יום ראשון, 19 במאי 2024

פרסומי השבוע

 


מדריך לנפגעי עבודה

מדריך לנפגעי עבודה

מדריך לנפגעי עבודה

מדריך זה נועד לסייע לאנשים שחוו פציעה, מחלה, או פגיעה במהלך עבודתם
 המדריך מפרט את זכויותיו של נפגע העבודה וההטבות שהמדינה מעניקה לו

מקום העבודה שלנו הוא בדרך כלל המקום האחרון בו אנחנו חושבים שנפגע. אבל המציאות המצערת היא כי תאונות עבודה הן עובדה קיימת. משלח היד שלנו לא תמיד מיטיב עם גופנו, בריאותנו ועתידנו. בין אם זה פטיש שמונח במקום הלא נכון, שאיפת חומר שגורם לנזק רפואי, או אפילו בעיות גב כתוצאה מישיבה ממושכת - מי שנפגע במהלך עבודתו, יודע מה המחיר הכבד שהוא נאלץ לשלם.

אם חוויתם פגיעה בעבודה, אולי אתם מבולבלים לגבי הדרך בה עליכם לפעול כדי להבטיח את זכויותיכם מול המדינה. לשם כך נועד מדריך זה - הוא מפרט את כל הזכויות שמגיעות לכם, החל מהטיפול הרפואי הראשוני, דרך הכרת המושג דמי פגיעה הרלוונטי ל-13 השבועות הראשונים שאחרי הפגיעה, ועד להבדל החשוב בין קצבת נכות ומענק נכות, והמשמעות שלכל אחד ממושגים אלה יש לחיי היום יום של הנפגע. המדריך רלוונטי גם לבני משפחה של נפגע עבודה, שלעיתים זכאים להטבות בפני עצמם, ואם חלילה נפטר כתוצאה מהפגיעה, גם לאחר מותו של יקירם.

אנו מקווים שמדריך זה יוכל לעזור לכם.

למי מיועד מדריך זה?

עובדים שכירים שמשולמים עליהם דמי ביטוח לאומי, וכן עובדים עצמאיים שמשלמים עבור עצמם דמי ביטוח לאומי, זכאים לזכויות שונות בעקבות הפגיעה בעבודה. זאת מתוקף היותם מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה.

כמו כן, כלולים בביטוח לנפגעי עבודה, העובדים הבאים:אסיר או עציר העובד בעבודה (שירות) שאינה מוכרת כשירות רגיל של בית סוהר או של מקום מעצר.

חוסה במעון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), העובד בעבודה (שירות) שאינה מוכרת כשירות רגיל של מעון או מעון נעול.

מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת.

מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי.

מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה (בשעת הבחינה בלבד).

מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.

חיילים בשירות קבעאנשי כוחות הבטחון (שב"כ ומוסד), שוטרים וסוהרים, שנפגעו במהלך שירותם בפעילות שאינה מבצעית, או חלו במחלה שאינה "מחלת שירות".

למידע נוסף ראו מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה.

קיימים שלושה סוגי פגיעות בעבודה העשויים לזכות את הנפגע בזכאויות שונות:

1. עובדת יצאה בשעות הבוקר מביתה למקום עבודתה. בדרך, נפלה ושברה את רגלה, וכתוצאה מכך לא היתה מסוגלת לעבוד כחודשיים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה.

2. עובד שבסבירות גבוהה נדבק בקורונה במקום העבודה עשויי להיות מוכר כנפגעי עבודה. למידע נוסף ראו:הכרה בעובדים שנדבקו בקורונה במהלך עבודתם כנפגעי עבודה.

מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה זכאים במקרה של פגיעה בעבודה לקבלת טיפול רפואי בעקבות הפגיעה.

עזרה ראשונה (כולל אשפוז ראשון) יכולה להינתן לנפגע על-ידי קופות החולים, מגן דוד אדום, בית חולים או מרפאה לרפואה דחופה, הנמצאים בסמוך למקום הפגיעה. המשך הטיפול יינתן רק בקופת החולים שבה מבוטח הנפגע.

אם הנפגע נדרש לפינוי באמבולנס ביום הפגיעה, קופת החולים תממן זאת.

היקף הטיפול הרפואי שיינתן לנפגע העבודה ייקבע על-ידי רופא קופת החולים.

הטיפול הרפואי, הכלול בסל הבריאות, יינתן על-ידי קופות החולים בהתאם לחוק. נפגעי עבודה פטורים מתשלום השתתפות עצמית על הטיפול.

אם נפגע עבודה מבוטח בשירותי בריאות נוספים (ביטוח משלים), שירותי השב"ן שהוא יהיה זכאי לקבל (בתשלום השתתפות עצמית) הם:ניתוחים פרטיים בהסכם.

התייעצות עם מומחים בארץ.

נפגע עבודה עשוי להיות זכאי להחזר תשלום בגין טיפול שיניים פרטי.

נפגעי עבודה שמיצו את הטיפולים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית, עשויים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מימון עבור טיפולי רפואה משלימה בקופות החולים.

טיפול רפואי לנפגע עבודה

טיפולי רפואה משלימה לנפגע עבודה

טיפולי שיניים לנפגע עבודה

אדם שנפגע בעבודתו וכושר העבודה שלו ירד בשל כך, זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי.

דמי הפגיעה משולמים עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).

כל עובד שמבוטח בביטוח נפגעי עבודה ונפגע בעבודתו, יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל דמי פגיעה.

על העובד להציג אישור רפואי כי עקב פגיעה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו, או בעבודה מתאימה אחרת, וכן להחזיק בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינו יכול לעבוד.

את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום האירוע. הגשת תביעה לאחר מכן עשויה לפגוע בזכאות של העובד לדמי פגיעה ואף להקטין את גובה קצבת הנכות שיקבל אם ייקבעו לו אחוזי נכות.

שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח לאומי ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90.

לעובדים שכירים דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לרבות שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).

אם העובד לא קיבל שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבל שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו"ב).

דמי הפגיעה לא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום (נכון ל-2024) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.

מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסהדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.

לשיעורי דמי הפגיעה המירביים בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.

דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.

מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.

העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).

דמי פגיעה לנפגע עבודה

חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה

הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה

תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).

עובד שעבד בחנות ספרים במשך תשעה חודשים, נפל מסולם בעת העבודה.

