יום שלישי, 22 במרץ 2022

יצירת יחסי עבודה – עובדים זרים

 

הכללים בדבר יצירת יחסי עבודה בישראל, חלים גם על העסקת עובדים זרים בישראל. יחד עם זאת, ישנם כללים מיוחדים לגבי העסקת עובדים זרים.

חובת הסכם בכתב

אין להעסיק עובדים זרים, אלא אם כן המעסיק התקשר עמם בהסכם בכתב. את ההסכם יש לערוך בעברית ובשפה המובנת לעובדים, ולמסור לעובדים העתק ממנו.

לפיכך, יש לחתום על ההסכם ולמסרו לעובדים, כאמור לעיל, לפני תחילת העבודה בפועל.

תוכן הסכם העבודה

בהסכם העבודה נדרש לפרט את תנאי העבודה שסוכמו עם העובדים (ראו בהמשך: כפיפות תנאי ההסכם לתנאי עבודה מחייבים), וכן פרטים נוספים אלה:

  • זהות המעסיק (לרבות כתובת ומספרי טלפון ופקס עדכניים)
  • זהות העובדים (לרבות מספר זהות/מספר דרכון של העובד הזר)
  • תיאור התפקיד
  • פרטי השכר, רכיביו והצמדתו
  • מועד תשלום השכר
  • רשימת הניכויים מהשכר
  • פרוט תשלומי העובדים והמעסיק עבור תנאים סוציאליים
  • תאריכי התחילה והסיום של העבודה
  • אורך יום העבודה הרגיל, שבוע העבודה הרגיל ויום המנוחה השבועי
  • תנאים בעניין היעדרות מעבודה בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה
  • פרטים לגבי ביטוח הבריאות והמגורים המסופקים על ידי המעסיק
  • מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים בזרוע העבודה, ​דרכי הפניה לממונה וכן הזכות להגיש תלונות על הפרת זכויות העובדים

הסכמה על שינוי בתנאי העבודה

הסכמה על שינוי בתנאי העבודה, שהתקבלה לאחר החתימה על הסכם העבודה (לרבות הסכמה לגבי הארכת תקופת העבודה), נדרש לתעד בכתב, בעברית ובשפה המובנת לעובדים, במסמך המצורף כתוספת להסכם העבודה והחתום על ידי המעסיק והעובדים.

רצוי שהמעסיק והעובדים ישמרו, במשך כל תקופת ההעסקה, העתק של ההסכם וכן של כל תוספת להסכם, בשתי השפות, חתום על ידי העובדים והמעסיק שניהם.

ביטוח לאומי

 

כללים בדבר סיוע לעובד בהתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי בכל הנוגע לעבודתו ברשות בהווה או בעבר.

