יום חמישי, 27 במאי 2021

עדכוני פסיקה וחקיקה חודש מאי

 

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

מאמרים

מסתמן: זה מתווה הפיצויים של מבצע "שומר החומות"

 מאת: עו"ד צליל לביא

השבוע הגיעו להסכמה שר האוצר ישראל כץ ומנהל רשות המיסים בדבר מתווה הפיצויים בגין הנזקים העקיפים שנגרמו עקב מבצע "שומר החומות". הפיצויים, עד 40 קילומטר לפי מתווה צוק איתן ובין 40-80 ק"מ, לפי מתווה הקורונה. המתווה עורר התנגדות בקרב ההסתדרות ובקרב ארגוני המעסיקים אשר מתכוונים לדרוש את הרחבת הפיצוי ללא מגבלת קילומטרים,

להלן עיקרי המתווה:

כל העסקים בטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה יוכלו להגיש תביעה לקבלת פיצויים על נזקים עקיפים באחד משני מסלולים:

  1. מסלול מחזורים – בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין ירידה במחזור העסקי בשל המצב הביטחוני, בהתאם לדיווח השוטף של העוסק למע"מ (חד-חודשי או דו-חודשי). במסלול מחזורים יושווה המחזור העסקי של חודש מאי 2021 לזה של מאי 2019, והפיצויים לא יעלו על מיליון שקל
  2. מסלול שכר – מעסיק יוכל להגיש תביעה לקבלת החזר בגין שכר ששילם לעובדים עבור ימי היעדרותם שנבעו כתוצאה מהמצב הביטחוני בהתאם להנחיית פיקוד העורף. כמו-כן הפיצויים יינתנו עבור עובדים שנעדרו ממקום עבודתם לצורך השגחה על ילדיהם הקטנים מתחת לגיל 14 וגם בעבור אדם עם מוגבלות, שנמנע ממנו להגיע למקום העבודה ולשהות בו משום שאינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף.

מסלולים אפשריים נוספים אשר נבחנים במסגרת המתווה:

מסלול הוצאות שוטפות- בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין הנזק התפעולי שנגרם לעסק בתקופה הרלבנטית. מסלול זה נקבע במטרה לפצות על הוצאות עודפות של העסק שנוצרו כדי לשמור על המחזור הרגיל שלו בזמן המבצע. סך הפיצויים במסלול זה לא יעלה על 1 מיליון שקלים.

מסלול אדום- בעלי עסקים בתחום יישובי ספר שבטווח של 7-0 ק"מ מגבול רצועת עזה, יוכלו לבחור בין המסלולים הירוקים האמורים לבין המסלול האדום, במסגרתו יהיו רשאים לתבוע פיצויים בגין הנזקים העקיפים אותם יוכיחו לגבי אובדן הרווח ובהתאם לאופי העסק.

המתווה ממתין לאישור ועדת הכספים ולאחר אישור התקנות בכנסת, יהיה רשאי כל מעסיק שבתוך הטווח המוכרז להגיש תביעה בגין נזק עקיף לקרן הפיצויים ברשות המיסים.

כאמור, המתווה עורר התנגדות רבה בקרב ההסתדרות ונשיאות המגזר העסקי אשר דרשו שמתווה פיצוי "שומר החומות" יחול ע"פ הוראות פיקוד העורף ולא על בסיס טווח גיאוגרפי. לטענתם, המתווה יוצר "קיפוח" וכי הגבלת גבול הפיצוי ל-40 ק"מ מותירה עסקים רבים שנפגעו על לא עוול בכפם מחוץ לפיצוי.

המתווה המוצע מותיר עסקים בערים רבות בארץ שספגו פגיעות כלכליות בעקבות ירי טילים לעברן, ובהן הערים יבנה, ראשון לציון, תל אביב, פתח תקווה ללא פיצוי. כמו כן, לא נכללות בפיצוי ערים מעורבות שהעסקים בהם היו סגורים ימים ארוכים מחשש מאלימות ופעולות איבה נגדם, ובהן עכו, רמלה ולוד.