הוא שבר את הרגל ונעדר מעבודתו במשך חודשיים וחודש אחרי שחזר לעבודה, הוחלט לפטרו עקב קיצוצים.

העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (שנדרש להם ותק של שנה במקום העבודה), למרות שחודשיים מתוך השנה הזו רותק לביתו כתוצאה מתאונת העבודה.

כאשר מחשבים את התקופה שבעדה זכאי העובד לפיצויי פיטורים מביאים בחשבון לכל היותר 30 ימי היעדרות עקב תאונת עבודה (בתנאי שבתקופות אלה היה העובד זכאי לתשלום בשל היותו עובד, כגון: דמי פגיעה) על כל שנת עבודה שבה הועסק העובד.

עובד פוטר מהעבודה לאחר שהתקיימו בינו לבין המעסיק יחסי עבודה במשך 2 שנים, במהלכן נעדר העובד בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.

במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.

מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.

כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.

בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופת היעדרותו של העובד בשל תאונת עבודה. עם זאת, הצדדים יכולים להסכים על כך בהסכם העבודה האישי, או שמתקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובד.

יחד עם זאת קיימות פסיקות סותרות של בית הדין האזורי לעבודה, לגבי החובה להפריש לביטוח פנסיוני עבור עובד שנעדר בגין תאונת עבודה.

למידע נוסף ראו הפקדות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה.

מספר ימי החופשה השנתית שהעובד זכאי להם במהלך השנה שבה נעדר מהעבודה בגלל תאונת עבודה, ייקבעו לפי מספר ימי העבודה שעבד בפועל באותה שנה.

עובד שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד -מעסיק במשך כל השנה (ינואר-דצמבר), אך הוא נעדר מעבודתו במהלך השנה בגלל תאונת עבודה יהיה זכאי לימי חופשה הבאים:אם העובד עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה, הוא יצבור במהלך שנה זו את מלוא ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.

אם הוא עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, הוא יצבור את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקובעים בחוק או בצו ההרחבה.

למידע נוסף ראו צבירת ימי חופשה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה.

בית הדין האזורי לעבודה קבע שבתקופה שבה עובד מקבל דמי פגיעה עבור תאונת עבודה, הוא אינו זכאי לתשלום עבור דמי הבראה.

למידע נוסף ראו צבירת ותק לדמי הבראה עבור תקופת היעדרות בשל של תאונת עבודה.

נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה, המשולמת מדי חודש; או למענק נכות מעבודה, המשולם באופן חד פעמי.

תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה תטופל רק אם הוגשה קודם לכן תביעה לדמי פגיעה, שבעקבותיה הוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה.

מי שדרגת הנכות היציבה שנקבעה לו נמוכה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או נמוכה מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך) אינו זכאי לקצבה או למענק.

מי שדרגת נכותו מעל 20%, זכאי לקצבת נכות חודשית.

נכה שדרגת נכותו זמנית והיא נמוכה מ-20%, וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי לקצבת נכות חודשית.

מי שדרגת נכותו קבועה והיא נמוכה מ-20% וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי למענק חד פעמי.

למידע נוסף ראו קצבת נכות ומענק נכות לנפגעי עבודה.

הגשת טופס התביעה והמסמכים הרלוונטיים אפשרית באמצעות:שליחת טופס תביעה מקוון, בצירוף המסמכים. כיום יש אפשרות לשלוח במקביל כתב ויתור סודיות רפואית מקוון.

מילוי טופס תביעה באופן מקוון והדפסתו, או הדפסה ומילוי טופס תביעה באופן ידני, והגשת הטופס והמסמכים באחת מהדרכים הבאות:שליחה באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.

הגשת התביעה לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.

יש למלא בטופס התביעה את הפרטים האישיים, פרטי הפגיעה הרלוונטית והטיפול הרפואי, פרטי מקום העבודה, המגבלות עקב הפגיעה, וכו'. יש לרשום גם את פרטי הבנק וחשבון הבנק של התובעים.

יש לצרף לטופס צילומים רפואיים ותוצאות בדיקות, מסמכים ואישורים לגבי המגבלות הרפואיות בגין הפגיעה, וכל מסמך רפואי אחר שקשור לתביעה ושעדיין לא נמסר או הובא לידיעת הביטוח הלאומי.

חברי קיבוץ או מושב שיתופי רשאים לבקש שקצבתם תשולם לחשבון הקיבוץ או המושב השיתופי.

את התביעה לגמלת נכות מעבודה רצוי להגיש בסמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה ובתוך 12 חודשים מהמועד שבו הוכרה הפגיעה כתאונת עבודה או כפגיעה בעבודה.

הגשת תביעה לגמלת נכות לאחר 12 חודשים מהמועד היווצרות הנכות או יותר מ-12 חודשים לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כפגיעה בעבודה תיחשב כשיהוי, והמוסד לביטוח לאומי עלול להפחית את גובה הקצבה או המענק בהתאם לתקופת השיהוי.

אם הגיש העובד את התביעה להכרה בפגיעה בעבודה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה או ממועד היווצרות הנכות, ולאחר מכן הגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות (תביעה לגמלת נכות) תוך 12 חודשים מהמועד שבו הכיר המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, יהיה זכאי לגמלת הנכות המלאה החל ממועד תחילת הנכות, ללא כל הפחתה.

איחור מעבר ל-12 חודשים בהגשת כל אחת מהתביעות (תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה ולאחר מכן התביעה לקביעת דרגת נכות וקבלת גמלת נכות מעבודה) נחשב לשיהוי, והמוסד לביטוח לאומי עלול להפחית את גובה המענק בהתאם לתקופת השיהוי או להעניק את הגמלה רק ממועד מאוחר יותר ולא ממועד תחילת הנכות.


