יום רביעי, 30 באוקטובר 2019

"תשאיר את המפתחות ותלך": עובד שפוטר לאחר מחלה יפוצה ב-105,000 שקל


הבוס טען שהעובד עזב ומנסה להציג את עצמו כמפוטר. השופט קבע כי גרסתו לא אמינה, והבהיר שאסור למעסיק לעשות דין לעצמו רק בגלל "תחושה" שהעובד לא חולה.

בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל חלקית את תביעתו של עובד-לשעבר בחברת "פרסום רוטשטיין" – מעין עסק משפחתי להכנה והתקנת שלטים – וחייב את החברה לשלם לו כ-113,000 שקל.
השופט נוהאד חסן קבע כי החברה פיטרה את התובע שלא כדין תוך התנהגות פוגענית כלפיו.

במשך כשמונה שנים התובע עבד בחברה כמתקין שלטים יחד עם אחיו, והשניים היו מקבלים סידור עבודה להתקנת שלטים מהיום למחר. באחד הימים של אוגוסט 2015, התובע הודיע לבעל החברה (הנתבע) כי אינו חש בטוב ולכן לא יגיע לעבודה. בשלב זה החלה שרשרת של מסרונים זועמים מצד בעל החברה, בהם הורה לו האחרון שוב ושוב להגיע לעבודה. התובע מצדו חזר וכתב שהוא חולה, ובעל החברה כתב בתגובה "אני נוטה לא להאמין לך".

התובע אף פקסס אישור מחלה לפיו אינו מסוגל לעבוד ששה ימים, ובתגובה בעל החברה וגיסו (גם הוא עובד בחברה) הגיעו לביתו ולקחו את הרכב שקיבל לצרכי עבודה. יומיים לאחר מכן, כשחזר לעבודה, התובע לא שובץ לעבודה כלשהי והחברה התעלמה מבקשותיו לעבוד במפגיע. בימים הבאים התובע דרש מכתב פיטורים, אך ללא הועיל.

בתביעה שהגיש נגד החברה ונגד בעליה באופן אישי, התובע טען בין היתר כי פוטר בניגוד לדין באופן שרירותי ומשפיל, וללא זכות טיעון.

אלא שהחברה טענה מנגד שהתובע התפטר או החליט על דעת עצמו כי פוטר, על מנת לקבל פיצויים. עוד נטען כי מעשיו גרמו לנזקים כבדים של אובדן הכנסות, אובדן לקוחות, פגיעה במוניטין ועוד.

במילים אחרות התובע פוטר
השופט חסן הבהיר כי במקרה של ספקות לגבי מחלה של עובד, מעסיק רשאי להעמיד את העובד לבדיקה רפואית, אך אסור לו לעשות דין לעצמו רק כי יש לו "תחושה" שהעובד לא חולה. "אם הנתבעת חשדה בפסול כלשהו בתעודת המחלה של התובע, היה עליה לפעול כדי להזימה, וכל עוד היא לא עשתה כן, עליה לקבלה", כתב.

מעבר לכך השופט הוסיף כי מצופה ממעסיק לנהוג עם עובדיו בתום לב ובהגינות, במיוחד כשמדובר בעובד ותיק ומקצועי.

בכל הקשור לסיום הקשר בין הצדדים, השופט חסן התרשם שגרסת התובע היתה עקבית ואחידה, בעוד שגרסת החברה התגלתה כ"לא אמינה בלשון המעטה". לאחר ניתוח העדויות, השופט שוכנע כי החברה לא סיפקה לתובע עבודה לאחר שחזר מחופשת מחלה, במטרה לגרום לו להתפטר.

כאשר ראתה שהתובע לא עוזב מרצונו, החברה זימנה אותו לשיחה בה דרשה ממנו לחתום על מסמך ארוך ובו "התחייבות להכשרת עובדים". לאחר שהתובע סירב לחתום על טופס זה וביקש להתייעץ עם עורך דין, נאמר לו ש"אין מה לעשות איתו", וכן "שישאיר את מפתחות הרכב וילך". "ובמילים אחרות, התובע פוטר מעבודתו", כתב השופט.

עם זאת, השופט קיבל את הטענה שלפיה יש לדחות את התביעה האישית נגד בעל החברה, והבהיר כי אין הצדקה לבצע "הרמת מסך" בינו לבין החברה מאחר שלא הוכח ניצול או שימוש לרעה באישיות המשפטית הנפרדת.