סוגיה זו עשויה לעלות בימים הקרובים לדיון בוועדת הכספים אשר תבחן סוגיה זו.

אנו נמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ונעדכן בהתאם.

"אף כי אין בפנינו הסדרה מפורשת בחקיקה או הסכמה קיבוצית בדבר הגבלת כניסת של עובד למקום עבודה ללא בדיקת קורונה שלילית בהעדר התחסנות, אין מקום לקביעה כבר בשלב זה של ההליך כי סיכויי התביעה של המבקשת גבוהים, כאשר בוחנים את עילת התביעה בה אוחזת המבקשת", נכתב בפסק הדין.

שופטת בית הדין לעבודה מירב קליימן ציינה כי "שיקולי מאזן נוחות הנשקלים בעת בחינת בקשה לסעד זמני (של הסייעת לאפשר לה להגיע לעבודה. ח',מ'), בשלב זה נוטה באופן ברור בשלב זה לכיוונה של המשיבה ושל האינטרס הציבורי, בשים לב למידע הקיים כיום בקשר עם יעילות החיסון במניעת הדבקה ולאחר שקילת הנזק הברור והמיידי שעלול להיגרם לתלמידים – ילדים בעלי צרכים מיוחדים שאין ביכולתם אף לשמור על הגבלות הריחוק החברתי – ולצדדים שלישיים רבים ובכלל הורים ואנשי צוות בית הספר, לו חלילה יידבקו".

עוד נאמר בפסה"ד כי כאשר מנגד הפגיעה בסייעת הכרוכה בביצוע בדיקת קורונה, אומנם לא נעימה, אך היא פגיעה על הצד הנמוך וכך גם הפגיעה בפרטיות שתיגרם לה בעדכון בדבר מצבה הרפואי.

על אף דחיית התביעה  ולפנים משורת הדין,  החליט בית הדין שלא להשית הוצאות על התובעת לאור ראשוניותה של הסוגיה, השאלות העקרוניות שזו עוררה ובשים לב לחוסר הבהירות הקיים בשדה החקיקתי.

קישור לפס"ד המלא: לחצו כאן

תשלום זכויות סוציאליות לעובדת עונתית שפוטרה

סע"ש 55946-07-18 טובה נגרי נגד דניאל רוז בע"מ

מאת: עו"ד שני בניש

העסקה עונתית הנה מתכונת העסקה אשר מקובלת בענפים שונים במשק; עובד מועסק מספר מסוים של חודשים בלבד במהלך השנה, לרוב מדובר בחודשים ספציפיים ורלוונטיים לענף.

ההבחנה החוקית בין עובד לתקופה קצובה לעובד עונתי נעוצה בהמשכיות, עובד עונתי אמנם מועסק לתקופה קצובה, אך זו חוזרת על עצמה מדי שנה.

לשון סעיף 1(א) לחוק פיצויי פיטורים היא כי עובד עונתי עבד שתי שנים רצופות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה ופוטר- יהיה זכאי לפיצויי פיטורים. דרישת החוק גם קובעת העסקה של 60 יום במהלך 3 חודשים רצופים.

אם התפטר עובד עונתי לאחר שלוש עונות רצופות משום שלא הובטחה לו עבודה עונתית רצופה באותו מקום עבודה- רואים אותו כעובד שפוטר. התייחסות נוספת לעובדים עונתיים התקיימה בפסיקה.

הפסיקה הכירה בזכויות סוציאליות של עובדים עונתיים אף מעבר לפיצויי פיטורים (חופשה, הבראה שימוע ועוד) באופן שבו רציפות ההעסקה נלקחה בחשבון.