  1. כללי
    1. ישנם כמה  מקרים שבהם זכאי העובד לתשלום מהמוסד לביטוח לאומי . כדי לקבל  התשלום יש למלא טפסים ולצרף מסמכים רלוונטיים.
  2. הגדרות
    1. קצבה לשמירת היריון – קצבה המשולמת לעובדת על ידי המוסד לביטוח לאומי ומטרתה לפצות את העובדת על אובדן שכרה בזמן שמירת ההיריון, זאת בכפוף לכללי המוסד לביטוח לאומי (ראו “נוהל היעדרות בשל היריון, חופשת לידה או הורות”).
    2. חופשת לידה  (להלן – חל”ד) – חופשה בתשלום מהביטוח הלאומי המגיעה ליולדת  לאחר לידה (או עד 7 שבועות טרם הלידה לפי בחירת העובדת) או לבעלה.
    3. פגיעה בעבודה – תאונת עבודה (תאונה שאירעה בעבודה או כתוצאה מהעבודה, כולל  תאונה בדרך לעבודה וממנה) או מחלת מקצוע (מחלה שהעובד חלה בה עקב עבודתו, לפי רשימת מחלות שנקבעה בתקנות המוסד לביטוח לאומי), על פי כללי המוסד לביטוח לאומי והחלטתו.
    4. גמלה – תשלום או קצבה המועברים לעובד על ידי המדינה (באמצעות המוסד לביטוח לאומי), אם הוא זכאי לכך על פי חוק.
  3. מתן טופס חופשת לידה
    1. עובדת יולדת  צריכה  להעביר אישור לידה למשאבי אנוש (טופס 09) לצורך טיפול בדמי הלידה שלה.
    2. לאחר קבלת  האישור, יעודכנו במשאבי אנוש פרטי היולדת ותאריך הלידה לצורך רישום מועדי החל”ד ועדכון מערכות הנוכחות והשכר.
    3. מילוי טופס התביעה לתשלום דמי לידה ליולדת (ב”ל/233), יתבצע על ידי  משאבי אנוש ו/או יחידת השכר.
    4. התביעה תוגש על ידי העובדת או על ידי הרשות, לפי בחירת העובדת.
  4. מתן טופס בגין מילואים
    1. המשרת בשירות מילואים ימציא אישור  רשמי מהצבא על כך  לצורך עדכון ימי המילואים בתוכנת הנוכחות.
    2. עדכון ותשלום יבוצעו על ידי יחידת השכר באמצעות טופס 121.
    3. המסמכים יתועדו בתיק האישי של העובד.
    4. יחידת השכר תתנהל מול המוסד לביטוח לאומי לצור ך קבלת שיפוי בגין ימי המילואים.
    5. משאבי אנוש ו/או העובד יבדקו את הסכום שהועבר לרשות מהמוסד לביטוח לאומי מול הסכום ששולם לעובד בפועל,  אם העובד זכאי להפרשי תשלום, אזי יש לעבור  לנוהל “טיפול בהפרשי תשלום בגין תקופת גמלה מהביטוח הלאומי”
    6. עובד שעבד  ביום המילואים וביצע מילואים מעבר לשעות העבודה, או בימי מנוחה שבועית או בחופשה יהיה זכאי הן לשכר העבודה הרגיל והן לתגמולי המילואים.
  5. טיפול בזכאות בגין תאונת עבודה
    1. כאשר מתקבלת הודעה על תאונת עבודה, באחריות מנהלו הישיר של העובד לברר  פרטים  על  אודות התאונה, ובאישור משאבי אנוש למלא  טופס 139  של הביטוח הלאומי: “בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע בעבודה”. יש למלא הטופס בשלושה עו תקים: ל קופ”ח, למוסד לביטוח לאומי ול תיק האישי של העובד.
    2. במקרה של פינוי מיי די של מד”א, או במקרה שבו אי רעה התאונה במקום  שאינו קרוב  למקום  העבודה, יועבר בהמשך הטופס ל מילוי של גורמים רלוונטיים.
    3. באחריות העובד או בא כוחו להמציא אישורי מחלה (לנפגע בעבודה) על תקופת  ההיעדרות ו”תעודה ראשונית לנפגע בעבודה” מקופ”ח ש בה הוא חבר.
    4. באחריות משאבי אנוש למלא טופס בל/111  “תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה”. כל עוד אין חתימת עובד או אפוטרופוס  או מיופה כוח רשמי  על  הטופס, אין אפשרות להמשיך בתהליך.