בסיכומו של דבר, החברה חויבה לשלם לתובע כ-105,000 שקל עבור פיצויי פיטורים, פיטורים שלא כדין, אי מתן הודעה מוקדמת והפרשי שכר. בנוסף תשלם החברה לתובע 8,000 שקל הוצאות.
  • ב"כ התובע: עו"ד ניר לוי צרפתי, עו"ד מיכל קריספין
  • ב"כ הנתבעים: עו"ד אליהו עמר, עו"ד שרון צעאדה
עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
פורסם באתר פסק דין

יום שלישי, 22 באוקטובר 2019

שכר עבודה


שכר העבודה של כל עובד שכיר במשק הישראלי מורכב מהתגמול הבסיסי אשר סוכם בין העובד למעסיק, כאשר על פי חוק שכר המינימום, שכר העבודה לא יופחת משכר המינימום הקבוע בחוק ומתעדכן מעת לעת.
כמו כן, שכר העבודה משלב בתוכו מרכיבי שכר נוספים כגון: דמי הבראה וזאת בנוסף למרכיבי שכר להם זכאי העובד מתוקף הימצאותם של צווי הרחבה והסכמים קיבוציים. כמו כן, שכר העבודה מורכב מתוספות להן זכאי העובד על פי החוק בהתאם להיקף משרתו.

מה חשוב לדעת על תלוש המשכורת?

על פי חוקי העבודה במדינת ישראל, כל מעסיק חייב בהנפקת תלוש שכר לעובדיו. תלוש זה, הידוע בשם תלוש משכורת, חייב להימסר לידי העובד במועד תשלום השכר, בין אם מדובר במסירה ידנית של תלוש שכר מודפס ובין באמצעות תלוש שכר מקוון המועבר לתיבת הדוא"ל של העובד.
כך או אחרת, תלוש המשכורת מורכב משלושה חלקים שונים כלדקלמן:

חלק ראשון – מרכיבי השכר

בחלק הראשון של תלוש המשכורת חייבים להופיע פרטיו האישיים של המעביד והעובד, לרבות, שם, כתובת, מצב משפחתי וכדומה. בנוסף, חלק זה כולל את הגדרות הבסיס לחישוב השכר בהתאם למתכונת העבודה: שכר חודשי, שעתי או יומי. כמו כן, בחלק זה מופיעים מרכיבי השכר ואופן חישובם וזאת בצירוף מרכיבי שכר נוספים להם זכאי העובד כגון: דמי הבראה, דמי נסיעות, דמי אחזקת רכב, תוספות ייחודיות וכדומה.

חלק שני – ניכויי חובה

בחלק השני של תלוש המשכורת, חייבים להופיע ניכוי החובה אותם ניכה המעסיק משכר העבודה, לרבות, דמי מס הכנסה,דמי ביטוח לאומי ודמי הפרשה לחיסכון פנסיוני, וזאת לצד ניכויים נוספים כגון: ניקוי קופת תגמולים, ניכוי הלוואה ו/או מקדמה במידה והעובד נטל אותן מהמעסיק, תשלומים ארגוניים כגון ועד עובדים וניכויים אישיים נוספים.

חלק שלישי – מידע על סכומים מצטברים

בחלק השלישי של תלוש המשכורת, מופיע הסכום הסופי לתשלום לאחר קיזוז מרכיבי השכר עם הניכויים. כמו כן, חלק זה כולל בתוכו מידע אודות סכומים מצטברים של מרכיבי השכר המשמשים בין היתר לצרכי בדיקת חישוב מס הכנסה שנתי, מידע על ימי מחלה, ימי חופשה נצברים, יתרות הלוואה וכדומה.

יום שלישי, 15 באוקטובר 2019

בקרת שכר – מה חשוב לדעת?


שכר העבודה מהווה חלק משמעותי מההוצאות להן נדרש כל בית עסק בכל סדר גודל, ולכן, קיימת חשיבות רבה לקיומה של בקרת שכר חיצונית.

באמצעותה ניתן לייעל את תחום השכר ולהפחית עלויות שכר מיותרות שמקורן בטעויות ו/או דיווחי נוכחות מוטעים המועברים למערכות האחראיות על הנפקת תלושי שכר לעובדים. חשוב לציין שתחום בקרת השכר הינו דו-קוטבי, והוא מיועד גם לבעלי עסקים, חברות וארגונים המעוניינים לייעל את נושא השכר וגם לציבור המועסקים (שכירים) המעוניינים לבצע בדיקות שונות בנוגע לשכר עבודתם.

בקרת שכר הינו תחום שירות מקצועי המיושם על ידי חברות מובילות בתחום המספקות מענה מקצועי ומורחב בתחום השכר. שירותיהן של חברות אלו, מסייע לבעלי עסקים, בעלי חברות וארגונים, לפעול בדרך המיטיבה ביותר בכל הנוגע לתחום השכר וניהול המשאב האנושי, וכל זאת תוך צמצום החשיפה לתביעות משפטיות בנושא שכר והגדלת שורת הרווח.