נקבע בפסיקה כי "העונתיות צריך שתבוא ממהותה האובייקטיבית של העבודה, דהיינו היותה מוגבלת לעונה שבסופה היא נפסקת ולא שתבוא מדרך ארגון העבודה במהלך השנה.

והנה, פסיקה חדשה של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבעה, כי רציפות תעסוקתית מקימה לעובד זכאות להנות מזכויות מכוח משפט העבודה המגן, גם במצב בו העובדת לא עמדה בדרישת החוק להעסקה במשך 60 ימים במהלך 3 חודשים רצופים, וגם כשהסיבה ל"עונתיות" אינה ברורה, משום שאת העבודה ניתן לעשות גם במהלך השנה.

מדובר במקרה זה בהעסקה מתמשכת מאוד (אשר נמשכה 16 שנים), העסקה שיצרה אצל העובדת הסתמכות היות והיא נקראה לעבודה שוב ושוב, זאת מבלי שנוצר כל נתק, ועל כן, נקבע כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים על מלוא תקופת העסקתה בהתאם לחלק היחסי בו עבדה כל שנה.

בנוסף, הכיר בית הדין בבונוסים ששולמו לעובדת כעמלות, ומכאן שהן מהוות חלק משכרה הקובע לפיצויי פיטורים.

פקדון מסתננים

מאת: עו"ד משה בושי

במאמר זה נדון בהוראת החוק הקובעת כי לגבי עובדים מסתננים יש לנכות סכום מסוים ולהעביר לחשבון ייעודי של בנק מזרחי וכן בפסיקת בג"ץ אשר ביטלה בחלקה את הקבוע בהוראת החוק הרלוונטית.

בעקבות גלי הסתננות אשר פקדו את ישראל חוקקו מספר חוקים אשר נועדו לתת מענה לסוגיה זו.

נתחיל מהסבר לגבי מהות המושג "מסתנן" ונעבור לדון בהוראות החוק הרלוונטיות:

ראשית על פי החוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954"מסתנן" – מי שאינו תושב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, שנכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל;

בנוסף לכך חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 קובע כי שר הפנים רשאי להגביל את חופש התנועה של המסתנן, כך לשון החוק:

" שר הפנים רשאי –

(תיקון מס' 9) תשס"א-2001

(1)  לקבוע תנאים למתן אשרה או רשיון ישיבה ולהארכה או החלפה של רשיון ישיבה, לרבות קביעת המצאת עירבון כספי, ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת תנאים כאמור, ודרכי מימושה או חילוטה של הערובה;

(2)  לקבוע באשרה או ברשיון ישיבה תנאים שקיומם יהיה תנאי לתקפם של האשרה או של רשיון הישיבה;

(הוראת שעה) תשע"ח-2017

(3)  בלי לגרוע מהוראות פסקה (2), לקבוע ברישיון זמני לישיבת ביקור לפי סעיף 2(א)(5), שניתן למסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-1954, אזורים גאוגרפיים שרק בהם יהיה רשאי המסתנן לשהות."

במסגרת החוק למניעת הסתננות ולהבטחת יציאתם של מסתננים מישראל (תיקוני חקיקה והוראת שעה), התשע"ה-2014 נקבע עקרון הפקדת הפקדון בגין עובדים אלו, כך לשון החוק: "מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן יפקיד בעדו פקדון בסכום השווה ל36% משכר עבודתו של המסתנן בעד החודש שבעדו משולם הפקדון. (בפרק זה-פקדון לגבי מסתנן): חלק הפקדון השווה ל16% משכר עבודתו כאמור ישולם בידי המעסיק (בפרק זה-חלק המעסיק) וחלק השווה ל20% משכר עבודתו ינוכה בידי המעסיק משכר עבודתו של המסתנן בעד חודש."

הוראה זו עודכנה גם בחוק עובדים זרים, תשנ"א-1991, תיקון מספר 18.