    5. הטופס  צריך  להיות החתום על ידי  יחידת השכר ולאחר מכן יישלחו  עותקים  לעובד כדי  שימסור  העותק  לקופ”ח שבה הוא מבוטח, למוסד לביטוח לאומי, היחידה לנפגעי עבודה ולתיעוד בתיק האישי של העובד.
    6. אם  הביטוח הלאומי לא הכיר  בפגיעה כתאונת עבודה, יחושבו ימי ההיעדרות כימי מחלה.
    7. אם  הביטוח הלאומי הכיר בפגיעה כתאונת עבודה, יש לפעול כמפורט להלן:
      • העובד החסיר פחות מ-11 יום – ימי ההיעדרות יוגדרו כימי תאונת עבודה במקום ימי מחלה, והרשות תשלם לעובד עבור ימים אלה.
      • העובד החסיר יותר מ-11 יום – ימי ההיעדרות יוגדרו כתאונת עבודה, והמוסד לביטוח לאומי ישלם עבור ימים אלה.
    8. הרשות תבדוק את הסכום שהועבר אליה מהמוסד לביטוח לאומי  מול הסכום ששולם לעובד בפועל, ו אם העובד זכאי להפרשי תשלום  יש לפעול לפי  נוהל ” טיפול בהפרשי תשלום בגין תקופת גמלה מהביטוח הלאומי”
  6. טיפול לצורך קצבת זקנה
    1. באחריות עובד אשר פרש לגמלאות ונדרש לקצבת זקנה לפנות למוסד לביטוח לאומי באמצעות טופס בל/259.
    2. עובד הזקוק לסיוע טכני במילוי הטופס יוכל להיעזר במשאבי אנוש ברשות.
    3. עובד שאיננו ממשיך לעבוד, יש לציין בטופס שלו את תאריך סיום עבודה.
    4. עובד ש ממשיך לעבוד באחוז משרה כלשהו,  יש לציין בטופס שלו את  עובדת המשך  עבודתו, והטופס יועבר ליחידת השכר להשלמת גובה השכר שיקבל וצירוף אישור מעביד  או תלוש שכר.
    5. השבת הטופס ושאר המסמכים על פי צורך  לעובד (לאחר תיעוד בתיק האישי שלו.)
  7. טיפול בהפרשי תשלום בגין תקופת הגמלה מהביטוח הלאומי
    1. הטיפול בהפרשי תשלום  מתייחס למצבים ש בהם הרשות משלמת משכורת שוטפת בזמן הגמלה לעובד ומקבלת החזר מהמוס לביטוח לאומי.
    2. טופס הגמלה מהביטוח הלאומי ייבדק על ידי  העובד או  על ידי  נציג  הרשות.
    3. אם נראה שהעובד זכאי להפרשי תשלום מהרשות בגין תקופת הגמלה,  ייבדק הסכום  שהועבר לרשות מהמוסד לביטוח לאומי מול הסכום ששולם לעובד.
    4. אם  העובד זכאי להפרשי תשלום, תועבר הודעה לשכר (טופס 122) וצירוף הטופס מהמוסד לביטוח לאומי.
    5. הודעה לעובד על זכאותו או אי-זכאותו, אם העובד יזם את הפנייה או הבדיקה.
    6. יש לתעד  את המסמכים בתיק האישי של העובד.
  8. טיפול לצורך דמי אבטלה
    1. עובד ש סיים  את עבודתו ברשות ובי קש אישור לצורך תביעה לקבלת דמי אבטלה, ימלא  את  עמוד 3 בטופס התביעה (בל/1399) – סיבת סיום עבודה, ימים ושעות עבודה בשבוע.
    2. המסמכים יתועדו בתיק האישי של העובד ויועברו  ליחידת השכר לצורך השלמת נתוני שכר.
    3. השבת הטופס לעובד לשעבר להמשך טיפולו מול המוסד לביטוח לאומי.
    4. המוסד לביטוח לאומי מכיר בזכאות לדמי אבטלה במקרים מסוימים של חופשה ללא  תשלום. על כן, אם  תקופת העבודה כוללת חופשה ללא תשלום במשך 29 יום ויותר, ביזמת הרשות, יצייד אגף משאבי אנוש את העובד באישור בדבר החל”ת, יוזמת החל”ת, תאריכי החל”ת  ויתרת ימי החופש ככל שקיימים (יש  לציין  אם  העובד מיצה  את  יתרות ימי החופש שלו,  טופס 111.)
  9. נספחים

