצול.

המדריך מבוסס על המידע המעודכן מאתר "כל זכות", ועל החקיקה המחייבת בישראל.

למאמר המלא לחצו כאן

תגיות תוכן

אכיפה אפליה בודק שכר בודק שכר מוסמך ביטוח לאומי בקרת שכר דיני עבודה דמי הבראה הודעה מוקדמת הלנת שכר עבודה הפרשות לפיצויי פיטורים הפרת זכויות עובדים זכויות סוציאליות זכויות עובד זכויות עובדים חופשה שנתית חופשת לידה חוק הגנת השכר חל"ת חקיקה חרבות ברזל מילואים מיסוי מס הכנסה מע"מ מעסיקים ניהול שכר נקודות זיכוי עובדים זרים פיטורים פיצויים פיצויי פיטורים פנסיה פסקי דין צווי הרחבה קורונה קרן השתלמות שימוע שכר שכר מינימום שעות נוספות שעות עבודה תלוש משכורת תלוש שכר תנאי עבודה

יום שבת, 12 ביולי 2025

מתווה פיצויים לעסקים בעקבות מבצע "עם כלביא" – סיכום הסעיפים המרכזיים בהצעת החוק

מתווה פיצויים לעסקים בעקבות מבצע

מתווה פיצויים לעסקים בעקבות מבצע "עם כלביא" – סיכום הסעיפים המרכזיים בהצעת החוק

במסגרת המשך דיוני ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, גובש מתווה מעודכן לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025. החוק נועד להעניק פיצויים לעסקים שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא", להבטיח את יציבותם הכלכלית, ולמנוע קריסות עסקיות בתקופת חירום.

בדיון שנערך השבוע, סוכם על שורת תיקונים ושיפורים לטובת בעלי העסקים והמגזר העצמאי, תוך התאמות למורכבות הכלכלית שנוצרה בעקבות הלחימה. לפניכם עיקרי הסיכומים שנקבעו במסגרת הצעת החוק:

1. השוואת מחזורי הפעילות לשנת 2023

לבקשת נציגי המגזר העסקי, שונתה נקודת ההשוואה לצורך חישוב ירידת המחזור. כעת, הפגיעה העסקית תיבחן מול התקופה המקבילה בשנת 2023 (לפני פרוץ מבצע חרבות ברזל), ולא מול שנת 2024, כך שניתן יהיה לבסס את החישוב על שנה שבה לא הייתה לחימה.

2. בחירה בין שנות בסיס לנשות מילואימניקים

נשים שבני זוגן משרתים במילואים, ואשר מנהלות עסקים עצמאיים, יקבלו זכות בחירה בין השוואת המחזור לשנת 2023 או לשנת 2024, לפי מה שטוב יותר עבורן. מדובר בצעד שנועד לאפשר גמישות והוגנות כלפי בעלות עסקים שהושפעו ישירות מהשירות הצבאי של בני משפחתן.

3. פיצוי עצמאים שנפגעו ישירות – גם ללא תלוש שכר

נוסף לפיצוי על הוצאות קבועות לעסק שנסגר עקב פגיעה ישירה, נקבע כי עצמאים שלא מוציאים לעצמם תלוש שכר יהיו זכאים למענק סוציאלי. המענק ייקבע לפי הכנסתם בשנת 2022, עד לסכום של 15,000 ש"ח לחודש, בדומה למודל הסיוע שניתן בתקופת האומיקרון.

4. הצמדת סכומי הפיצויים למדד

סוכם כי סכומי הפיצויים יוצמדו למדד המחירים לצרכן, בשיעור של 4.75%, כדי לשקף את עליית יוקר המחיה. עיגון זה צפוי להבטיח את ערכם הריאלי של הפיצויים לאורך זמן.