שירותי בקרת שכר לעסקים, חברות וארגונים

בקרת שכר הוא למעשה הליך בקרה המיושם משלב קליטת העובד/ת למקום העבודה ועד לשלבי הכנת תשתית ליצירתם והנפקתם של דו"חות ניהוליים חודשיים המאפשרים למעשה בקרה על שכר העובדים.
הליך זה משלב בתוכו פעולות בקרה שונות כגון: בדיקת תלושי שכר, ביצוע התאמות בכרטיסי הדיווח של העובדים, בדיקת הפרשות למטרות פנסיוניות (קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים) על פי הנדרש בחוק ופעולות בקרה נוספות באמצעותן ניתן לייעל את תחום השכר ועבודתו של חשב השכר בחברה/ארגון.

בשנים האחרונות, יותר ויותר עסקים, חברות וארגונים, מסתייעים בשירותי בקרת שכר חיצוניים המיושמים על ידי חברות מובילות בתחום, וזאת לנוכח היקף התביעות הנידונות בענייני שכר בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ. באמצעות שירותי בקרת שכר חיצונית, גם אתם תוכלו לייעל את נושא השכר בחברתכם ולהימנע מתביעות משפטיות מצד העובדים בכל הנוגע לענייני השכר.

שירותי שכר לציבור השכירים

בקרת שכר הינו שירות המוצע גם לציבור המועסקים (שכירים) באמצעות שירותי בדיקה שונים כגון: בדיקת פיצויי פיטורים, בדיקת תלושי שכר, בדיקת גמר חשבון עם סיום ההעסקה במקום העבודה ובדיקות בנוגע לזכאות העובד לקבלת החזרי מס לשכירים מטעם רשויות המס.

יום ראשון, 6 באוקטובר 2019

בודק שכר


כיום, יותר ויותר חברות, ארגונים ומקומות עבודה עתירי כוח אדם, מסתייעים בשירותיו של בודק שכר מוסמך לצרכי קיומן של בדיקות תקופתיות שמטרתן לוודא עמידה בתנאי העבודה והשכר של העובדים על פי התקנות המעוגנות בחוקי העבודה.
מקצוע בודק שכר התפתח בשנים האחרונות לנוכח הוראות החוק להגברת האכיפה על דיני עבודה אשר נכנס לתוקפו ביום ה-19 ביוני 2012. על פי סעיף 27 לחוק זה, מוענקת הגנה מאחריות אזרחית למזמין השירות אשר הסתמך על דו"חות של בודק שכר מוסמך, וכמו כן, תוענק הפתחה בעיצום הכספי במקרים בהם יימצא כי ההפרה בתחום השכר בגינה הוטל העיצום הכספי מלכתחילה, תוקנה והופסקה.

מספר מילים על החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

כניסתו לתוקף של חוק זה, נועדה להפעיל "מנופי לחץ" על כלל ציבור המעסיקים במדינת ישראל, ובפרט על קבלני כוח האדם, כאשר ההתייחסות היא לכלל הזכויות הסוציאליות הבסיסיות להן זכאי כל עובד במשק, לרבות, גמול עבור שעות נוספות, ימי חופשה, דמי הבראה, הפרשות פנסיוניות, פיצויי פיטורים וכדומה.
במסגרת החוק נקבע כי במקרים בהם תתקיים הפרה של זכויות העובדים, הן מצד הקבלן והן מצד מזמין השירות, הצדדים יישאו באחריות בגין העוולה, למעט מקרים בהם הם התבססו על המלצתו של בודק שכר מוסמך. זכויות העובד.

מי רשאי לעסוק במקצוע בודק שכר?

הסכמה מקצועית כבודק שכר מיועדת ל: רואי חשבון, יועצי מס, חשבי שכר, מבקרי פנים בתחום השכר, כלכלנים, עורכי דין העוסקים בדיני עבודה ומפקחי עבודה. ההסמכה מוענקת על ידי משרד הכלכלה וזאת בהתאם להשכרה מקצועית בת 150 שעות לימוד ועמידה מוקדמת ב-2 בחינות המתקיימות בנושא על ידי משרד הכלכלה.

חשיבותה של ההסכמה המקצועית

תפקידו המקצועי של בודק שכר מוסמך כולל בין היתר בדיקת חוזי עבודה, בדיקת מערכות שכר ממוחשבות, תשאול עובדים, עריכה והגשה של דו"חות שכר למזמין השירות ובמידת הצורך מתן עדות מומחה בבתי הדין לענייני עבודה. ההכשרה המקצועית הנדרשת לצרכי הסמכת בודקי שכר, נובעת בין היתר לנוכח הידע הרב אותו נדרש הבודק להפגין במסגרת עבודתו וזאת בתחום החשבות שכר ותחום בקרת שכר, תחום דיני העבודה, תחום חוזי והסכמי עבודה וכדומה.