עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס?

עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס? 

עסקאות רכב לעובדים הן חלק בלתי נפרד ממערך התגמולים הארגוני בישראל. רכב צמוד נתפס לעיתים כהטבה מועדפת על פני תוספות שכר ישירות, אך מאחוריה מסתתרים כללים ברורים מבחינת חוקי המס. שווי רכב, מס רכב ו־הטבת רכב נחשבים כהכנסה לכל דבר – ולכן יש להבין את ההשלכות המלאות על העובד, המעסיק ורשויות המס. במאמר זה נבחן מה מותר ומה אסור לפי החוק, מהן העלויות האמיתיות, וכיצד ניתן לפעול במסגרת החוק תוך שמירה על כדאיות כלכלית.

למאמר המלא לחצו כאן

עדכונים אחרונים בנושאי הפרשות פנסיוניות ושינויים בחוק הפרישה – מה השתנה מאז 2020?

עדכונים אחרונים בנושאי הפרשות פנסיוניות ושינויים בחוק הפרישה – מה השתנה מאז 2020? 

תאריך פרסום: יולי 2, 2025
קטגוריות: חיסכון הפנסיוני, פנסיה, פרישה
תגיות: גיל פרישה, גמל, הפקדות פנסיוניות, הפרשות עובדים, זכויות פנסיה, מיסוי פיצויים, פנסיה, פרישה, קופת גמל להשקעה, קרן ברירת מחדל

מערכת הפנסיה בישראל עברה שינויים עמוקים בשנים האחרונות, שהשפיעו על עובדים, עצמאים ומעסיקים כאחד.

בין אם מדובר בהעלאת שיעורי הפרשות עובדים, שינוי תקרות קצבה, התאמות בגיל הפרישה או חידוד חובות מעסיק – כל צד במערכת צריך להכיר את ההתפתחויות כדי למנוע טעויות, הפסדים וסיכונים משפטיים.

במאמר זה נסקור את השינויים בפנסיה, קרנות גמל, רפורמות חוקיות והשלכות על מי שנמצא לקראת פרישה או מתחיל את דרכו בשוק העבודה.

למאמר המלא לחצו כאן

זכויות עובדים בנוכחות בזום/מרחוק: עבודה מהבית בתקופת מלחמה

זכויות עובדים בנוכחות בזום/מרחוק: עבודה מהבית בתקופת מלחמה

בקרת שכר
יולי 2, 2025
קטגוריה: זכויות עובדים, מעסיקים
תגיות תוכן: החזר הוצאות לעובד ביתי, זכויות עובדים, מעמד משפטי של עובדים מרחוק, עבודה בזום, עבודה היברידית, עבודה מהבית, פרטיות בזום, רגולציה בעבודה בתקופת חירום, תאונת עבודה בבית, תלוש שכר מרחוק

עבודה מהבית הפכה למונח שגור בשפה היומיומית בעקבות מגפת הקורונה, אך תופעה זו חזרה במלוא העוצמה גם בתקופות חירום ביטחוניות, דוגמת מבצע "עם כלביא".

עבור עובדים רבים, עבודה בזום או מרחוק אינה רק פתרון זמני – אלא מציאות תעסוקתית מתמשכת שמחייבת הגדרה משפטית, כללים ברורים ומערכת זכויות מחודשת.

מאמר זה מציג את עיקרי הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים בעבודה מרחוק, תוך התייחסות לפרקטיקה, פסיקה עדכנית, רגולציה מתפתחת ואתגרים יישומיים.
עבודה מהבית – לא רק אופציה, אלא חובה בזמן חירום
מגמות עולמיות ומקומיות

משבר הקורונה הפך את העבודה מהבית לסטנדרט זמני – שהפך ברבות מהחברות לדרך עבודה קבועה. גם בישראל, בעקבות סגרים והנחיות פיקוד העורף, אולצו אלפי עובדים לעבוד מבתיהם. בעתות חירום ביטחוניות, דוגמת ירי טילים, פינוי יישובים או גיוס מילואים נרחב, הופכת העבודה מרחוק לחלופה היחידה להמשך הפעילות העסקית.