במהלך השנים הוגשו עתירות שונות נגד "חוקי ההסתננות" ובמסגרת הליך 2293/17 בג"ץ קיבל בחלקן את העתירות וקבע כי חלק המעסיק, קרי החלק של שישה עשר האחוזים יישאר ואילו חלק העובד יבוטל, לא זו בלבד שחלק העובד בוטל, אלא שנקבע לבטלו רטרו, קרי בג"ץ קבע כי על המדינה להשיב את הסכומים שנוכו למסתננים ביתר תוך 30 יום מפסיקתו.

במסגרת פסק הדין מכח העובדה שמדובר בפסיקת בג"ץ ישנו דיון ארוך ומפורט לגבי זכויות יסוד ומשפט חוקתי ולא נכנס לנושא זה במסגרת המאמר אך קביעת היחס לנושא כפי שמובהר בפסק הדין ניתן למצוא בציטוט הבא מתוך פסק הדין: " פגיעה זו – בשיעור ניכוי של 20% – היא פגיעה משמעותית בסיפור החיים של העובד הבודד. כפי שיובהר, שני קווים נוספים בוו הם: מקור ההכנסה הניטלת – משכורת ולא הטבה; ואי-הבהירות ביחס למועד קבלת הפיקדון בשל נסיבות חיצוניות שאינן תלויות בעובד. ייתכן כי המצב המשפטי היה שונה אם המחוקק היה קובע הסדר פיקדון אחר עם שיעור ניכוי נמוך יותר באופן ממשי או בלתי-אחיד, תוך התייחסות אחרת לעובדים שמרוויחים סכום משמעותי מעל שכר המינימום. אינני מביע עמדה באיזו מידה תוצאה כזו רצויה אלא מבקש להבהיר את נימוקיי ואת הנגזר מהם. בכל מקרה, כאמור, עסקינן בעתירה נגד החוק כפי שנחקק. מסקנתי היא כי הפגיעה הכרוכה בניכוי אחיד של 20% משכר העובד היא פגיעה עמוקה לאין שיעור, שמידתה עולה על הנדרש, ובהתאם היא אינה חוקתית".

בנוסף נקבע בפסק הדין כי שיעור הפקדון "מחליף" את ההפרשה הפנסיונית באחוזים המתאימים, כך מפסה"ד:

"רכיב המעסיק מחליף בפועל את התשלומים הסוציאליים שעליו להפריש עבור העובד המסתנן".

יצוין כי לעובדים מסוימים הניכוי משכרם עמד על 6%, אך בכל מקרה הוראה זו לא רלוונטית מכיוון שהניכוי משכר העובד כפי שפורט בוטל והחלק שנשאר הוא חלק המעסיק.

בנוסף יצוין כי רכיב הפקדון יופרש לחשבון מיוחד של בנק מזרחי (סניף 618) ויוחזר לעובד בעזיבתו את הארץ.

באתר רשות ההגירה מצורף נוהל פקדון מסתננים, הנוהל קובע בין היתר כי על המעסיק להעביר את הסכום מדי חודש וכן שסכום זה אינו ניתן לעיקול, שעבוד או העברה, כמו כן יש לשלם את הפקדון באופן מקוון דרך טופס תשלום מקוון המצורף לנוהל, הוראה זו נובעת מתקנות עובדים זרים (דרך לתשלום פיקדון לעובד זר שהוא מסתנן),
תשע"ז-2017, כך לשון התקנות:" פיקדון לגבי עובד זר שהוא מסתנן ישולם לחשבון הבנק שנפתח ומנוהל לפי תקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון הבנק), התשס"ח-2008, באופן מקוון, באמצעות אתר האינטרנט של רשות האוכלוסין וההגירה."

לסיכום

עובדים רבים אשר מוגדרים כמסתננים מועסקים בישראל, על המעסיק להכיר את כל הכללים והחוקים הנוגעים להם לרבות פקדון המסתננים כפי שמפורט במאמר זה.