יום ראשון, 5 במאי 2024

מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) - חלק 2

מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) - חלק 2



מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) - חלק 1


מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) - חלק 1

מבוא


בכל שנה כ-70 אלף נשים וגברים פורשים מעבודה ויוצאים לגמלאות

היציאה לגמלאות מחייבת אתכם להתכונן לשינוי משמעותי בהכנסתכם השוטפת, לעלייה הדרגתית בהוצאות ולצורך לחשוב בטווח של לפחות 20 שנה קדימה

המידע במדריך מיועד לגרום לכם להבין יותר את הנושא כדי שתוכלו לתכנן את עתידכם בצורה יותר טובה

לפני הפרישה חשוב להתייעץ עם רואה חשבון, יועץ מס או מומחה פרישה, ולבצע "קיבוע זכויות" ותכנון פיננסי הכולל את ייעוד החסכונות הפנסיוניים והמקורות הכספיים האחרים, כדי למקסם את הטבות המס האפשריות

רובכם עבדתם שנים רבות, ועם היציאה לפנסיה אתם עומדים בפני שינוי גדול, גם רגשי וגם כלכלי. המדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות הוא מדריך מפורט שמנסה לגעת בכל ההיבטים של הנושא. עם זאת, כמעט כל נושא מחייב העמקה נוספת. מכיוון שלרבים מאתנו אין הרבה סבלנות, אנחנו בכל זאת מרשים לעצמנו להציג רשימה קצרה של פעולות נדרשות:

איתור של כל החסכונות שלכם, ובעיקר החסכונות הפנסיוניים וקרנות ההשתלמות.

חישוב ראשוני של רמת ההכנסה החודשית הצפויה לכם, והבנת עומק האתגר העומד לפניכם.

חשוב ביותר שתתייעצו בנושאי מימוש הפנסיה (קצבה חודשית? היוון חד-פעמי?) והיבטי המס של פדיונות חד פעמיים, כגון: מענקי פרישה, פדיון חופשה שנתית, משיכת רכיב הפיצויים וכיו"ב.

חשוב ביותר שתבצעו תכנון פיננסי לטווח ארוך, תוך התחשבות בהוצאות חיוניות יותר (הבריאות שלכם) וחיוניות פחות (טיולים, סיוע לילדים ולנכדים).

כשחיים על חסכונות או פנסיה ואין צפי להכנסות חדשות, חיוני שתלמדו לנצל כל הטבה והנחה. מגיע לכם!

בכל מקרה אתם מוזמנים לקרוא את המדריך ולהעיר לנו על טעויות או חוסרים על ידי לחיצה על הכפתור "הצעת שינוי".

מושגים בסיסיים והגדרות

גיל פרישה... גיל זכאות... פנסיה צוברת... מבולבלים? בפסקה הבאה אנחנו מנסים לפזר את הערפל ולהגיש לכם מילון מקוצר של מושגים, כמו גם לתת את ההגדרות של הגילאים הקובעים מבחינת החוק.

מהי קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק)?


קצבת זיקנה היא תשלום חודשי שמשולם על-ידי המוסד לביטוח לאומי לתושבי ישראל שהגיעו לגיל הזכאות המוחלט העומד על 70 לנשים ולגברים.


הקצבה מורכבת מקצבה בסיסית ומתוספות המותנות במספר השנים בהן מקבל הקצבה היה מבוטח ואם ישנם בני משפחה החיים עמו.


בהתקיים תנאי זכאות נוספים, משולמת תוספת השלמת הכנסה.


ניתן לקבל קצבת זיקנה המותנית בגובה ההכנסות, מוקדם יותר, כבר מגיל הפרישה (65-62 לנשים לפי תאריך לידתן ו-67 לגברים) עוד לפני גיל הזכאות המוחלט, שבו קבלת הקצבה אינה תלויה בשאר ההכנסות.

מהי פנסיה?

פנסיה הוא תשלום שמשולם למי שחסך במהלך חייו בקופת גמל לקראת הפרישה (עובדים עצמאים שהפרישו כספים לקופת גמל או לביטוח מנהלים, שכירים שהמעסיק שלהם ערך להם ביטוח מנהלים או הפריש מדי חודש כספים לביטוח פנסיוני וכו') וכן למי שהיה מובטח בפנסיה תקציבית.

הכספים משולמים על-ידי חברת הביטוח, קופת הגמל או קרן הפנסיה שבה נחסכו הכספים, ובמקרה של פנסיה תקציבית משולמים על-ידי המעסיק.

קיימות תוכניות פנסיוניות (בעיקר ביטוח מנהלים וכן כספים שנחסכו בקופות גמל עד שנת 2005) שבהן ניתן למשוך את מלוא הסכום שנחסך בבת אחת, אך ברוב המקרים התוכניות הפנסיוניות מאפשרות את משיכת הכספים כקצבה חודשית בלבד (אם כי מאפשרות בתנאים מסוימים למשוך חלק מהסכום בבת אחת).

עד שנת 2008 לחלק מהעובדים לא היה ביטוח פנסיוני כלשהו.

החל משנת 2008 יש חובה לערוך ביטוח פנסיוני לכל עובד שכיר, אולם למי שלא הפריש לפני מועד זה, צפויה קצבת פנסיה נמוכה במיוחד שכן סך הכספים שיצטברו בחיסכון הפנסיוני הוא נמוך.

מהי פנסיה צוברת?

פנסיה צוברת היא פנסיה המשולמת בעקבות הפקדות של העובד והמעסיק בקרן פנסיה, בבביטוח מנהלים או בקופת גמל.

צבירת הסכומים נעשית על-ידי ניכוי סכום כסף ממשכורתו של העובד והפרשה של כסף מצד המעסיק. למידע על גובה ההפרשות ראו חובת ביטוח פנסיוני לעובדים.

במקרה שמדובר בעובד עצמאי, צבירת הכספים נעשית באמצעות סכומים שהוא מפקיד בקרן הפנסיה, בקופת הגמל או בביטוח המנהלים.

גובה קצבת הפנסיה החודשית שמשולמת לחוסך בעת פרישתו מעבודה, מתבססת ומחושבת על פי הסכומים שצבר בקרן הפנסיה, כולל הרווחים שהסכומים הניבו, וכן על סמך מקדם המרה וחישובים אקטוארים נוספים.

מהי פנסיה תקציבית?

פנסיה תקציבית היא פנסיה המשולמת לגמלאי מטעם המעסיק, והיא מחושבת כאחוז מסוים (שנקבע לפי מספר שנות העבודה של העובד אצל המעסיק) משכרו של העובד.

בפנסיה תקציבית צוברים העמיתים שני אחוזי זכות לפנסיה בכל שנת עבודה, וקצבת הפנסיה שיקבלו מחושבת על פי מכפלה של האחוזים שצברו כפול משכורת העמית בסמוך לפרישה או כפול המשכורת הממוצעת במשך תקופת הצבירה, והיא משולמת מתוך תקציב המעסיק.

