יום שבת, 23 בנובמבר 2019

איסור קבלת תשלום ממועמדים לעבודה ואיסור קבלת בטחונות מעובדים


מעסיקים, לשכות פרטיות וקבלני כוח אדם אינם רשאים לדרוש ממועמדים לעבודה או מעובדים תשלום כתנאי לקבלה לעבודה או לשם הבטחת הישארות העובדים בעבודה.

איסור קבלת תשלום ממועמד לעבודה 

לשכה פרטית אינה רשאית לגבות, ממבקשי עבודה, במישרין או בעקיפין, תשלום תמורת השמה בעבודה.
איסור קבלת תשלום מהעובדים תמורת שירותי קבלן כח אדם
​קבלני כוח אדם ומעסיקים בפועל אינם רשאי לדרוש מעובדים תשלום כלשהו או החזר הוצאות, בכל הקשור לשירותיו של קבלן כוח האדם.

איסור קבלת בטחונות מעובד 

​מעסיקים אינם רשאים לקבל בטחונות, מעובדים או ממועמדים לעבודה, כתנאי לקבלה לעבודה או לשם הבטחת הישארות העובד בעבודה. כלומר: חפץ, כסף או שטר שהעובדים מוסרים למעסיקים כתנאי לקבלה לעבודה או להבטחת הישארותם בעבודה וכן נכס המשועבד למטרה כאמור. זאת אף אם העובדים הסכימו למתן הבטוחה.

מעסיקים שקיבלו בטוחה מעובדים כאמור, אינם רשאים לממש אותה. מעסיקים המקבלים או מממשים בטוחה שניתנה על ידי עובדים או מועמדים לעבודה, עוברים עבירה וצפויים לעונש מאסר או קנס. אם יגישו העובדים תביעה לבית הדין לעבודה, עשוי בית הדין לחייב את המעסיקים בתשלום פיצויים לעובד.
האיסור על קבלת בטחונות מעובדים חל גם על מעסיקים בפועל לגבי עובדים המועסקים אצלם באמצעות קבלן כח אדם וכן על מזמיני שירות לגבי עובדים המעניקים להם שירות מטעמו של קבלן שירות.

יום שבת, 16 בנובמבר 2019

טעות בתלוש שכר גררה כתב אישום נגד מנהלת גן – ביהמ״ש זיכה אותה


נגד מנהלת הגן הוגש כתב אישום על כך שמסרה תלושי שכר שאינם משקפים את ניצול ימי החופשה של העובדים בפועל. היא הוכיחה שהייתה אי הבנה בהנחיות שנתנה למשרד רואה החשבון שלה.

בית הדין לעבודה בתל אביב זיכה לאחרונה מנהלת גן שהואשמה במסירת תלושי שכר פיקטיביים לעובדיה. כנגד המנהלת נטען כי בתלושים נכתבו ימי חופשה באופן שלא משקף את הניצול בפועל.
בית הדין התרשם שלא הייתה כאן כוונת זדון וציין כי ספק אם היה מקום לפתוח בהליך פלילי במקרה זה.
על פי כתב האישום, בין השנים 2006-2012 העסיקה הנאשמת בגן עובדת. במהלך מספר חודשים בשנת 2011 היא מסרה לה תלושי שכר בהם הופיע רישום של ימי חופשה שלא שיקף את מה שהיה בפעול באותם חודשים.

הנאשמת הכחישה שביצעה את העבירה וטענה שהמעשים המתוארים בכתב האישום הם בגדר ״זוטי דברים״ שאינם מקימים אחריות פלילית.

היא הסבירה שהיו מספר ימים שבהם הגן היה סגור (כגון ערבי חג) שנתפסו על ידה כימי חופשה להם זכאית העובדת על פי חוק. לדבריה, מאחר שהעובדת עבדה בשכר חודשי, היא ביקשה ממשרד רואה החשבון שלה שאחראי על הנפקת התלושים שלא להפחית לה שכר אלא לרשום את הימים כ״ניצול ימי חופשה״. היא הוסיפה שבתקופה הרלוונטית לכתב האישום, ההוראה ניתנה לגבי מספר חודשים רטרואקטיבית אך המשרד רשם את כל הימים כניצול חודשי וזה מקור הטעות.

יותר מספק סביר
השופטת הבכירה עידית איצקוביץ מבית הדין לעבודה בתל אביב הבהירה שלפי חוק הגנת השכר מעסיק חייב למסור לכל עובד תלוש שכר המפרט בין היתר את מספר ימי החופשה שניתנו לו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה לה הוא זכאי.

לדבריה, אין מחלוקת על כך שבחודשים הרלוונטיים פירוט ניצול ימי החופשה של העובדת לא תאם את את הניצול בפועל באותו חודש. ביחס לאחד החודשים הרישום אף בלתי הגיוני שכן מספר הימים שנוצלו לכאורה עולה על מספר הימים בחודש.

