יום שלישי, 15 באפריל 2025

סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים – כל מה שצריך לדעת





סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים – כל מה שצריך לדעת

מבוא


סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים הוא אחד ההסדרים המשפטיים המשמעותיים ביותר בדיני העבודה בישראל. ההסדר מאפשר למעסיקים להפריש מדי חודש חלק משכר העובד (או את מלוא הפיצויים העתידיים) לתוך קרן פנסיונית או קרן ייעודית אחרת, וכך לחסוך לעצמם את הצורך לשלם את פיצויי הפיטורים במועד סיום ההעסקה. מבחינת העובד, מדובר בדרך שמבטיחה שגם במקרה של התפטרות (ולא רק פיטורים), הוא יקבל לידיו את הכספים שהופרשו עבורו, בתוספת הרווחים (או ההפסדים) שנצברו לאורך השנים.

סעיף זה הפך במידה רבה לסטנדרט בשוק העבודה המודרני, במיוחד לאחר שחלה בשנת 2008 חובת הפרשה פנסיונית כוללת. מנקודת המבט של המעסיק, סעיף 14 מפשט את ניהול עלויות הפיטורים ומונע הפתעות כלכליות. מנקודת המבט של העובד, הדבר מבטיח יציבות וגמישות, בייחוד אם הוא בוחר לעזוב בעצמו. במאמר הבא נעמיק בפרטי סעיף 14: מה המשמעות שלו, איך מפעילים אותו, מה היתרונות והחסרונות עבור שני הצדדים, וכיצד מיישמים אותו בעסק הלכה למעשה.
רקע היסטורי

דיני העבודה בישראל נשענים על תפיסה סוציאלית המגנה על העובד כמעמד פגיע בשוק העבודה. פיצויי פיטורים נוצרו מתוך רצון לספק "כרית ביטחון" למי שמוצא את עצמו ללא עבודה. באופן מסורתי, פיצויי הפיטורים חושבו על בסיס השכר האחרון של העובד כפול מספר שנות העבודה, מה שיכול להגיע לסכומים משמעותיים מאוד, במיוחד עבור עובדים ותיקים.
עד להיווצרות ההסדר של סעיף 14, מעסיקים היו נדרשים לשלם לעובד את מלוא פיצויי הפיטורים במועד הפיטורים (או סיום העבודה בנסיבות המזכות). כדי להבטיח יכולת תשלום, חלק מהמעסיקים שמרו סכומים אלו בקרנות חיצוניות או בחשבונות נפרדים. עם השנים, התברר כי הדבר עשוי ליצור נטל כלכלי משמעותי על מעסיקים, בייחוד כאשר עובדים רבים מסיימים העסקה באותה תקופה.

כאן נכנס סעיף 14 לתמונה. הסעיף מאפשר "להקדים תרופה למכה" ולהפריש בכל חודש חלק מסוים משכר העובד כתחליף לתשלום הכולל בסוף ההעסקה. ההפרשות מוכרות כחוקיות ומשריינות הן את זכויות העובד והן את וודאות המעסיק לגבי העלויות העתידיות.

למאמר המלא לחצו כאן

פרסומי השבוע

 


יום חמישי, 3 באפריל 2025

חג שמח


בדיוק כפי שהאביב מביא עמו פריחה, כך גם החג הזה – מלא בתקווה, יצירה והזדמנויות חדשות!

יום שלישי, 1 באפריל 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה מרץ 2025

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

מאת: עו"ד רינת טבאי

על פי חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, התשכ"ג-1963 יום זה חל בתאריך ד' באייר. 

השנה יום זה הוקדם ויחול ביום רביעי 30.04.2025.

"יום זה הוא יום זיכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם להעלאת מעשי גבורתם."

יום בחירה לעובד

על פי ס' 6 לחוק חופשה שנתית, רשאי עובד לבחור יום זה כיום בחירה, אשר יינתן כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית של העובד.