5. פתרונות לעסקים חדשים

עסקים שהחלו לפעול החל מ־1 בינואר 2023, יוכלו לקבל פיצוי בהתאם לממוצע המחזור בארבעת או חמשת החודשים הראשונים לפעילותם (בהתאם לסוג הדיווח – חד או דו חודשי), ולא ייפגעו רק בשל כך שאין להם נתוני עבר ל־2022 או 2023.

6. הקלות לעובדים עם מוגבלות בדמי אבטלה

עובדים עם מוגבלות יקבלו הקלה משמעותית בתקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה: שלושה חודשים מתוך 18, במקום שישה חודשים כפי שנהוג בדרך כלל. מדובר בצעד נוסף לקידום שוויון הזדמנויות בתקופת חירום.

7. פיצוי לבעלי נכסים שאיבדו דמי שכירות

במקרה שבו נכס מושכר נפגע באופן ישיר, כך שהשוכר עזב ואינו יכול להמשיך לשהות בנכס, יוענק לבעל הנכס פיצוי בגין אובדן דמי שכירות. הפיצוי יכלול גם רכיב עדכוני למחירי השוק, אם מחירי השכירות באזור עלו מאז.

8. סיוע לעסקים גדולים

סוכם על הקצאת תקציב ייעודי בגובה 60 מיליון ש"ח לעסקים בעלי מחזור שנתי מעל 400 מיליון ש"ח, וזאת מחוץ לתקרה הרגילה של החוק.

9. סוגיות פתוחות בדיון – תקופת החל"ת והאכשרה

נותרו מספר סוגיות שלא הוסדרו, בעיקר סביב תנאי היציאה לחל"ת:
לפי הנוסח המקורי, עובד יוכל לצאת לחל"ת רק לאחר 11 ימי השבתה, תוך דרישה ל־6 חודשי אכשרה. ועדת הכספים מבקשת לקצר את הזכאות ל־10 ימים ולהפחית את דרישת האכשרה. יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, הודיע כי יפנה לשר האוצר לקידום פתרון מוסכם.

סיכום

הצעת החוק המעודכנת מהווה צעד משמעותי להבטחת רציפות תפקודית לעסקים קטנים וגדולים שנפגעו ממבצע "עם כלביא". לצד פיצוי כספי, מוצע מנגנון מותאם למציאות כלכלית משתנה, תוך התחשבות בעובדים עצמאים, בעלי מוגבלות ובעלי נכסים.

מומלץ לעסקים לעקוב אחרי ההתקדמות בהליכי החקיקה ולהתייעץ עם יועץ מס, רו"ח או עו"ד, לצורך בחינה של זכאותם והיערכות להפקת דוחות השוואה ונתונים לצורך קבלת פיצוי.


חוק הפיצויים בגין מבצע עם כלביא: ועדת הכספים סיכמה על שורת שיפורים לטובת העצמאים ובעלי העסקים בישראל


לשון החוק פורסם באתר הכנסת

במסגרת דיון נוסף לעניין החוק, סוכם בין השאר על השוואת ירידת המחזורים לשנת 2023 טרום מלחמת חרבות ברזל ואפשרות בחירה לנשות מילואמיניקים בעלות עסקים בין השוואה לשנים 23 או 2​4, הצמדת סכומי הפיצויים למדד, מענק סוציאלי לעצמאים זכאים שעסקם ספג פגיעה ישירה, פתרונות לעסקים חדשים, הקלות לעובדים עם מוגבלות לעניין תקופת האכשרה לדמי אבטלה, ופיצוי לבעל נכס שספג פגיעה ישירה ואיבד את הכנסתו משכירות בגין כך

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, המשיכה לדון היום (ג') בהצעת חוק "התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025", שעניינה גיבוש מתווה פיצויים ארצי ומהיר לעסקים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית ולמנוע קריסה כלכלית בתקופה מאתגרת זו.