עיון עובד בתיקו האישי

 

להלן הכללים מתוך הקבוע בסעיף 6 מאפשר לעובד לעיין בתיקו האישי ולצלם מסמכים מתוכו, בכפוף לזכות העיון, למעט מסמכים שלא חלה עליהם זכות העיון, ובמקרה הצורך אף לבצע תיקונים או שינויים במסמכי התיק.

  1. כללי
    1. פרטי האישיים של העובד וכל המסמכים הקשורים אליו מטעם העבודה מתועדים  באופן יזום וקבוע בתיקו האישי של העובד. יכול להיות מצב בו ישנם מסמכים  הקיימים בתיקו האישי של העובד, והעובד איננו מודע להם.
  2. הגדרות
    1. תיק אישי –  המקום שבו מרוכזים כל המסמכים האישיים של העובד הקשורים  לעבודתו ברשות וכן מסמכים שהגיש לצורך קבלתו כעובד ברשות.
  3. זכאות העובד לעיון במסמכים מתיקו האישי וצילומם
    1. עובד המעוניין לעיין בתיקו האישי יגיש בקשה בכתב ותתואם לו פגישה במשאבי אנוש.
    2. טרם קיום הפגישה ייבדק תיקו האישי של העובד לצורך איתור מסמכים שלא חלה עליה ם זכות העיון, כמפורט בסעיף בחוק (להלן – המסמכים המסומנים).
    3. זכות העובד לעיין בתיקו האישי – זכותו של כל עובד לעיין בתיקו האישי, וזכות זו היא פועל יוצא מחופש המידע שהוא מזכויות היסוד של האזרח במדינת ישראל.
    4. אין לתייק בתיקו האישי של עובד תלונות או הערות שליליות ללא ידיעת העובד ובלי  שניתנה לו אפשרות להתגונן. ייתכנו מקרים שחרף  הוראה זו תויקו בתיקו האישי של עובד תלונות או הערות שליליות ללא ידיעתו ובלי שניתנה לו האפשרות להתגונן.
    5. עובד המעיין בתיקו האישי ומגלה כי תויקה בו תלונה או הערה שלילית בנסיבות כאמור, יוכל  בשלב העיון להתגונן בפניהן ותגובתו תתויק אף היא. יש לתייק את התגובה בצמוד לתלונה או  להערה ולרשום על חוות הדעת השלילית כי חובה לעיין בתגובת העובד, כדי שתיקרא עם התלונה.
    6. נקבע  כמה  עילות לחיסיון מסמכים הכלולים בתיק אישי , ואסור שהחיסיון ישמש סיבה למניעת העיון בתיק. יש להודיע לעובד על קיומם  של מסמכים חסויים והטעם לחיסיונם . כל הנמצא בתיק אישי,  כולל המסמכים החסויים, הוא חלק מן התיק האישי ואין לפגוע בו.
    7. מסמכים שהוצאו מטעמי חיסיון מתיק אישי שנמסר לעיונו של עובד יוחזרו לתיק לאחר סיום העיון בו.
    8. להלן הקריטריונים והעילות לחיסיון מסמכים בתיק האישי של בעובד:
      1. מסמכים שהעיון בהם עלול לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בביטחון הציבור.
      2. מסמכים שהעיון בהם עלול לפגוע בתפקוד התקין של הרשות המקומית למילוי תפקידה על פי דין.
      3. מסמכים המכילים מידע ותוכן על דיונים פנימיים או על הניהול הפנימי של  הרשות המקומית, לרבות חוות דעת, תחקיר פנימי, טיוטה, עצה או המלצה שניתנו לצורך קבלת החלטה, וכן תרשומות של התייעצויות פנימיות בין עובדי  הרשות המקומית ויועציהם ובין עצמם.
      4. המסמכים מכילים מידע על אכיפת החוק, לרבות גילוי שיטות חקירה ונוהלי חקירה שגילויים עלול לפגוע בהליכי אכיפה ויישום תקין של החוק, או מידע  המאפשר לגלות את קיומו או את זהותו של מקור מידע חסוי הנוגע לאכיפת החוק.
      5. המסמכים מכילים נתונים על אישיותו של אדם אחר, מעמדו האישי, צנעת  אישיותו, וגילויים פוגע בפרטיות, לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981 , אלא אם הגילוי הותר על פי חוק.
      6. המידע המתייחס למצב בריאותו של אדם לא יוצג אלא באמצעות רופא. הרופא יהיה רשאי למנוע מידע מהמבקש, מטעמים רפואיים בלבד.
      7. המסמכים מכילים מידע סודי מקצועי בעל ערך כלכלי שגילויו עלול לפגוע באינטרס מקצועי.
    9. אם ישנה מחלוקת לעניין החיסיון  יובא הנושא להכרעת היועץ המשפטי שהוסמך לכך על ידי ראש הרשות המקומית.
    10. הממונה על עניי ני העובדים  צריך  להביא  את  דבר זכות העיון בתיק האישי לידיעת העובדים וליצור את התנאים לשם מימוש זכות זו.
    11. קיום הפגישה בנושא עיון בתיק  אישי  יהיה בנוכחות עובד משאבי אנוש ותינתן אפשרות לצפייה רק במסמכים שאינם מסומנים.
    12. עובד המעוניין בצילום מסמכים מתיקו האישי ישלם אגרת צילום )לפי  תעריף הרשות( והצילום יבוצע על ידי עובד הרשות.
  4. תיקון ו/או מחיקת מידע בתיק האישי
    1. עובד הטוען כי הנתונים המתויקים בתיקו האישי אינם נכונים, או אינם שלמים , או  אינם ברורים,  או  אינם מעודכנים וכי הוא מעוניין לתקן או למו חקם, ימציא מסמכים המוכיחים את טענותיו.
    2. לאחר בדיקת המסמכים מול טענות העובד,  אם  לא נמצא בסיס  לטענות אלו, יקבל העובד הודעה בהתאם ותינתן לו האפשרות להביא מסמכים  נוספים המצדיקים את טענותיו.
    3. אם נמצא בסיס  לטענות העובד, יש לפעול כך:
    4. השלמת נתונים או הבהרתם – בהיעדר נתונים נדרשים יש לבצע הליך של השלמת נתונים  או הבהרת נתונים, קרי  רישום ההבהרה הנדרשת, ציון מועד תוקף  או תחולה והשלמת המסמכים לתיק האישי.
    5. תלונה או הערה שלילית שתויקה ללא ידיעת העובד – תינתן לעובד אפשרות להגיב,  תגובתו תתויק בצמוד לתלונה ועל גבי התלונה יש להפנות לתגובת העובד.
  5. נספחים
    תרשים זרימה עיון עובד בתיקו האישי