על העובד להודיע למעסיק 30 יום מראש על כוונתו לצאת ליום חופשה ביום הזיכרון. 

במידה והעובד לא מימש כבר שני ימי בחירה במהלך אותה שנה קלנדרית, למעסיק אסור לסרב לבקשה זו.

עובד שכבר ניצל את ימי הבחירה במהלך השנה ומבקש להיעדר, יוכל לממש יום חופשה בעבור היעדרות ביום זה. המעסיק אינו חייב להסכים לבקשה זו.

במידה והמעסיק מסרב לבקשה עליו לתת סיבה סבירה המניחה את הדעת.

עבור החופשה ישולמו לעובד דמי חופשה בגובה השכר הרגיל.

למאמר המלא לחצו כאן

_____________________________________


תיקון החוק להטרדה מינית

הרחבת תחולת החובות החלות על מעסיקים בנושא הטרדה מינית.

מאת: עו"ד רינת טבאי

החוק למניעת הטרדה מינית קובע חובות אשר חלות על המעסיק וקובע אמצעים אותם על המעסיק לנקוט כדי למנוע הטרדות מיניות במקום עבודה, וכן, לטפל בתלונות אשר הוגשו על רקע הטרדות כאמור. 

ביום 25/07/2024 פורסם תיקון מס' 16 לחוק למניעת הטרדה מינית.

עד לפרסום תיקון זה תחולת החוק חלה ביחס לעובדי קבלן כח אדם ולא כללה קבלני שירות ועובדים של מזמני שירות. התיקון מרחיב את תחולתו של החוק, כך שחובות החוק יחולו גם על קבלני שירות ומזמין שירות.  

הגדרת מזמין שירות היא כהגדרתו בסעיף 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה:

מזמין שירות- "מי שמקבל אצלו שירות מקבלן שירות, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית"

קבלן שירות- "מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו".

תיקון החוק נכנס לתוקף 26/01/2025.

למאמר המלא לחצו כאן

_____________________________________


שר העבודה חתם על העלאת שכר המינימום החל מאפריל 2025

עו"ד מור כהן

שר העבודה, יואב בן צור, חתם על העלאת שכר המינימום. בהתאם לחוק, אשר יכנס לתוקפו ביום 01.04.2025, שכר המינימום יעלה מ-5,880 ₪ לחודש ל- 6,247.67 ₪ לחודש.

חוק שכר המינימום מחשב את השכר החודשי לפי היקף משרה של 182 שעות חודשיות. כך שהשכר השעתי יעמוד על 34.32 ₪ לשעה.

מדובר במנגנון עדכון אוטומטי על פי חוק שכר מינימום, ולפיו שכר המינימום עומד על 47.5% משכר הממוצע כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה–1995, כפי שהוא ב-1 באפריל של כל שנה וכפי שהוא מוגדל לפי חוק שכר מינימום.

יצוין, כי מדובר בעליה שלישית מתחילת כהונתו של השר לפני כ-שנתיים, וזאת לאחר תקופה ארוכה שלפני לא היה עדכון בשכר המינימום במשך שנים.

למאמר המלא לחצו כאן

יום ראשון, 16 במרץ 2025

שווי רכב צמוד – גילום שווי רכב לעובד: מדריך מקיף למעסיקים ולעובדים

שווי רכב צמוד – גילום שווי רכב לעובד: מדריך מקיף למעסיקים ולעובדים

שווי רכב צמוד – גילום שווי רכב לעובד: מדריך מקיף למעסיקים ולעובדים

מבוא

הענקת רכב צמוד לעובד הפכה לנוהג נפוץ במגזרים רבים, בייחוד בקרב אנשי מכירות, מנהלי ביניים ובכירים. הרכב מהווה לא רק כלי עבודה, אלא גם הטבה כלכלית משמעותית לעובד, המוזילה את עלויות התחבורה הפרטיות שלו ומאפשרת לו ליהנות מנוחות ושירותים שלא היו זמינים לו אחרת. אלא שבצד ההטבה עומד עיקרון ברור בדיני המס: כל טובת הנאה לעובד, גם אם אינה כסף מזומן, חייבת במס. לכן, המדינה קובעת כי יש לגלם "שווי רכב" כהכנסה חייבת במס, והמשמעות – גם המעביד וגם העובד מחויבים להתחשב בהטבה במסגרת חישובי שכר ותשלומי מס.