גובה קצבת הפנסיה שאותה יקבל העובד לאחר פרישתו לגמלאות הוא קבוע וידוע ואינו תלוי בסכום שנחסך או נצבר על-ידי העובד.

מהו גיל פרישה?

הגיל שבו עובד/ת רשאי/ת לפרוש מעבודה ולהתחיל לקבל קצבת פנסיה חודשית.

גיל הפרישה לגברים הוא כיום 67. לנשים גיל הפרישה מועלה בהדרגה (החל מינואר 2022) מ-62 ל-65 בהתאם לתאריך לידתן.

נשים שמגיעות לגיל פרישה יכולות לפרוש ולהתחיל לקבל פנסיה, אך לא ניתן לחייב אותן לפרוש בגיל זה (מעסיק שמחייב עובדת לפרוש בגיל זה, למעשה מפטר אותה ויחויב בתשלום פיצויי פיטורים).

מי שעומדים במבחן הכנסות יכולים כבר להתחיל לקבל קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק).

החל מינואר 2022 נקבעו הקלות בתנאי זכאות שונים לנשים שמועד הגעתן לגיל פרישה נדחה.

בחלק מקרנות הפנסיה ניתן להתחיל לקבל קצבת פנסיה כבר מגיל 60

חשוב לוודא שתאריך הלידה הנכון והמדויק (כולל החודש, היום בחודש ושנת הלידה) מעודכן בתעודת הזהות.

חסרי תאריך לידה (למשל 00.00.1938) יהיו זכאים לקבלת הפנסיה הראשונה, בדרך כלל, החל מה-1 ביוני ולא ב-1 באפריל כפי שנוהג המוסד לביטוח לאומי.

מהו גיל פרישת חובה?

הגיל שבו מעסיק יכול לחייב עובד/ת לפרוש לגמלאות, מבלי שהדבר ייחשב כפיטורים.

גיל פרישת חובה הוא 67 הן לגברים והן לנשים.

מהו גיל הזכאות המוחלטת לקצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק)?

הגיל שבו זכאי אדם לקבל קצבת זיקנה בלי קשר להכנסותיו.

גיל הזכאות המוחלטת לקצבת זיקנה לגברים הוא 70, ולנשים הוא מועלה בהדרגה עד שיעמוד על 70 במאי 2020.

 


דמי ניהול חשבון ביטוח פנסיוני


דמי ניהול חשבון ביטוח פנסיוני

דמי ניהול חשבון ביטוח פנסיונידמי ניהול הם עמלה שמשולמת לגוף המוסדי שמנהל את הביטוח הפנסיוני מתוך הסכומים שמועברים אליו, בתמורה לניהול החיסכון, השקעת הכספים ותשלום הקצבאות, והם מושפעים בין היתר ממסלול השקעת הכספים, שבו בחר המבוטח אסור לגוף המוסדי לגבות דמי ניהול מעבר לתקרה קבועה ניתן להתמקח על גובה דמי הניהול ולהפחית אותם, וכך להגדיל את החיסכון ואת גובה הקצבה שתשולם לחוסך בעתיד כאשר מחליפים מקום עבודה, עשויים דמי הניהול להשתנות, וחלק מההטבות שהושגו במקום העבודה הקודם עשויות להתבטל להשוואת דמי ניהול בין הגופים הפנסיוניים השונים ראו מחשבון דמי ניהול באתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון

דמי ניהול הם עמלה שמשולמת לגוף המוסדי שמנהל את הביטוח הפנסיוני מתוך הסכומים שמועברים אליו, בתמורה לניהול החיסכון, השקעת הכספים ותשלום הקצבאות.

דמי הניהול מורכבים משני רכיבים:דמי ניהול מהפקדות – אחוז מסוים שגובה הגוף המנהל את החיסכון מכל הפקדה שמפקיד החוסך.

דמי ניהול קבועים מיתרה צבורה - אחוז מסוים שגובה הגוף המנהל את החיסכון מסך כל הכסף שכבר נצבר בחיסכון.

קיימת תקרה לדמי הניהול שניתן לגבות באפיקי החיסכון הפנסיוני, כפי שמפורט להלן.

אם הגוף הפנסיוני גובה דמי ניהול גבוהים מהתקרה, ניתן להגיש נגדו תלונה לאגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

בקרן פנסיה מקיפה ניתן לגבות עד 0.5% מהסכום הכולל שנצבר ועד 6% מההפקדות החודשיות.למי שהחלו לקבל קצבת פנסיה חודשית ייגבו דמי ניהול רק מהסכום שנצבר.

מי שמקבל קצבת פנסיה נמוכה מהקצבה המינימלית הקבועה בחוק (626.8 ₪ נכון ל-2024), ישלם דמי ניהול בגובה 6% מההפרש בין גובה הקצבה המינמלית לגובה הקצבה שהוא מקבל.

בקרן פנסיה כללית ניתן לגבות עד 1.05% מהסכום הצבור ועד 4% מההפקדות (בתנאי שהקרן לא גבתה מהעמית דמי ניהול עד 30.04.2004)למי שהחלו לקבל קצבת פנסיה חודשית בשנת 2013 או לאחר מכן, דמי הניהול המקסימליים יהיו 0.6% מהסכום שנצבר.

למי שהחלו לקבל קצבת פנסיה חודשית לפני 01.01.2013 דמי הניהול המקסימליים יהיו 2% מהסכום שנצבר.

למרות זאת, אם הקרן הכללית גבתה דמי ניהול עד 30.04.2004, דמי הניהול המקסימליים עשויים להיות שונים מאלה שצויינו לעיל.

בביטוחי המנהלים וקופות הגמל ניתן לגבות עד 1.05% מהסכום הצבור ועד 4% מההפקדות.

גוף מוסדי (גוף פנסיוני) יכול לגבות דמי ניהול נמוכים מדמי הניהול המקסימליים שצוינו, בתנאי שהטבה זו תימשך לפחות 5 שנים, כלומר בכל מקרה שדמי הניהול נמוכים מהשיעור המקסימלי, אסור להעלות אותם במשך לפחות 5 שנים.כלל זה תקף לגבי הסדרים שנקבעו החל מה-01.04.2018.

בהסדרי הנחות שנקבעו לפני אפריל 2018, עד ל-31.03.2019 ההנחה בדמי הניהול תימשך לפחות שנתיים (ולפחות 5 שנים החל מה-01.04.2019).