למאמר המלא לחצו כאן

עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2025 

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עדכון תנאי שכר- צו הרחבה ענף הבנייה

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

רקע כללי:

ביום 17.03.2025, חתם שר העבודה יואב בן צור על צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בין ההסתדרות והתאחדות הקבלנים בוני הארץ, הגופים שמייצגים את העובדים והמעסיקים בענף הבנייה והתשתיות בישראל הצו מהווה תוספת לצו ההרחבה בענף הבנייה משנת 2015. צו ההרחבה החדש משפר את תנאי העסקתם של עובדי הבנייה באופן ניכר, אשר סובל מתחילת מלחמת חרבות ברזל במחסור כוח אדם.

על מי יחול הצו?

צו ההרחבה יחול על כלל המעסיקים במשק העוסקים בתחום הבנייה, התשתיות, צמ”ה, עבודות ציבוריות, הנדסה אזרחית ושיפוצים.

העובדים עליהם יחולו הוראות צו ההרחבה הם עובדים ומנהלי עבודה המועסקים באתרי בנייה או בשיפוצים, ולמעט עובדים בתפקידי מנהלה ועובדים משרדיים.

בית הדין קבע- מעסיק רשאי לדרוש מעובד שהציג אישור רפואי מקופת חולים לעמוד לבדיקה רפואית מטעמו.

מאת: עו"ד רינת טבאי

סע"ש(ת"א) 58217-06-22 ניתן ביום 02.03.2025

לאחרונה קבע בית הדין האזורי תל אביב, כי בנסיבות מסוימות מעסיק יכול לדרוש מעובד להיבדק על ידי רופא מטעמו גם אם העובד הציג בפניו אישור מחלה מקופת חולים.

רקע כללי:

תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשמ"ו-1986 להלן: התקנות, קובעות כי במצב שבו התעורר ספק אודות תעודת המחלה שהעובד סיפק, כאשר מדובר בתעודה שלא אושרה על ידי קופת חולים, רשאי המעסיק להעמיד את העובד לבדיקה רפואית.

עובדות פסק הדין:

עובדת זומנה לשימוע, לאחר מכן הפסיקה להגיע למקום העבודה. כאשר בזמן הזה העובדת מציגה בפני המעסיק אישורי מחלה מתמשכים שנתנו על ידי קופת החולים. המעסיק, שחשד כי העובדת התחילה לעבוד אצל מעסיק מתחרה, ביקש ממנה להיבדק על ידי רופא מטעמו, העובדת סירבה.

לכאורה, לאור לשון התקנות, נראה כי המעסיק מלכתחילה לא היה רשאי להעמיד את העובדת לבדיקה רפואית מאחר ותעודת המחלה שנמסר לו היא תעודה שמאושרת על ידי קופת החולים. ונראה כי בקשת המעסיק חורגת מהמסגרת החוקית.

חובת פרסום דוחות על פערי שכר מגדריים בארגון

מאת: עו"ד רינת טבאי

עם כניסת תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 בשנת 2020, חלה על ארגונים שמעסיקים מעל 518 עובדים חובה שנתית לערוך שני דוחות:דוח פנימי שמנתח את פערי השכר בין נשים לגברים.
דוח פומבי שמיועד לפרסום לציבור, כולל באתר האינטרנט של המעסיק (ככל שיש).

בנוסף, על המעסיק לספק לכל עובד/ת מידע אישי על שיוכם לקבוצות המוגדרות בדוח – כדי שכל אחת ואחד יוכלו להבין את תמונת המצב של השכר המגדרי בקבוצה שאליה הם משתייכים.

פרסום הדוח הציבורי לשנת 2024 – עד 1.6.2025

על פי הוראות החוק, יש להשלים את פרסום הדוח הציבורי עבור שנת 2024 עד תחילת חודש יוני 2025.