במאמר זה נבחן כיצד מחושב שווי רכב, מהו גילום שווי רכב, מהן השלכות המס, וכיצד יש לנהל את התהליך החשבונאי והמשפטי כדי להימנע מסיבוכים מול רשות המסים. נפרט גם את חובות המעסיק והזכויות של העובד, נציג דוגמאות מהשטח, ונספק טבלה מרכזת לחישוב שווי רכב לפי קבוצות שווי. אם חשבתם שרכב צמוד הוא רק מפתח וניידות – כדאי לדעת מה עומד מאחוריו מבחינת חוק, מס והתחייבויות.

עיצומים כספיים למעסיקים – הפרת חוקי עבודה בישראל: סקירה מקיפה

עיצומים כספיים למעסיקים – הפרת חוקי עבודה בישראל: סקירה מקיפה

עיצומים כספיים למעסיקים – הפרת חוקי עבודה בישראל: סקירה מקיפה

מבוא

מערכת יחסי העבודה בישראל מבוססת על עקרונות יסוד של שמירה על זכויות העובדים, יצירת סביבה תעסוקתית הוגנת, והבטחת תנאי העסקה מינימליים שמגנים על כבוד האדם וחירותו. עם זאת, המציאות מלמדת שלא תמיד נשמרים הכללים, ובמקרים רבים נדרשת התערבות של רשויות האכיפה – בעיקר משרד העבודה והרווחה – לצורך אכיפת החוק. אחד הכלים המרכזיים במאבק כנגד מעסיקים מפרים הוא הטלת עיצומים כספיים, אשר נועדו להרתיע ולשמש תמריץ לציות לחוק.

העיצומים הכספיים הפכו לכלי נפוץ ויעיל במסגרת חוקי העבודה השונים, ובשנים האחרונות חלה החמרה במדיניות האכיפה, לרבות קנסות גבוהים יותר, בדיקות פתע, פרסום שמות מעסיקים מפרים והרחבת סמכויות פקחי העבודה. מטרת מאמר זה היא לספק סקירה מעמיקה של העיצומים הכספיים בישראל, לפרט באילו מקרים מוטלים עיצומים, מה גובה הקנסות האפשריים, ולספק דוגמאות מהשטח וטבלה מרכזת שתבהיר את תמונת המצב.

מהו עיצום כספי?

עיצום כספי הוא קנס מינהלי שהמדינה מטילה על מעסיק בגין הפרה של הוראות חוקי העבודה. שלא כמו הליך פלילי, עיצום כספי אינו מצריך הרשעה בבית משפט, אלא מוטל ישירות על ידי פקחי משרד העבודה לאחר קיום בדיקה, מתן התראה ו/או דרישת תיקון. עם זאת, למעסיק שמורה הזכות לערער על הטלת הקנס.

העיצום הכספי נועד להפעיל לחץ כלכלי שיגרום למעסיקים להקפיד על החוק – במילים פשוטות: "הפרת החוק עולה כסף". מעבר לכך, הוא מסמל יחס רציני של המדינה כלפי זכויות עובדים ומהווה מנגנון אפקטיבי שמקטין את העומס על מערכת המשפט.

משרד העבודה - פודקאסט שעובדים ומעסיקים חייבים להאזין לו!

משרד העבודה - פודקאסט שעובדים ומעסיקים חייבים להאזין לו!

משרד העבודה - פודקאסט שעובדים ומעסיקים חייבים להאזין לו!