למרות זאת, בכל אחד מהמקרים הבאים מותר לגוף המוסדי להעלות את דמי הניהול (ובכל מקרה לא יותר מהתקרה):הפסקת תשלומים לביטוח הפנסיוני שלא בשל המעסיק. בהסדר שנקבע החל מה-01.04.2018, יהיה ניתן להעלות את דמי הניהול במקרה זה רק 6 חודשים אחרי הפסקת התשלומים (בהסדרי הנחות שנקבעו לפני אפריל 2018, תנאי 6 החודשים יהיה תקף החל מה-01.04.2019).

משיכה מלאה או חלקית או העברה מלאה או חלקית של יתרה צבורה לקופת גמל אחרת או למסלול השקעה אחר באותה קופה.

החוסך קיבל הנחה בדמי ניהול בשל מקום העבודה שבו הועסק, ועזב את אותו מקום עבודה (תנאי זה תקף רק בהסדרי הנחות שנקבעו לפני אפריל 2018 ויהיה בתוקף עד ה-31.03.2019).

בהסכם או בתנאי תוכנית הביטוח נקבע מנגנון המסדיר שינויים בגובה דמי הניהול בהתאם ליתרה הצבורה בחשבונו של העמית או משתנה אחר שאושר על ידי הממונה על שוק ההון, אך לא מנגנון המבוסס על ותק של העמית.

בכל מקרה, העלאת דמי הניהול אפשרית בתנאי שנמסרה לעמית הודעה במסמך נפרד, על זכותו של הגוף המוסדי להעלות את שיעור דמי הניהול בכל אחד מהמקרים שצוינו, והודעה זו נמסרה בתוך 3 חודשים מיום מתן ההנחה בדמי הניהול או בסמוך להפקת הפוליסה (כאשר מדובר בביטוח מנהלים).

כאשר מחליפים מקום עבודה, עשויים דמי הניהול להשתנות, וחלק מההטבות שהושגו במקום העבודה הקודם עשויות להתבטל. מומלץ לעובד המחליף מקום עבודה לברר את תנאי החיסכון החדשים מול הגוף הפנסיוני.

בהסדרים שנקבעו החל מה-01.04.2018:אם במקום העבודה החדש קיים הסדר דמי ניהול אחר של אותו גוף מוסדי, יחולו התנאים המטיבים יותר עבור החוסך, גם אם מדובר בתנאים של מקום עבודתו הקודם.

במקרה שתקופת ההנחה של ההסדר הקודם הסתיימה, ותקופת ההסדר במקום העבודה החדש טרם הסתיימה, יחולו על החוסך תנאי ההסדר של מקום העבודה החדש, מתום תקופת ההנחה של ההסדר במקום העבודה הקודם.

בתוך תקופת ההסדר המקבילה החוסך רשאי לבקש לשנות את תנאי ההסדר בהתאם לתנאי ההסדר של מקום העבודה הקודם או מקום העבודה החדש.

בהסדרים שנקבעו לפני אפריל 2018, התנאים שצוינו יהיו תקפים החל מה-01.04.2019.

כאשר רצף הפקדות לקרן פנסיה נקטע (בשל הפסקת עבודה או כשהמעסיק הנוכחי או הקודם לא העביר את ההפקדות במועד), הקרן הופכת ללא פעילה ודמי הניהול עשויים לעלות באופן משמעותי.

מומלץ לפנות אל קרן הפנסיה, כדי להסדיר את גובה דמי הניהול.

פורסם באתר כל זכות#ביטוחפנסיוני #דמיניהול #חיסכוןפנסיוני #מחשבוןדמיניהול


יום שבת, 4 במאי 2024

ביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים

ביטוח מנהלים מהווה אחד מאפיקי החיסכון הפנסיוני המיועד לתשלום פנסיה חודשית בהגיע החוסך לגיל הפרישה (62-65 לאישה נכון ל-2023, ו-67 לגבר) חברת הביטוח המנהלת את פוליסת הביטוח גובה דמי ניהול מהחוסכים אסור לחברת הביטוח לגבות דמי ניהול מעבר לתקרה המקסימלית החל מ-2008 מעסיקים מחויבים לבצע הפרשות חודשיות לביטוח פנסיוני של עובדיהם (בקרן פנסיהקופת גמל או ביטוח מנהלים)

ביטוח מנהלים מהווה אחד מאפיקי החיסכון הפנסיוני בישראל. אפיק חיסכון זה מיועד לתשלום פנסיה חודשית בהגיע החוסך לגיל הפרישה (62-65 לאישה נכון ל-2023, ו-67 לגבר).

בנוסף לכך, החוסך בביטוח מנהלים מבוטח בביטוח חיים (ריסק מוות) ויכול להוסיף גם ביטוח אובדן כושר עבודה. את מרכיבי הביטוח השונים ניתן להתאים להעדפותיו של המבוטח.

ביטוח מנהלים הוא חוזה בין המבוטח לבין חברת הביטוח, הנקרא "פוליסת ביטוח". היות שמדובר בחוזה, מרבית התנאים בו קבועים ואינם ניתנים לשינוי במהלך תקופת הביטוח. כך לדוגמה, אם חברת הביטוח רוצה להעלות את פרמיית הביטוח בעבור כיסוי ביטוח החיים היא תוכל לעשות זאת רק לגבי מבוטחים חדשים ולא לגבי מבוטחים קיימים בפוליסה.

בביטוח מנהלים, חברת הביטוח היא זו שנושאת בסיכון הביטוחי הקיים בפוליסה. כלומר, המבוטח משלם לחברת הביטוח פרמיה חודשית בעבור הכיסויים הביטוחיים, וחברת הביטוח תשלם במקרה מות המבוטח את סכום הביטוח למוטבים שקבע המבוטח בפוליסה, או תשלם במקרה של אובדן כושר עבודה קצבה חודשית למבוטח כחלופה להכנסתו מעבודה.

בעבר (עד שנת 2012) חברות הביטוח שיווקו פוליסות שהבטיחו כי תשלומי הפנסיה לא יושפעו משינויים בלוחות תוחלת החיים, כך שגם אם תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה גדלה, לנתון זה לא תהיה השפעה על גובה הפנסיה של המבוטח לאחר הפרישה, דהיינו, עלייה בתוחלת החיים לא תקטין את הקצבה הצפויה למבוטח לאחר הפרישה (מקדם המרה מובטח). החל מ-2013 כל המבוטחים החדשים בפוליסת ביטוח מנהלים אינם נהנים ממקדם המרה מובטח, וגובה תשלומי הפנסיה שלהם יושפע, בין היתר, משינויים בתוחלת החיים. 