יום שבת, 12 במרץ 2022

קרנות פנסיה, השתלמות וקופות גמל


כללים בדבר פתיחת קרן פנסיה, קרן השתלמות וקופת גמל(להלן – קפ"ג), לעובדים חדשים או לעובדים המעוניינים בשינוי או בהחלפת אחת הקרנות או קפ"ג.

  1. כללי
    1. על פי חוק ועל פי הסכמי השכר כל עובד זכאי להפרשות לקרנות פנסיה, לקרנות השתלמות ולקפ"ג. כדי לאפשר זאת צריך שלעובד יהיה חשבון עמית בקרנות ובקופות המתאימות.
  2. הגדרות
    1. קרן פנסיה – קופה המנהלת את כספי העובד ואת ההפרשות החודשיות אליה עד לפרישת העובד לגמלאות. לאחר הפרישה תועבר מקרן זו קצבה חודשית עבור המבוטח בה וכן במקרה של נכות ופנסיית שארים אם העובד נפטר.
    2. קרן השתלמות – קופת חיסכון שנועדה לשמש את העובדים למימון השתלמויות כגון כנסים מקצועיים ולימודי המשך לאחר שנת עבודה אחת (למעט עובדי הוראה שאליהם נוהל זה אינו מתייחס). כיום קרן השתלמות משמשת גם כאפיק חיסכון שלא לטווח ארוך הנותן פטור ממס.
    3. קופת גמל בנוהל זה – שם כולל לקופות שאליהן קיימת הפרשה על פי ההסכמים הקיבוציים החלים ברשות, כגון עבודה נוספת ותשלומים אחרים שאינם פנסיוניים.
    4. קופת/קרן ברירת מחדל – בכפוף להוראות החוק, בהיעדר בחירת העובד, נפתחת עבורו קופה המשמשת כברירת המחדל לעובדי אותה רשות.
    5. בעלות מעבירה – הבעלות שממנה עובר העובד העובר בהתאם להסכמי הרציפות החלים במגזר הציבורי.
    6. בעלות מקבלת – הבעלות שאליה עובר העובד העובר בהתאם להסכמי הרציפות במגזר הציבורי.
    7. עובד מן המניין – עובד שיש לו קביעות ברשות.
  3. פתיחת קרן פנסיה לעובד חדש
    1. בקליטת עובד לעבודה ברשות תיבדק האפשרות לביצוע רציפות זכויות מפנסיה תקציבית אחרת.
    2. כאשר קיימת האפשרות לביצוע רציפות זכויות, יגיש העובד את הבקשה על פי "נוהל אישור רציפות זכויות – בעלות מקבלת" ותינתן הנחיה לאחראי השכר על זכאות העובד לפנסיה תקציבית.
    3. סיום התהליך יהיה בעת קבלת טופס בעלות מעבירה על שם העובד לרשות הנוכחית – הבעלות המקבלת (בעניין זה ראו נוהלי רציפות זכויות).
    4. כאשר אין אפשרות לביצוע רציפות זכויות, ימלא העובד טופס בחירת קרן פנסיה צוברת (טופס 192).
    5. הזכאות לפנסיה היא מכוח החוק. עובד אשר לא יעביר אישור הצטרפות ומספר חשבון עמית מקרן הפנסיה שבחר, ייקלט לקרן ברירת המחדל של הרשות ויקבל הודעה על כך (טופס 192). בכל שלב ניתן לעבור לקרן פנסיה לפי בחירת העובד.
    6. ניתן לאשר הפרשה לביטוח מנהלים כקרן פנסיה.