במסגרת הדיון הוצגו שורה של הישגים למיטוב הצעת החוק ולטובת העסקים, עליהם סיכמה הוועדה ונציגי המגזר העסקי עם משרד האוצר:

  1. השוואת התקופות לקביעת גובה הפגיעה במחזור העסק, תעשה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023 ולא בשנת 2024 כפי שקבע הנוסח המקורי, כך שתקופת הפיצוי תעשה בהשוואה לתקופה בה לא התחוללה לחימה כל שהיא.
  2. נשות מילואימניקים בעלות עסקים יהיו זכאיות לאופציית בחירה להשוואת מחזורי עסקיהן לעניין גובה הפגיעה, בין שנת 2023 ל-2024.
  3. לעניין פיצוי לנזקים עקיפים מנזק ישיר, לצד נוסח החוק המקורי, הקובע כי בעלי עסקים שעסקם ספג פגיעה ישירה ונאלצו לסגורו יקבלו החזר הוצאות למשך חצי שנה, סוכם כעת כי בדומה לתקופת נגיף האומיקרון, עצמאי בעל עסק כזה, שלא מוציא לעצמו תלוש שכר יהיה זכאי גם למענק סוציאלי על בסיס הכנסתו החייבת בשנת 2022, עד לגובה של 15 אלף ₪ לחודש.
  4. סכומי הפיצויים יוצמדו למדד בשיעור של 4.75% (ישנם מספר פרטים נוספים המצריכים הסכמות במסגרת סעיף זה).
  5. ניתן מענה לעסקים חדשים, כאשר לגבי עסק שנפתח החל מה-1.1.2023, תקופת הבסיס להשוואת ירידת המחזורים תהייה ממוצע 4 החודשים הראשונים לפעילות העסק המחשב באופן דו חודשי ו-5 חודשים ראשונים לעסק המחשב באופן חד חודשי.
  6. לגבי עובדים עם מוגבלות תקוצר תקופת האכשרה לאבטלה ל-3 חודשים מתוך 18 חודשים במקום 6 מתוך  18 חודשים.
  7. לגבי בעל נכס המשכיר אותו לאדם אחר, סוכם כי במקרה בו שוכר עזב את הנכס בגין פגיעה ישירה שאינה מאפשרת מגורים בנכס, יקבל בעל הנכס את דמי השכירות שהפסיד, וכי במצב בו המחירים בשוק השכירות עלו הפיצוי ישכלל גם זאת.
  8. לצד החוק, סוכם כי 60 מיליון ₪ יוקדשו למציאת פתרון לעסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון ₪.

לצד הסיכומים, ישנן עדיין מספר סוגיות שטרם הגיעו לגביהן להסכמות, בניהן הקלות ביציאה לחל"ת שקובע החוק, כאשר נקבע במקור תקופת זכאות מינימלית של 11 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה, ואילו הוועדה דורשת להוריד את מספר הימים המינימלי ל-10. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין כי יפנה לשר האוצר בנוגע לסוגיה זו וסוגיות נוספות בגינן טרם התקבלו הסכמות, על מנת לזרז את אישור החוק.

 


יום רביעי, 2 ביולי 2025

עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס?

עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס?

עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס? 

עסקאות רכב לעובדים הן חלק בלתי נפרד ממערך התגמולים הארגוני בישראל. רכב צמוד נתפס לעיתים כהטבה מועדפת על פני תוספות שכר ישירות, אך מאחוריה מסתתרים כללים ברורים מבחינת חוקי המס. שווי רכב, מס רכב ו־הטבת רכב נחשבים כהכנסה לכל דבר – ולכן יש להבין את ההשלכות המלאות על העובד, המעסיק ורשויות המס. במאמר זה נבחן מה מותר ומה אסור לפי החוק, מהן העלויות האמיתיות, וכיצד ניתן לפעול במסגרת החוק תוך שמירה על כדאיות כלכלית.

עדכונים אחרונים בנושאי הפרשות פנסיוניות ושינויים בחוק הפרישה – מה השתנה מאז 2020?