שכירים רשאים לערוך את הביטוח הפנסיוני בביטוח מנהלים בהתקיים שני תנאים:השכר החודשי עולה על פעמיים השכר הממוצע במשק, כלומר 25,072 ₪ (נכון ל-2024).

הסכום המצטבר שהופקד בידי העובד ומעסיקו באותו חודש לקרן פנסיה הוא לפחות 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק, כלומר 5,139.76 ₪ (נכון ל-2024).

עצמאים יכולים להפקיד כספים בביטוח מנהלים רק אם באותה שנה כבר הפקידו לקרן פנסיה לפחות 20.5% מפעמיים השכר הממוצע כפול 12, כלומר 61,677.12 ₪ (נכון ל-2024).

כשהחוסך הוא שכיר, התשלום לחיסכון הפנסיוני מתחלק בינו לבין המעסיק.העובד רשאי להפקיד עד 7% משכרו בכל חודש והמעסיק יכול להוסיף עוד 7.5% משכר העובד כתגמולים ובנוסף עוד 8.33% משכר העובד כפיצויים (מוגבל בתקרת שכר).

התשלומים לחיסכון פנסיוני מזכים את החוסך בהטבות מס עד לתקרת שכר מסוימת. 

החל מ-2008 חובה על המעסיק לבצע הפרשות חודשיות לביטוח פנסיוני של העובד (בקרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים). החל ממשכורת ינואר 2017, שיעור ההפרשות הוא 18.5% מהשכר, מתוכם 6% על חשבון העובד והיתר (12.5%) על חשבון המעסיק (6.5% הפרשות מעסיק לרכיב תגמולים ו-6% הפרשות מעסיק לרכיב פיצויים).

המעסיק רשאי להפריש את מלוא פיצויי הפיטורים (8.33% מהשכר) באופן שוטף מדי חודש לפוליסת הביטוח (במקום 6%), ובמקרה כזה בעת סיום ההעסקה (בין אם מדובר בפיטורים ובין אם מדובר בהתפטרות) העובד יהיה רשאי למשוך את הכספים שנצברו או להשאירם בחיסכון הפנסיוני, והמעסיק לא יצטרך לשלם לו פיצויים פיטורים.

חלקו של המעסיק חייב לכלול תשלום עבור רכישת ביטוח אובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר הקובע של העובד. המעסיק חייב לרכוש ביטוח זה במסגרת ביטוח המנהלים אף אם כתוצאה מכך ייאלץ להגדיל את חלקו בהפרשות אל מעבר ל-6.5%, אולם בכל מקרה סך כל העלויות למעסיק בגין רכישת אובדן כושר עבודה והפרשות המעסיק לדמי תגמולים, לא יעלה על 7.5% מהשכר.

חוסך עצמאי, שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד, רשאי להפקיד בחיסכון הפנסיוני שלו עד 16% מהכנסתו החודשית (מוגבל בתקרה) ולהיות זכאי לניכוי מס או לזיכוי מס על תשלומיו.

עד לשנת 2008, ניתן היה לרכוש פוליסת ביטוח המשלמת קצבה חודשית לאחר הפרישה או פוליסת ביטוח המעניקה תשלום הוני (כלומר סכום חד פעמי גבוה) בגיל הפרישה או שילוב של שני הסוגים.

בפוליסות ביטוח המעניקות תשלום הוני חד פעמי בגיל הפרישה, קיים שוני לגבי אופן תשלום כספים שנצברו בשל הפקדות לפני שנת 2008, לבין הפקדות לאחר שנת 2008.את החיסכון שנצבר בשל הפקדות לפני שנת 2008 יוכל החוסך לקבל מחברת הביטוח כסכום חד פעמי בהגיעו לגיל הפרישה.

את הכספים שהופקדו לאחר 2008 יוכל החוסך לקבל כקצבה בלבד. עם זאת, מי שזכאי לקצבה הגבוהה מ-5,012 ₪ (נכון ל-2024), יוכל למשוך את הסכום שצבר מעבר לסכום זה כסכום חד פעמי.

כמו כן, כאשר החוסך מגיע לגיל פרישה, הוא יכול לבחור מסלול קצבה מבין אלה הקיימים בפוליסה, ולקבל הבטחת מינימום של תשלומי פנסיה שישולמו למוטבים גם במקרה שילך לעולמו במהלך תקופת ההבטחה (לדוגמה, אם בחר תקופת הבטחה של 240 חודשים (20 שנים) ונפטר לאחר שנה מיום התחלת קבלת הפנסיה, המוטבים שלו (מי שזכאי לקבל את כספי הפנסיה שלו לאחר מותו) יהיו זכאים להמשך תשלומי הפנסיה במשך 19 השנים הנותרות).

גובה הפנסיה נקבע בהתאם לסכום הכסף שנצבר בחיסכון לאורך כל השנים עד גיל הפרישה וחלוקתו במקדם ההמרה הקיים בפוליסה. גובה התשלום בגין חיסכון שנצבר בשל הפקדות לפני שנת 2008 בפוליסות הוניות נקבע בהתאם לסכום הכסף שנצבר בחיסכון לאורך כל השנים, עד גיל הפרישה.

סכום הכסף שיצליח החוסך לחסוך תלוי במספר גורמים, כגון:משך החיסכון (מספר השנים שבהן התמיד בחיסכון הפנסיוני שלו),

רציפות החיסכון, גובה התשלומים ששולמו לחשבון החיסכון הפנסיוני שלו במהלך שנות העבודה

שיעור התשואה (הרווחים שהכסף שלו צבר בתקופת החיסכון)

גובה דמי הניהול ששילם החוסך לחברה המנהלת את החיסכון הפנסיוני. רכיב זה ניתן למיקוח בזמן ההצטרפות.

מי מנהל את ביטוח המנהלים?

מי שמבקש לנהל תוכנית ביטוח מנהלים בישראל, נדרש לקבל רישיון מבטח בתחום ביטוח החיים. במסגרת זו הוא נדרש להון עצמי וליכולות ניהול המאפשרות לו לנהל בעבור החוסכים את הסיכונים השונים, כגון סיכוני ההשקעות, סיכוני הביטוח, התפעול והשירות הנדרש.