משרד העבודה משיק פודקאסט חדש, ובכל פרק נביא לכם טיפים מעשיים ומידע בעל ערך, ותקבלו מאנשי המקצוע תשובות לשאלות שמעסיקות את כולנו: אלו זכויות מגיעות לעובדים ע"פ חוקי העבודה? מה אפשר לעשות אם לא קיבלתם את מה שמגיע לכם? מתי נבוא לקראת המעסיקים במטרה שהעובדים יקבלו את הכסף שלהם ואלו זכויות  מיוחדות יש למילואימניקים, לבני הנוער ולעובדים הזרים?



עדכוני פסיקה וחקיקה פבר' 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה פבר' 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה פבר' 2025


לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

גילוי דעת של משרד העבודה לעניין צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם


עו"ד מור פפיר כהן
ביום 08.12.2024, עקב שאלות רבות ופניות מצד מעסיקים, הוחלט במשרד העבודה לפרסם גילוי דעת ועל מנת להבהיר את עמדת הממונה הראשית על יחסי עבודה לעניין יישום צו ההרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובני זוגם (להלן: "צו ההרחבה"). יודגש, כי טרם ניתנה פסיקה של בית הדין לעבודה בעניין.
רקע:
צו ההרחבה, אשר הוארך ועומד בתוקפו החל מיום 07.10.2023 ונכון לרגע זה עד ליום 31.12.2025 מרחיב את הוראות ההסכמים הקיבוציים הכלליים שנחתמו בין הסתדרות העובדים הכללית החדשה לבין נשיאות המגזר העסקתי. הוראות אלו קובעות זכויות תקדימיות למשרתי המילואים ולבני זוגם, על רקע התקופה הממושכת שבה נקראו עובדים רבים למילואים במלחמת "חרבות ברזל".

למאמר המלא לחצו כאן

ועדת פיקוח לפי צו הרחבה - הגשת בקשה לפיטורים או לחל"ת של משרת מילואים


עו"ד מור פפיר כהן
ביום 29.01.2025, נחתם הסכם קיבוצי אשר מסדיר את זכויות משרתי המילואים ובני ובנות הזוג המשרתים במילואים. ההסכם מאריך את ההסכם הקיבוצי הכללי בנושא לשנת 2024 ובין היתר, הארכת תקופת ההגנה מפני פיטורים לחודשיים למי ששירת במילואים יותר מ-60 ימים.

למאמר המלא לחצו כאן

ע"פ (ארצי) 48166-10-22 קלינינג סולושיין בע"מ-מדינת ישראל

ענישה בגין העסקת עובדים ללא רישיון כדין וניכוי ביתר מביטוחם הרפואי


מאת: עו"ד מור פפיר כהן
הרקע לערעור:
בית הדין הארצי קבע כי יש להרשיע מעסיק אשר ביצע ניכוי סכומים ביתר עבור ביטוח רפואי משכר עובדים זרים. בנוסף, ישנה ענישה פלילית אשר לפיה יש לקבוע מתחם ענישה הולם ומתוך כך, לגזור את עונשו של הנאשם (ס' 40 ג' לחוק העונשין) תוך התחשבות במצבו הכלכלי .
עוד נקבע כי מתחם הענישה בגין עבירה על עיסוק כקבלן שירות ללא רישיון כדין יהיה בהתאם לקביעה כי בוצעה עבירה יחידה ואין להעניש בגין כל עבירה בנפרד, אם העבירות הינן עבירות הקשורות זו בזו.

למאמר המלא לחצו כאן


יום רביעי, 26 בפברואר 2025

5 טעויות נפוצות בניהול שכר – ואיך להימנע מהן

5 טעויות נפוצות בניהול שכר – ואיך להימנע מהן

5 טעויות נפוצות בניהול שכר – ואיך להימנע מהן

מבוא

נהול שכר הוא תהליך מורכב ורגיש שמשפיע ישירות על יציבות העסק, על שביעות רצון העובדים ועל היחסים בינם לבין המעסיק. טעויות בניהול שכר עשויות לגרור אי־נעימויות, לחצים ואף פעולות משפטיות. במאמר מקיף זה נפרט חמש טעויות שכיחות המתרחשות בניהול שכר, נבחן את הגורמים להן, ונציע דרכי מניעה ויישום שיאפשרו לעסקים להתנהל בצורה מקצועית, יעילה והוגנת.