עדכונים אחרונים בנושאי הפרשות פנסיוניות ושינויים בחוק הפרישה – מה השתנה מאז 2020?
עדכונים אחרונים בנושאי הפרשות פנסיוניות ושינויים בחוק הפרישה – מה השתנה מאז 2020? 

תאריך פרסום: יולי 2, 2025
קטגוריות: חיסכון הפנסיוני, פנסיה, פרישה
תגיות: גיל פרישה, גמל, הפקדות פנסיוניות, הפרשות עובדים, זכויות פנסיה, מיסוי פיצויים, פנסיה, פרישה, קופת גמל להשקעה, קרן ברירת מחדל

מערכת הפנסיה בישראל עברה שינויים עמוקים בשנים האחרונות, שהשפיעו על עובדים, עצמאים ומעסיקים כאחד.

בין אם מדובר בהעלאת שיעורי הפרשות עובדים, שינוי תקרות קצבה, התאמות בגיל הפרישה או חידוד חובות מעסיק – כל צד במערכת צריך להכיר את ההתפתחויות כדי למנוע טעויות, הפסדים וסיכונים משפטיים.

במאמר זה נסקור את השינויים בפנסיה, קרנות גמל, רפורמות חוקיות והשלכות על מי שנמצא לקראת פרישה או מתחיל את דרכו בשוק העבודה.

זכויות עובדים בנוכחות בזום/מרחוק: עבודה מהבית בתקופת מלחמה

זכויות עובדים בנוכחות בזום/מרחוק: עבודה מהבית בתקופת מלחמה

זכויות עובדים בנוכחות בזום/מרחוק: עבודה מהבית בתקופת מלחמה

בקרת שכר
יולי 2, 2025
קטגוריה: זכויות עובדים, מעסיקים
תגיות תוכן: החזר הוצאות לעובד ביתי, זכויות עובדים, מעמד משפטי של עובדים מרחוק, עבודה בזום, עבודה היברידית, עבודה מהבית, פרטיות בזום, רגולציה בעבודה בתקופת חירום, תאונת עבודה בבית, תלוש שכר מרחוק

עבודה מהבית הפכה למונח שגור בשפה היומיומית בעקבות מגפת הקורונה, אך תופעה זו חזרה במלוא העוצמה גם בתקופות חירום ביטחוניות, דוגמת מבצע "עם כלביא".

עבור עובדים רבים, עבודה בזום או מרחוק אינה רק פתרון זמני – אלא מציאות תעסוקתית מתמשכת שמחייבת הגדרה משפטית, כללים ברורים ומערכת זכויות מחודשת.

מאמר זה מציג את עיקרי הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים בעבודה מרחוק, תוך התייחסות לפרקטיקה, פסיקה עדכנית, רגולציה מתפתחת ואתגרים יישומיים.
עבודה מהבית – לא רק אופציה, אלא חובה בזמן חירום
מגמות עולמיות ומקומיות

משבר הקורונה הפך את העבודה מהבית לסטנדרט זמני – שהפך ברבות מהחברות לדרך עבודה קבועה. גם בישראל, בעקבות סגרים והנחיות פיקוד העורף, אולצו אלפי עובדים לעבוד מבתיהם. בעתות חירום ביטחוניות, דוגמת ירי טילים, פינוי יישובים או גיוס מילואים נרחב, הופכת העבודה מרחוק לחלופה היחידה להמשך הפעילות העסקית.

יום שלישי, 1 ביולי 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2025 

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עדכון תנאי שכר- צו הרחבה ענף הבנייה

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

רקע כללי:

ביום 17.03.2025, חתם שר העבודה יואב בן צור על צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בין ההסתדרות והתאחדות הקבלנים בוני הארץ, הגופים שמייצגים את העובדים והמעסיקים בענף הבנייה והתשתיות בישראל הצו מהווה תוספת לצו ההרחבה בענף הבנייה משנת 2015. צו ההרחבה החדש משפר את תנאי העסקתם של עובדי הבנייה באופן ניכר, אשר סובל מתחילת מלחמת חרבות ברזל במחסור כוח אדם.