חברות הביטוח גובות דמי ניהול מהחוסכים בביטוח מנהלים.

החל משנת 2013 קיימת הגבלה על גובה דמי הניהול שאותם רשאית חברת הביטוח לגבות. למידע נוסף ראו איסור גביית דמי ניהול חשבון ביטוח פנסיוני מעל התקרה המקסימלית.

מידע בנוגע לתשואות המושגות ולדמי הניהול הנגבים על ידי הגופים המנהלים, ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד האוצר, באתרי האינטרנט של הגופים המנהלים או באמצעות פנייה ישירה לגופים עצמם. אפשרות נוספת היא לפנות ליועץ פנסיוני או לסוכן ביטוח פנסיוני. מידע לגבי נתונים אישיים ניתן למצוא בדוח השנתי ובדוחות הרבעוניים ששולחת לחוסך חברת הביטוח ובאתר האינטרנט של חברת הביטוח באמצעות קוד אישי.

תגיות

אכיפה אפליה בודק שכר בודק שכר מוסמך ביטוח לאומי דיני עבודה דמי הבראה הודעה מוקדמת הלנת שכר עבודה הפרשות לפיצויי פיטורים הפרת זכויות עובדים זכויות סוציאליות זכויות עובד זכויות עובדים חופשה שנתית חופשת לידה חוק שכר שווה לעובדת ולעובד חל"ת חקיקה חרבות ברזל מיסוי מס הכנסה מע"מ מעסיקים ניהול שכר נקודות זיכוי עובדים זרים פיטורים פיצויים פיצויי פיטורים פיצוי פיטורים פנסיה פסק דין פסקי דין צווי הרחבה קורונה שימוע שכר שכר מינימום שעות נוספות שעות עבודה תגמול עובדים תלוש משכורת תלוש שכר תנאי עבודה

יום חמישי, 25 באפריל 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה אפריל 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה אפריל 2024
עדכוני פסיקה וחקיקה אפריל 2024#אפלייה #דמיהבראה #חקיקה #מסהכנסה #נקודותזיכוי #פסקידין
https://www.bsachar.co.il/april-2024/

יום ראשון, 14 באפריל 2024

מס הכנסה - מידע למעסיקים

מס הכנסה - מידע למעסיקים

מס הכנסה - מידע למעסיקים

חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024


סוג המידעמידע בנושא מס הכנסהתאריך26.3.2024 חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה),...

נפתחה מערכת שידורי דוחות שנתיים בניכויים


סוג המידעמידע בנושא מס הכנסהתאריך6.3.2024 נפתחה מערכת שידורי דוחות שנתיים בניכויים

דיווח שנתי על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה (טופס 0126) ועל ניכויים מתשלומים שאינם משכורת או שכר עבודה (טופס 0856) לשנת המס 2023 - הארכת מועד הגשה


סוג המידעמידע בנושא מס הכנסהתאריך4.3.2024 דיווח שנתי על ניכויים ממשכורת ומשכר עבודה (טופס 01...

דחיית הבחירות לרשויות המקומיות לחודש פברואר 2024


סוג המידעמידע בנושא מס הכנסהתאריך7.2.2024 דחיית הבחירות לרשויות המקומיות לחודש פברואר 2024

מתן הטבת מס בגין תושבות ביישוב מוטב לשנת 2024 – הנחיות מיוחדות בעקבות מלחמת "חרבות ברזל"


סוג המידעמידע בנושא מס הכנסהתאריך9.1.2024 מתן הטבת מס בגין תושבות ביישוב מוטב לשנת 2024 – הנ...

הקלות בחובת מילוי טופס 101 או 101ג למשלמי ומקבלי קצבאות – עדכון


סוג המידעמידע בנושא מס הכנסהתאריך7.1.2024 הקלות בחובת מילוי טופס 101 או 101ג למשלמי ומקבלי ק...

חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה, התשפ"ג – 2023


סוג המידעמידע בנושא מס הכנסהתאריך3.1.2024 חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה, התשפ"ג – ...

הוראות למתן פטור מניכוי מס במקור ממשיכת סכומים מקופת גמל לבעלי הכנסות נמוכות – הארכת תוקף


סוג המידעמידע בנושא מס הכנסהתאריך2.1.2024 הוראות למתן פטור מניכוי מס במקור ממשיכת סכומים מקו...

 

- אולי יעניין אותך גם...

- דחיית בקשה לאיכון טלפון של עובד לשעבר הטוען לזכאות לשעות נוספות


- שכר מינימום המדריך המלא


- זכויות עובדים על רגל אחת


- שעות עבודה ושעות נוספות


- הסכם עבודה


- משרתי ומשרתות מילואים? כל מה שמגיע לכם - במקום אחד


- תגמולי מילואים לעובד


- קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד


- עובד במעצר


- הליך שיתוף ציבור במלאת עשור להגברת האכיפה של דיני העבודה

יום שבת, 13 באפריל 2024

פסח 2024 - המדריך המלא לזכויות העובדים

פסח 2024 - המדריך המלא לזכויות העובדים
פסח 2024 - המדריך המלא לזכויות העובדים

החג הראשון של פסח תשפ"ד (2024) חל ביום ג' 23.04.2024 והחג השני חל ביום ב' 29.04.2024 דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג וכן הטבות נוספות המוענקות לאזרחים לרגל החג בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים הקשורות לחג הפסח, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שי לחג, שעות העבודה, חופשה ושכר.

חג הפסח כולל שני מועדים המוכרים כימי חג במועדי ישראל: החג הראשון והחג השני (שביעי של פסח).

ימי החול שבין שני החגים נקראים חול המועד, ובמקומות עבודה רבים נוהגים לקצר את ימי העבודה בימים אלה ואף להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת.

החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.

כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחוייב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו.

על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה

האם משלמים מס הכנסה על השי לחג?מתנה לחג, נחשבת ל"טובת הנאה" על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון.

תלושי חג הניתנים לעובד, הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.

גילום שווי ההטבה – לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעביד לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעבידים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה.

המידע הבא מתייחס הן לערב החג הראשון והן לערב החג השני.

ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.

במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע (כשיום עבודה רגיל לא עולה על 8 שעות ויום שישי לא עולה על 7 שעות), יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.

במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).

מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.

בענף הפלסטיקה: בערב חג ראשון של פסח יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.

בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה – בערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא. בערב החג השני יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא.