עם זאת לדבריה, בנסיבות המקרה קיים יותר מספק סביר לכך שהנאשמת פעלה בתום לב והרישום נעשה בטעות. כך, מחומר הראיות עולה שהסיבה לרישום הלא נכון הייתה חוסר הבנה בהנחיות שנתנה הנאשמת למשרד רואה החשבון שלה. ברור מההנחיה שהנאשמת ביקשה לקזז ימי חופשה של העובדת שנוצלו בתקופה של שנה אך הללו נרשמו כניצול באותו חודש.

״היו מספר ימים במהלך השנה שבהן הגן היה סגור והעובדת (ועובדות נוספות בגן) לא עבדו בהם. שכר העובדת לא ירד באותם חודשים ולא נרשמו לה ימי היעדרות״, כתבה השופטת. האחראית על התלושים במשרד רואה החשבון רשמה את הימים כניצול ימי חופשה באותו חודש באופן שלא שיקף את המציאות.
השופטת הדגישה שהעבירה בה הואשמה המנהלת אינה כוללת רישום לא נכון או רישום מוטעה של נתון,
כשהוא אכן כלול בתלוש השכר.

בנסיבות אלה קבעה השופטת שלא הוכח שהייתה כוונה פלילית במעשיה של הנאשמת ויש לזכות אותה. היא הוסיפה כי ״ספק אם יש הצדקה לנקיטה של הליכים פליליים במקרה כמו זה שלפנינו, שבו רישום החופשות בתלוש השכר קיים אך נפלה בו טעות״.
  • ב״כ המדינה: עו"ד אסף תומר
  • ב״כ הנאשמת: עו"ד אורן שריקי
עו״ד אביבה בורנובסקי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

יום ראשון, 3 בנובמבר 2019

עורך דין דיני עבודה


מערכת היחסים בין עובד למעביד בישראל מעוגנת באמצעות חוקים שונים הנכללים בתחום דיני העבודה. חוקים אלו מיועדים בעיקר לצרכי הגנה על זכויות העובד והסדרתן בהיבט המשפטי.

וזאת על מנת למנוע מצבי עושק וניצול של עובדים על ידי מעסיקיהם. דיני העבודה בישראל מבוססים על הנחת היסוד לפיה העובד בעמדה מוחלשת אל מול מעסיקו, וזאת לנוכח העובדה שפרנסתו של העובד תלויה במעביד.

זכויות העובדים

זכויות העובדים במדינת ישראל מבוססים על חוקים שונים בתחום דיני העבודה, כאשר בין יתר החוקים העיקריים בתחום משפטי זה ניתן למצוא את חוק פיצויי פיטורים, חוק שעות העבודה והמנוחה, חוק שכר המינימום, חוק חופשה שנתית, חוק הודעה לעובד, חוק השכר ומועד תשלום שכר העבודה, חוק הודעה מוקדמת, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ורשימה ארוכה של חוקים נוספים שכל אחד מהם מיועד לצרכי הגנה על זכויות העובד

חשוב לציין שאכיפת החוקים לוקה בחסר, ולכן, מדי שנה מתרחשים בישראל אינספור עוולות תעסוקתיות מצד המעסיקים כלפי עובדיהם. במידה וגם אתם מוצאים את עצמכם נפגעים מהחלטתו של המעסיק המנוגדת לחוק, זה הזמן להיוועץ עם עורך דין דיני עבודה, המתמחה בניהול תביעות בתחום דיני העבודה.
חשוב לציין שחלק מחוקי העבודה המונהגים בישראל הינם חוקים המיועדים לצורך הגנה מלאה על זכויות העובד, גם במקרים בהם העובד מוכן לוותר על זכויותיו מכל סיבה שהיא.

מערכת משפטית עצמאית
הצורך בהגנה על זכויותיהם של המועסקים במשק הישראלי, הובילה להקמתה של מערכת משפטית נפרדת הידועה בשם: בתי הדין לעבודה. מערכת משפטית זו פועלת בישראל מאז שנת 1969 והיא כוללת בתוכה חמישה בתי דין אזוריים ובית דין ארצי לענייני עבודה המשמש כערכאה לצרכי ערעורים בפסקי דין הניתנים על ידי אחד מחמשת בתי הדין האזוריים.

שירותיו של עו"ד לענייני עבודה

שירותיו המשפטיים של עורך דין דיני עבודה מיועדים גם לצרכי ייצוג עובדים וגם לצרכי ייצוג מעסיקים, כאשר היקף שירותיו נקבעים בהתאם לסוגיה המשפטית עימה הלקוחות אותם הוא מייצג נדרשים להתמודד.