עבודה בזמן חירום: השלכות מבצע "עם כלביא" על זכויות עובדים בישראל

עבודה בזמן חירום: השלכות מבצע "עם כלביא" על זכויות עובדים בישראל

מבוא

מבצע "עם כלביא", אשר פרץ ביוני 2025, הוביל לשינויים עמוקים במרקם החיים האזרחיים, הכלכלה והעבודה בישראל. כמו מבצעים צבאיים קודמים, גם מבצע זה העמיד את מערכת דיני העבודה בפני אתגרים רבים, הן מהיבט של זכויות עובדים והן מבחינת אחריות המעסיקים. המאמר שלפנינו סוקר את ההשלכות המרכזיות של המבצע על שוק העבודה, תוך שימת דגש על תחומי דיני העבודה שנפגעו, תקנות לשעת חירום, התפתחויות רגולטוריות ומענה מעשי למעסיקים ולעובדים. 

למאמר המלא לחצו כאן

מבצע "עם כלביא" עדכונים

מבצע "עם כלביא" עדכונים

בעקבות התפתחויות מבצע "עם כלביא", המשפיעות באופן ישיר על חיי היומיום, שוק העבודה והפעילות הכלכלית בישראל, אנו בקול המס מרכזים עבורכם את כל העדכונים החשובים במקום אחד. כאן תמצאו מידע שוטף ומדויק על שינויים רגולטוריים, הנחיות מעודכנות ממשרדי הממשלה, זכויות עובדים ומעסיקים במצב חירום, וכן כלים פרקטיים להתנהלות נכונה בתקופה זו. מטרתנו היא לאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות בזמן אמת – מתוך אחריות, ודאות וידע מקצועי.

למאמר המלא לחצו כאן 

פרסומי השבוע

https://www.bsachar.co.il/2025/06/11/

עדכוני פסיקה וחקיקה מאי 2025

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

גיל פרישת חובה מהעבודה להורה שילדו נפטר/הורה שכול

עו"ד: מור פפיר כהן

על החוק:

ביום 02.04.2025, פורסם ברשומות תיקון לחוק גיל הפרישה (הורה שילדו נפטר) (תיקון הוראת חוק מס' 3) התשפ"ה 2025 (להלן: "התיקון לחוק").

בהתאם לחוק, עובד שילדו נפטר והינו עומד בכל תנאי הזכאות אשר יפורטו, והגיע לגיל 67 רשאי להמשיך בעבודתו 4 שנים נוספות- משמע עד להגעתו לגיל 71, וזאת מבלי שמעסיקו יוכל לחייבו לפרוש מעבודתו בשל גילו.
בנוסף, בעבר נדרש וותק של 7 שנים אצל המעסיק כחלק מתנאי הזכאות ליציאה מאוחרת לגמלאות, אולם תיקון החוק, מאשר וותק של 5 שנים בלבד.

למאמר המלא לחצו כאן

חבות תשלום נסיעות לעובד עקב שינוי בתעריפי התחבורה הציבורית- הפעימה השנייה של רפורמת "צדק תחבורתי"

עו"ד: מור פפיר כהן

צו ההרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (להלן: "צו ההרחבה") חל על כל העובדים והמעסיקים בישראל למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ועובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות, או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים אשר אוצר המדינה משתתף באחזקתם.

תעריף ההחזר:

בהתאם לצו, כל עובד זכאי לקב ממעסיקו השתתפות החזר נסיעות וזאת עד למקסימום של 22.60 ליום או לחלופין תעריף של חופשי חודשי- הזול מבין השניים.

למאמר המלא לחצו כאן

העסקת עובד חדש והסדרת קרן פנסיה עבורו

מאת: עו"ד רינת טבאי

עובד חדש הנקלט במקום עבודה ימסור למעסיקו הודעה באיזו קופת גמל הוא מעוניין לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו. בהתאם לסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים(קופות גמל),תשס"ה-2005, העובד הוא זה שרשאי לבחור באיזו קופה לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו. במקרה בו העובד לא מסר למעסיק הודעה כאמור, על המעסיק לבטח את העובד באחת מקופות הפנסיה שנבחרו וזכו במכרז של משרד האוצר (להלן: קרנות ברירת מחדל).