בענף הניקיון – עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: ערב שביעי של פסח – 6 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג; ערב פסח – 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. 

בענף המלונאות עובדים בערב פסח 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.

עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.

בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים יום חופש.

בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

ערב חג הפסח וערב שביעי של פסח נחשבים לימי חופשה לבחירה.

המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור אחד מהמועדים הללו כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.

לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג או בערב שביעי של פסח.

על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד טרם ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).

אם עובד בחר באחד מערבי החג כיום חופשה לבחירה, ובנוסף ניצל יום בחירה נוסף במהלך השנה, הוא יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בערב החג השני. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה במועד השני, אולם עליו לשקול אותה. במקרה שהמעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.

ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). 

ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה מלא (מלבד במקרים שבהם חל הסכם קיבוצי המעניק חופשה בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית).

עובדים שייעדרו מהעבודה בשני ערבי החג יקבלו שכר רגיל וממכסת ימי החופשה ינוכו להם שני ימי חופש.

במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.

מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.

גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.

אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.

בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד – בהיעדר הוכחה אחרת:עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.

גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.

כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.

החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג. על יום מנוחה זה, הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה. הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.

עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .

מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.

עובדת לפי שעות שהועסקה בחג זכאית עבור השעתיים הנוספות הראשונות לשכר בגובה 175% משכרה הרגיל (150% בגין עבודה בחג + 25% עבור השעות הנוספות). מהשעה הנוספת השלישית, היא זכאית לשכר בגובה 200% משכרה הרגיל (150% בגין העבודה בחג + 50% עבור השעות הנוספות).

אם העובדת הועסקה במהלך השבוע 40 שעות בשכר של 30 ש"ח לשעה, וביום שישי היה חג שבו עבדה 6 שעות, שכרה יחושב כך:עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).

עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).

עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.

עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.

החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.

הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.

חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. 

בחוקי העבודה לא קיימת התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.

ישנם הסכמים קיבוציים שבהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד. מקום עבודה שחל עליו הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.

במקומות עבודה רבים מקובל לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מאשר בימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג וגם ימי חול המועד; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות (כולל ימי המנוחה השבועית), יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.

יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.

ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת באותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.

בשנה שבה החג הראשון חל ביום ה' והחג השני חל ביום ד', מעסיק מעוניין להוציא את כלל העובדים לחופשה מרוכזת במהלך החג וחול המועד- החל מערב החג הראשון (יום ד') ועד לסיום החג השני, כאשר העובדים יחזרו לעבודה ביום ה' למחרת החג השני.

החופשה תימשך 8 ימים רצופים שכוללים את ימי החג, חול המועד, שישי ושבת.

אם במקום העבודה עובדים 5 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 4 ימי חופשה נטו (שני ערבי החג ושני ימי חול המועד שאינם חלים בשישי ושבת), למרות שבפועל נעדרו מהעבודה במשך 8 ימים.

אם במקום העבודה עובדים 6 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 5 ימי חופשה נטו (שני ערבי החג ו-3 ימי חול המועד שאינם חלים בשבת).

בשנה שבה החג הראשון חל ביום שבת והחג השני חל ביום ו', מעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת החל מערב החג הראשון (יום ו') ועד לסיום החג השני, כאשר העובדים יחזרו לעבודה ביום א'.

החופשה תימשך 9 ימים רצופים, כולל שני ימי שישי ושתי שבתות.

מסך ימי החופשה נטו יופחתו רק ימי העבודה שאינם נופלים על ימי החג או על ימי המנוחה השבועית:אם במקום העבודה עובדים 5 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 5 ימי חופשה נטו (5 ימי חול המועד- ימים א' עד ה').

אם במקום העבודה עובדים 6 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 6 ימי חופשה נטו (ערב החג הראשון ו-5 ימי חול המועד).

מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.

להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.

להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.

עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.

עובד חודשי – עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.

עובד שעתי/יומי–עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).

עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.

עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, שיום העסקתו נופל על פסח ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.

עוזרת-בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי חמישי.

בשנה שבה החג הראשון של פסח חל ביום חמישי, העובדת לא הגיעה לעבודה.

המעסיק היה מחויב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.

המעסיק אינו רשאי להודיע לעובדת כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.

אם המעסיק היה מעוניין שהעובדת תגיע ביום אחר באותו שבוע במקום ביום חמישי, היה עליו לשלם לה שכר עבור היום שבו תעבוד, בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור היום שבו נעדרה מהעבודה בשל החג.

הזכאות רלוונטית גם לעוזרת-בית לא יהודייה שבחרה לקבל את דמי החגים על-פי חגי ישראל ולא על-פי חגי דתה.

חג המימונה, שחל למחרת החג השני, נחשב ליום בחירה.

המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור את המועד הזה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, ולמעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.

לשם מימוש זכותו, על העובד לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בחג המימונה.

על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד לא ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).

עובד שכבר ניצל יותר מיום בחירה אחד מתחילת השנה יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בחג המימונה. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה, אולם עליו לשקול אותה. אם המעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.

יום חופשה בחג המימונה דינו כיום חופשה מלא.עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). 

ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה מלא. (מלבד במקרים שבהם חל הסכם קיבוצי המעניק חופשה בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית).

בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.

אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולכן שתי הפרשנויות אפשריות):יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.

יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.

בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.

אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.

אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.

מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.

המדינה מסייעת במימון קייטנות פסח להורים עצמאיים (הורים יחידים) שקיבלו/מקבלים גמלת הבטחת/השלמת הכנסה או קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי והחלו לעבוד, או הגדילו את היקף משרתם, או לומדים בקורס להכשרה מקצועית.

המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.

כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.

ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

פורסם באתר כל זכות

-

אולי יעניין אותך גם...

- דחיית בקשה לאיכון טלפון של עובד לשעבר הטוען לזכאות לשעות נוספות

- שכר מינימום המדריך המלא

- זכויות עובדים על רגל אחת

- שעות עבודה ושעות נוספות

- הסכם עבודה

- משרתי ומשרתות מילואים? כל מה שמגיע לכם - במקום אחד

- תגמולי מילואים לעובד

- קביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד

- עובד במעצר

- הליך שיתוף ציבור במלאת עשור להגברת האכיפה של דיני העבודה