    7. יש להעביר המסמכים לאחראי השכר ולתעד בתיק האישי של העובד.
  4. בחירת קרן השתלמות לעובד חדש
    1. עובד חדש הנקלט לעבודה ברשות זכאי לקרן השתלמות בתום שנה מתחילת עבודתו.
    2. עובד שלא בחר קרן השתלמות או שלא הצטרף לקרן השתלמות, לאחר שנה מיום קליטתו לעבודה ברשות, אם עדיין לא פתח קרן השתלמות, תיפתח עבורו קרן השלמות ברירת מחדל הנהוגה ברשות ותישלח אליו הודעה על כך (טופס 192).
    3. מילוי טופס הצטרפות לקרן על ידי העובד(אם בחר קרן השתלמות, ימלא גם טופס 192) ועל ידי המעביד והעברת הטפסים לקרן המתאימה לקבלת אישור ומספר חשבון עמית.
    4. אם העובד בחר קרן השתלמות שאינה מטעם האיגוד המקצועי, באחריותו לפנות לקרן, ולאחר קבלת אישור הצטרפות ומספר חשבון עמית עליו להעביר את המסמכים למשאבי אנוש.
    5. העברת הפרטים תיעשה באמצעות טופס 192 ליחידת השכר.
    6. יש לתעד את המסמכים בתיק האישי של העובד.
  5. בחירת קופות גמל לעובד חדש ועדכון
    1. התשלום לקפ"ג עבור עובד אינו מחויב על פי החוק, אלא הוא פרי הסכמי שכר ומותנה במילוי טפסים. עובד חדש הנקלט לעבודה ברשות, זכאותו לקפ"ג תהיה מיום הגשת המסמכים ולא ישולמו תשלומים רטרואקטיביים.
    2. עובד אשר בחר שלא להצטרף לקפ"ג, לא תפתח עבורו ברירת מחדל.
    3. מלוי טופס בחירת קפ"ג )טופס 191 )ומילוי טופס הצטרפות לקפ"ג על ידי העובד ועל ידי המעביד והעברתם לקפ"ג המתאימה לקבלת אישור ומספר חשבון עמית.
    4. אם הקפ"ג אינן מטעם האיגוד המקצועי, באחריות העובד לפנות לקפ"ג, ולאחר קבלת אישור הצטרפות ומספר חשבון עמית עליו להעביר המסמכים למשאבי אנוש.
    5. העברת הפרטים תיעשה באמצעות טופס 192 ליחידת השכר.
    6. יש לתעד את המסמכים בתיק האישי של העובד.
  6. שינוי קרנות לעובד ותיק
    1. שינוי קרנות לעובד ותיק אפשרי כאשר העובד בחר קפ"ג ומבקש להחליפה בקפ"ג אחרת, או במצב שבו בכפוף להוראות החוק, בהיעדר בחירת העובד נפתחה עבורו קפ"ג ברירת מחדל, והעובד מבקש להחליפה בהתאם לבחירתו.
    2. פניית העובד באופן עצמאי לקפ"ג שבחר כדי להביא טופסי הצטרפות ולפתוח חשבון.
    3. מילוי פרטי המעסיק בטופסי ההצטרפות שהביא העובד.
    4. קבלת אישור הצטרפות ומספר חשבון עמית.
    5. העברת הטפסים ליחידת השכר לצורך ביצוע השינוי לקרן הרלוונטית.
  7. נספחים:
    1. תרשים זרימה קרנות פנסיה והשתלמות לקופת גמל (47.55 Kb)
    2. טופס 193
    3. טופס 194
    4. טופס 195  