ההצטרפות לקרנות ברירת המחדל אינו בכפוף למילוי שאלון רפואי ולא חיתום (שאלון מאפיינים אודות העובד).

קרנות ברירת המחדל מחויבות לדמי ניהול נמוכים קבועים במשך 10 שנים לפחות.

למאמר המלא לחצו כאן

פסקי דין חשובים בנושא שכר – מה אפשר ללמוד מהם?

פסקי דין חשובים בנושא שכר – מה אפשר ללמוד מהם?

מבואדיני העבודה בישראל משתנים כל הזמן – לעיתים בעקבות חקיקה, אך לעיתים קרובות בזכות פסקי דין תקדימיים שמעצבים את הגבולות של מה מותר ומה אסור למעסיקים ולעובדים. במיוחד בתחום השכר, בתי הדין לעבודה מהווים שחקן מרכזי שמכריע במחלוקות סביב החזרי שכר, רכיבי שכר שנויים במחלוקת, תשלומים נלווים, שימוש ברכב, פיצויים ועוד. מאמר זה סוקר מספר פסקי דין מרכזיים מהשנים האחרונות, מנתח את העקרונות שהשתקפו בהם, ומציג תובנות מעשיות עבור מעסיקים, חשבי שכר ויועצים משפטיים.

פסקי דין בנושא החזרי שכר – כאשר מעסיק חייב להשיב לעובד כספים

ע"ע 30030-06-20 עובד נ' חברת מערכות תקשורת

במקרה זה נדון מצב בו העובד טען כי קוזזו לו בטעות סכומים לאורך 18 חודשים מתוך תשלומי הברוטו. המעסיק טען כי מדובר בטעות תפעולית שלא ניתן להשיב בגינה כספים רטרואקטיבית. הכרעת הדין: בית הדין קבע כי חובת התשלום גוברת גם כאשר מדובר בטעות של המעסיק, כל עוד העובד לא היה שותף לה ולא ידע על כך בזמן אמת. נפסק כי על החברה להשיב לעובד כ־28,000 ש"ח. תובנה מעשית: מערכות שכר ממוחשבות אינן תחליף לבקרה אנושית. מומלץ לבצע ביקורת רבעונית באמצעות בודק שכר חיצוני. 

למאמר המלא לחצו כאן

שכר נטו מול שכר עלות – כמה באמת עולה כל עובד?

שכר נטו מול שכר עלות – כמה באמת עולה כל עובד? 

מבוא

בעלי עסקים ומנהלי כספים נוטים לעיתים להתמקד בשכר הנטו שהעובד מקבל בפועל, אך מבחינת העסק – המספר החשוב באמת הוא שכר העלות. מדובר בפער משמעותי בין הסכום שהמעסיק מעביר לחשבון הבנק של העובד, לבין העלות הכוללת שנרשמת בדו"חות הכספיים של הארגון. הבנת ההבדל הזה חיונית לתכנון תקציבי, גיוס עובדים, חישובי כדאיות והשוואות שכר בין מחלקות.

במאמר זה ננתח את מרכיבי שכר העלות, נסביר את הפער משכר הנטו, נציג טבלת השוואה בין סוגי עובדים ונספק מחשבון שכר אינטראקטיבי.
שכר נטו – מה העובד רואה

שכר נטו הוא הסכום שמופיע בשורת הסיום של תלוש השכר, לאחר ניכויים כמו:

• מס הכנסה
• ביטוח לאומי
• ביטוח בריאות
• הפרשות לקרן פנסיה וקרן השתלמות (אם יש)

למאמר המלא לחצו כאן

תגיות תוכן

אכיפה אפליה בודק שכר בודק שכר מוסמך ביטוח לאומי בקרת שכר דיני עבודה דמי הבראה הלנת שכר עבודה הפרשות לפיצויי פיטורים הפרת זכויות עובדים זכויות סוציאליות זכויות עובד זכויות עובדים חופשה שנתית חופשת לידה חוק הגנת השכר חל"ת חקיקה חרבות ברזל מילואים מיסוי מס הכנסה מע"מ מעסיקים ניהול שכר נקודות זיכוי עובדים זרים פיטורים פיצויים פיצויי פיטורים פנסיה פסקי דין צווי הרחבה קורונה קרן השתלמות שימוע שכר שכר מינימום שעות נוספות שעות עבודה תגמול עובדים תלוש משכורת תלוש שכר תנאי עבודה