חשוב להבהיר ש"ניהול שכר" אינו רק החישוב הטכני של התלושים. הוא כולל היבטים נוספים כגון הקפדה על חוקי העבודה, דיווח נכון למוסדות המדינה (ביטוח לאומי, מס הכנסה), עמידה בהסכמי עבודה, עמידה בתנאי חוזה עבודה מול עובדים שונים, שמירה על נתוני שכר מוגנים, תשלום הפרשות פנסיוניות כנדרש, ותכנון מדיניות שכר הוגנת לאורך זמן. כל כשל באחד מן השלבים הללו עלול לסכן את העסק הן מבחינה משפטית והן מבחינת המוניטין שלו כמעסיק.

במהלך המאמר נפרט חמש טעויות נפוצות ונרחיב כיצד להימנע מהן שלב אחרי שלב. לצורך הבהרה, נשים דגש הן על ההיבטים החוקיים והטכניים (כגון חישוב השכר בצורה נכונה, דיווח למוסדות וכו'), והן על ההיבטים הניהוליים והארגוניים (כגון ניהול תקשורת עם עובדים, הגדרת נהלי שכר ברורים ותהליך בקרה פנימי).

להלן חמש הטעויות שבהנן תמקד:

  1. אי־עמידה בחוקים ובתקנות עבודה
  2. חישובי שכר שגויים והיעדר בקרה פנימית
  3. ניהול לקוי של ניכויים והטבות סוציאליות
  4. חוסר שקיפות והיעדר תקשורת עם העובדים
  5. תכנון שכר לא יעיל ופגיעה במוטיבציה

השגת האיזון המושלם: שכר בונוס לעומת שכר קבוע

השגת האיזון המושלם: שכר בונוס לעומת שכר קבוע

השגת האיזון המושלם: שכר בונוס לעומת שכר קבוע

בחירת מודל השכר היא החלטה אסטרטגית המשפיעה על ביצועי העובדים, רמת המוטיבציה שלהם והיציבות הכלכלית של העסק. השכר מהווה גורם מרכזי בשביעות הרצון בעבודה ובמחויבות הארגונית. מבנה התגמול – בין אם מדובר במשכורת קבועה או בבונוסים על בסיס ביצועים – משפיע גם על רמות הלחץ והביטחון התעסוקתי של העובדים.

מאמר זה משווה בין שני מודלי שכר מרכזיים: שכר קבוע ושכר מבוסס בונוסים. נבחן את היתרונות והחסרונות של כל מודל עבור שכירים ועצמאים, נסקור מחקרים ודוגמאות מעולם העבודה, ונציע דרכים לאיזון נכון בין ביטחון כלכלי לתמריצים למוטיבציה.

למאמר המלא לחצו כאן

מדדים קריטיים לבקרת שכר: איך לנתח נתונים ולייצר תובנות?

מדדים קריטיים לבקרת שכר: איך לנתח נתונים ולייצר תובנות?

מדדים קריטיים לבקרת שכר: איך לנתח נתונים ולייצר תובנות?

בקרת שכר היא תהליך חיוני לכל ארגון המעוניין לשמור על תחרותיות, הוגנות ויעילות כלכלית. כדי לבצע בקרת שכר אפקטיבית, חשוב להבין אילו מדדים קריטיים יש לנתח וכיצד ניתן לתרגם את הנתונים הללו לתובנות מעשיות. במאמר זה נפרט את המדדים החשובים ביותר, נציג דוגמאות ויזואליות לניתוח נתונים, ונספק טיפים ליישום התובנות בארגון.