על מי יחול הצו?

צו ההרחבה יחול על כלל המעסיקים במשק העוסקים בתחום הבנייה, התשתיות, צמ”ה, עבודות ציבוריות, הנדסה אזרחית ושיפוצים.

העובדים עליהם יחולו הוראות צו ההרחבה הם עובדים ומנהלי עבודה המועסקים באתרי בנייה או בשיפוצים, ולמעט עובדים בתפקידי מנהלה ועובדים משרדיים.

בית הדין קבע- מעסיק רשאי לדרוש מעובד שהציג אישור רפואי מקופת חולים לעמוד לבדיקה רפואית מטעמו.

מאת: עו"ד רינת טבאי

סע"ש(ת"א) 58217-06-22 ניתן ביום 02.03.2025

לאחרונה קבע בית הדין האזורי תל אביב, כי בנסיבות מסוימות מעסיק יכול לדרוש מעובד להיבדק על ידי רופא מטעמו גם אם העובד הציג בפניו אישור מחלה מקופת חולים.

רקע כללי:

תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשמ"ו-1986 להלן: התקנות, קובעות כי במצב שבו התעורר ספק אודות תעודת המחלה שהעובד סיפק, כאשר מדובר בתעודה שלא אושרה על ידי קופת חולים, רשאי המעסיק להעמיד את העובד לבדיקה רפואית.

עובדות פסק הדין:

עובדת זומנה לשימוע, לאחר מכן הפסיקה להגיע למקום העבודה. כאשר בזמן הזה העובדת מציגה בפני המעסיק אישורי מחלה מתמשכים שנתנו על ידי קופת החולים. המעסיק, שחשד כי העובדת התחילה לעבוד אצל מעסיק מתחרה, ביקש ממנה להיבדק על ידי רופא מטעמו, העובדת סירבה.

לכאורה, לאור לשון התקנות, נראה כי המעסיק מלכתחילה לא היה רשאי להעמיד את העובדת לבדיקה רפואית מאחר ותעודת המחלה שנמסר לו היא תעודה שמאושרת על ידי קופת החולים. ונראה כי בקשת המעסיק חורגת מהמסגרת החוקית.

חובת פרסום דוחות על פערי שכר מגדריים בארגון

מאת: עו"ד רינת טבאי

עם כניסת תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 בשנת 2020, חלה על ארגונים שמעסיקים מעל 518 עובדים חובה שנתית לערוך שני דוחות:דוח פנימי שמנתח את פערי השכר בין נשים לגברים.
דוח פומבי שמיועד לפרסום לציבור, כולל באתר האינטרנט של המעסיק (ככל שיש).

בנוסף, על המעסיק לספק לכל עובד/ת מידע אישי על שיוכם לקבוצות המוגדרות בדוח – כדי שכל אחת ואחד יוכלו להבין את תמונת המצב של השכר המגדרי בקבוצה שאליה הם משתייכים.

פרסום הדוח הציבורי לשנת 2024 – עד 1.6.2025

על פי הוראות החוק, יש להשלים את פרסום הדוח הציבורי עבור שנת 2024 עד תחילת חודש יוני 2025.




יום שלישי, 17 ביוני 2025

עבודה בזמן חירום: השלכות מבצע "עם כלביא" על זכויות עובדים בישראל

עבודה בזמן חירום: השלכות  מבצע

עבודה בזמן חירום: השלכות מבצע "עם כלביא" על זכויות עובדים בישראל

מבוא
מבצע "עם כלביא", אשר פרץ ביוני 2025, הוביל לשינויים עמוקים במרקם החיים האזרחיים, הכלכלה והעבודה בישראל. כמו מבצעים צבאיים קודמים, גם מבצע זה העמיד את מערכת דיני העבודה בפני אתגרים רבים, הן מהיבט של זכויות עובדים והן מבחינת אחריות המעסיקים. המאמר שלפנינו סוקר את ההשלכות המרכזיות של המבצע על שוק העבודה, תוך שימת דגש על תחומי דיני העבודה שנפגעו, תקנות לשעת חירום, התפתחויות רגולטוריות ומענה מעשי למעסיקים ולעובדים. 
למאמר המלא לחצו כאן