פרסומי השבוע

פרסומי השבוע

https://www.bsachar.co.il/2025/05/19/

עדכוני פסיקה וחקיקה אפריל 2025

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עדכוני פסיקה וחקיקה – אפריל 2025
שלושה עדכונים קריטיים שכל מעסיק, יועץ ומשאבי אנוש חייבים להכיר:
היעדרות אבות לאחר לידה, הקפאת דמי ההבראה, והתחשבנות רבעונית מול קבלני שירות.
הישארו מעודכנים – זה משפיע ישירות על ההתנהלות בארגון.

  https://www.bsachar.co.il/april-2025/

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים – כל מה שצריך לדעת

מבוא

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים הוא אחד ההסדרים המשפטיים המשמעותיים ביותר בדיני העבודה בישראל. ההסדר מאפשר למעסיקים להפריש מדי חודש חלק משכר העובד (או את מלוא הפיצויים העתידיים) לתוך קרן פנסיונית או קרן ייעודית אחרת, וכך לחסוך לעצמם את הצורך לשלם את פיצויי הפיטורים במועד סיום ההעסקה. מבחינת העובד, מדובר בדרך שמבטיחה שגם במקרה של התפטרות (ולא רק פיטורים), הוא יקבל לידיו את הכספים שהופרשו עבורו, בתוספת הרווחים (או ההפסדים) שנצברו לאורך השנים.

סעיף זה הפך במידה רבה לסטנדרט בשוק העבודה המודרני, במיוחד לאחר שחלה בשנת 2008 חובת הפרשה פנסיונית כוללת. מנקודת המבט של המעסיק, סעיף 14 מפשט את ניהול עלויות הפיטורים ומונע הפתעות כלכליות. מנקודת המבט של העובד, הדבר מבטיח יציבות וגמישות, בייחוד אם הוא בוחר לעזוב בעצמו. במאמר הבא נעמיק בפרטי סעיף 14: מה המשמעות שלו, איך מפעילים אותו, מה היתרונות והחסרונות עבור שני הצדדים, וכיצד מיישמים אותו בעסק הלכה למעשה.
רקע היסטורי

דיני העבודה בישראל נשענים על תפיסה סוציאלית המגנה על העובד כמעמד פגיע בשוק העבודה. פיצויי פיטורים נוצרו מתוך רצון לספק "כרית ביטחון" למי שמוצא את עצמו ללא עבודה. באופן מסורתי, פיצויי הפיטורים חושבו על בסיס השכר האחרון של העובד כפול מספר שנות העבודה, מה שיכול להגיע לסכומים משמעותיים מאוד, במיוחד עבור עובדים ותיקים.
עד להיווצרות ההסדר של סעיף 14, מעסיקים היו נדרשים לשלם לעובד את מלוא פיצויי הפיטורים במועד הפיטורים (או סיום העבודה בנסיבות המזכות). כדי להבטיח יכולת תשלום, חלק מהמעסיקים שמרו סכומים אלו בקרנות חיצוניות או בחשבונות נפרדים. עם השנים, התברר כי הדבר עשוי ליצור נטל כלכלי משמעותי על מעסיקים, בייחוד כאשר עובדים רבים מסיימים העסקה באותה תקופה.

כאן נכנס סעיף 14 לתמונה. הסעיף מאפשר "להקדים תרופה למכה" ולהפריש בכל חודש חלק מסוים משכר העובד כתחליף לתשלום הכולל בסוף ההעסקה. ההפרשות מוכרות כחוקיות ומשריינות הן את זכויות העובד והן את וודאות המעסיק לגבי העלויות העתידיות.

למאמר המלא לחצו כאן