יום רביעי, 2 במרץ 2022

קביעת מועדי דיווח ותשלום דוחות מע"מ, מס הכנסה וניכויים – שנת המס 2022

 

להלן מועדי הדיווח והתשלום של דוחות מע"מ, מס הכנסה וניכויים לשנת המס 2022:

תקופת דיווח ותשלוםתאריך דיווח ותשלום מע"מ ומקדמות מ"התאריך שנקבעתאריך דיווח ותשלום ניכוי מ"התאריך שנקבעתאריך דיווח ותשלום מע"מ דיווח מפורטתאריך שנקבע
ינואר15.2.2215.2.2216.2.2216.2.2223.2.2223.2.22
פברואר15.3.2215.3.2216.3.2216.3.2223.3.2223.3.22
מרץ15.4.2227.4.2216.4.2227.4.2223.4.2227.4.22
אפריל15.5.2216.5.2216.5.2216.5.2223.5.2223.5.22
מאי15.6.2215.6.2216.6.2216.6.2223.6.2223.6.22
יוני15.7.2218.7.2216.7.2218.7.2223.7.2225.7.22
יולי15.8.2215.8.2216.8.2216.8.2223.8.2223.8.22
אוגוסט15.9.2215.9.2216.9.2219.9.2223.9.2228.9.22
ספטמבר15.10.2224.10.2216.10.2224.10.2223.10.2224.10.22
אוקטובר15.11.2215.11.2216.11.2216.11.2223.11.2223.11.22
נובמבר15.12.2215.12.2216.22.2219.12.2223.12.2226.12.22
דצמבר15.1.2316.1.2316.1.2316.1.2323.1.2323.1.23

דף זה עודכן לאחרונה בתאריך 31.01.2022