מבצע "עם כלביא" עדכונים

מבצע

מבצע "עם כלביא" עדכונים

בעקבות התפתחויות מבצע "עם כלביא", המשפיעות באופן ישיר על חיי היומיום, שוק העבודה והפעילות הכלכלית בישראל, אנו בקול המס מרכזים עבורכם את כל העדכונים החשובים במקום אחד. כאן תמצאו מידע שוטף ומדויק על שינויים רגולטוריים, הנחיות מעודכנות ממשרדי הממשלה, זכויות עובדים ומעסיקים במצב חירום, וכן כלים פרקטיים להתנהלות נכונה בתקופה זו. מטרתנו היא לאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות בזמן אמת – מתוך אחריות, ודאות וידע מקצועי.

יום שלישי, 3 ביוני 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה מאי 2025



לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

גיל פרישת חובה מהעבודה להורה שילדו נפטר/הורה שכול

עו"ד: מור פפיר כהן

על החוק:

ביום 02.04.2025, פורסם ברשומות תיקון לחוק גיל הפרישה (הורה שילדו נפטר) (תיקון הוראת חוק מס' 3) התשפ"ה 2025 (להלן: "התיקון לחוק").

בהתאם לחוק, עובד שילדו נפטר והינו עומד בכל תנאי הזכאות אשר יפורטו, והגיע לגיל 67 רשאי להמשיך בעבודתו 4 שנים נוספות- משמע עד להגעתו לגיל 71, וזאת מבלי שמעסיקו יוכל לחייבו לפרוש מעבודתו בשל גילו.
בנוסף, בעבר נדרש וותק של 7 שנים אצל המעסיק כחלק מתנאי הזכאות ליציאה מאוחרת לגמלאות, אולם תיקון החוק, מאשר וותק של 5 שנים בלבד.

למאמר המלא לחצו כאן


חבות תשלום נסיעות לעובד עקב שינוי בתעריפי התחבורה הציבורית- הפעימה השנייה של רפורמת "צדק תחבורתי"

עו"ד: מור פפיר כהן

צו ההרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (להלן: "צו ההרחבה") חל על כל העובדים והמעסיקים בישראל למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ועובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות, או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים אשר אוצר המדינה משתתף באחזקתם.

תעריף ההחזר:

בהתאם לצו, כל עובד זכאי לקב ממעסיקו השתתפות החזר נסיעות וזאת עד למקסימום של 22.60 ליום או לחלופין תעריף של חופשי חודשי- הזול מבין השניים.

למאמר המלא לחצו כאן

העסקת עובד חדש והסדרת קרן פנסיה עבורו

מאת: עו"ד רינת טבאי

עובד חדש הנקלט במקום עבודה ימסור למעסיקו הודעה באיזו קופת גמל הוא מעוניין לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו. בהתאם לסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים(קופות גמל),תשס"ה-2005, העובד הוא זה שרשאי לבחור באיזו קופה לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו. במקרה בו העובד לא מסר למעסיק הודעה כאמור, על המעסיק לבטח את העובד באחת מקופות הפנסיה שנבחרו וזכו במכרז של משרד האוצר (להלן: קרנות ברירת מחדל).

ההצטרפות לקרנות ברירת המחדל אינו בכפוף למילוי שאלון רפואי ולא חיתום (שאלון מאפיינים אודות העובד).

קרנות ברירת המחדל מחויבות לדמי ניהול נמוכים קבועים במשך 10 שנים לפחות.

פסקי דין חשובים בנושא שכר – מה אפשר ללמוד מהם?

פסקי דין חשובים בנושא שכר – מה אפשר ללמוד מהם?

פסקי דין חשובים בנושא שכר – מה אפשר ללמוד מהם?


מבואדיני העבודה בישראל משתנים כל הזמן – לעיתים בעקבות חקיקה, אך לעיתים קרובות בזכות פסקי דין תקדימיים שמעצבים את הגבולות של מה מותר ומה אסור למעסיקים ולעובדים. במיוחד בתחום השכר, בתי הדין לעבודה מהווים שחקן מרכזי שמכריע במחלוקות סביב החזרי שכר, רכיבי שכר שנויים במחלוקת, תשלומים נלווים, שימוש ברכב, פיצויים ועוד. מאמר זה סוקר מספר פסקי דין מרכזיים מהשנים האחרונות, מנתח את העקרונות שהשתקפו בהם, ומציג תובנות מעשיות עבור מעסיקים, חשבי שכר ויועצים משפטיים.

פסקי דין בנושא החזרי שכר – כאשר מעסיק חייב להשיב לעובד כספים

ע"ע 30030-06-20 עובד נ' חברת מערכות תקשורת

במקרה זה נדון מצב בו העובד טען כי קוזזו לו בטעות סכומים לאורך 18 חודשים מתוך תשלומי הברוטו. המעסיק טען כי מדובר בטעות תפעולית שלא ניתן להשיב בגינה כספים רטרואקטיבית. הכרעת הדין: בית הדין קבע כי חובת התשלום גוברת גם כאשר מדובר בטעות של המעסיק, כל עוד העובד לא היה שותף לה ולא ידע על כך בזמן אמת. נפסק כי על החברה להשיב לעובד כ־28,000 ש"ח. תובנה מעשית: מערכות שכר ממוחשבות אינן תחליף לבקרה אנושית. מומלץ לבצע ביקורת רבעונית באמצעות בודק שכר חיצוני. 


שכר נטו מול שכר עלות – כמה באמת עולה כל עובד?

שכר נטו מול שכר עלות – כמה באמת עולה כל עובד?

שכר נטו מול שכר עלות – כמה באמת עולה כל עובד? 

מבוא

בעלי עסקים ומנהלי כספים נוטים לעיתים להתמקד בשכר הנטו שהעובד מקבל בפועל, אך מבחינת העסק – המספר החשוב באמת הוא שכר העלות. מדובר בפער משמעותי בין הסכום שהמעסיק מעביר לחשבון הבנק של העובד, לבין העלות הכוללת שנרשמת בדו"חות הכספיים של הארגון. הבנת ההבדל הזה חיונית לתכנון תקציבי, גיוס עובדים, חישובי כדאיות והשוואות שכר בין מחלקות.

במאמר זה ננתח את מרכיבי שכר העלות, נסביר את הפער משכר הנטו, נציג טבלת השוואה בין סוגי עובדים ונספק מחשבון שכר אינטראקטיבי.
שכר נטו – מה העובד רואה

שכר נטו הוא הסכום שמופיע בשורת הסיום של תלוש השכר, לאחר ניכויים כמו:


למאמר המלא לחצו כאן


תגיות תוכן

אכיפה אפליה בודק שכר בודק שכר מוסמך ביטוח לאומי בקרת שכר דיני עבודה דמי הבראה הלנת שכר עבודה הפרשות לפיצויי פיטורים הפרת זכויות עובדים זכויות סוציאליות זכויות עובד זכויות עובדים חופשה שנתית חופשת לידה חוק הגנת השכר חל"ת חקיקה חרבות ברזל מילואים מיסוי מס הכנסה מע"מ מעסיקים ניהול שכר נקודות זיכוי עובדים זרים פיטורים פיצויים פיצויי פיטורים פנסיה פסקי דין צווי הרחבה קורונה קרן השתלמות שימוע שכר שכר מינימום שעות נוספות שעות עבודה תגמול עובדים תלוש משכורת תלוש שכר תנאי עבודה