פטור מתשלום דמי ביטוח – הוראת השעה

מאת: עו"ד שני בניש

אירועי מגפת הקורונה הובילו, בין היתר, להיכנסו לתוקף של תיקון 224 אשר נקבע כהוראת שעה.

התיקון מעניק למעשה פטור למעסיק מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות עבור עובדיו אשר היות בחופשה ללא תשלום בין אפריל 2020 לאפריל 2021.

אם המעסיק כבר דיווח ושילם בעבור העובדים ששהו בחל"ת בתקופה האמורה, המוסד לביטוח לאומי יבטל את דוחות החל"ת שנקלטו.

אולם, במידה והמעסיק ניכה דמי ביטוח משכר העובד בתקופת החל"ת, עליו לתקן את תלוש השכר ולהשיבם לעובד.

נבהיר, כי אין להגיש דוחות הפרשים או לתקן את הדוחות- היתרה תירשם וניתן יהיה לקזז אותה מתשלומים עתידיים.

לגבי חובת הדיווח בטפסי 126- על אף הפטור מתשלום, חובת הדיווח על עובדים ששוהים בחל"ת עדיין תקפה למשך כל התקופה בה שהו העובדים בחל"ת.

עוד נקבע בתיקון; אם הכנסתו של העובד בחודש בו יצא לחל"ת הייתה נמוכה משכר המינימום יחושבו דמי הביטוח כ 6.57% מהכנסתו בחודש האמור בפועל.

נדגיש כי המצב לפני התיקון קבע שעובד שנמצא בחל"ת בהסכמת המעסיק יחושבו דמי הביטוח במהלך שני חודשי חל"ת כ 6.57% משכר המינימום, אשר עומד על 5,300 ₪.

יום שלישי, 25 במאי 2021

תרומות

 

סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

כדי לקבל זיכוי מתרומה, צריך שלמוסד התורם יהיה אישור תרומות שמזכות ממס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

יש לתרום לעמותה המוכרת לעניין מס הכנסה וכן שיירשם בקבלה כי התרומה ניתנה לעמותה מוכרת לצורכי מס בהתאם לסעיף 46. עמותות מוכרות, לדוגמה: לב"י, העמותה למען החייל, גמ"חים, בתי כנסת, ערוץ ההידברות ועוד.

המדינה מעודדת תרומות, ולכן יש תקרת מינימום ומקסימום:

מינימום לתרומה שנתית: 190 ש"ח של תרומות בשנה.

תקרת מקסימום לתרומה שנתית: עד 9,350,000 ש"ח בשנה.

אופן חישוב הזיכוי ממס:

סכום התרומה או 30% מההכנסה החייבת במס35%X= הזיכוי ממס


במידה שהתרומה הייתה בסכום העולה על 30% מההכנסה, יתרת התרומה תעבור לשנת המס הבאה וזאת עד 3 שנות מס, ובתנאי שהעובד ימשיך לתרום.

יום רביעי, 19 במאי 2021

ביטוח לאומי – מבוא

 


כל תושב ישראל שמלאו לו 18 שנה חייב להיות מבוטח ולשלם דמי ביטוח (ביטוח לאומי + דמי בריאות) וכן מחויב להיות חבר באחת מקופות החולים.

הגדרות

שכר ממוצע במשק – נתון הנקבע ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; החל מחודש ינואר 2020 השכר הממוצע במשק הוא 10,551 ₪.

שיעור מופחת של דמי ביטוח לאומי – תשלום המחושב על השכר שעד גובה של 60% מהשכר הממוצע במשק, דהיינו – עד שכר של 6,331 ₪ לחודש.

שיעור מלא של דמי ביטוח לאומי חלק השכר העולה על השיעור המופחת של 6,331 ₪ בחודש (60% מהשכר הממוצע במשק, כמפורט לעיל) ועד להכנסה המירבית החייבת בדמי ביטוח.

הכנסה מירבית – לגבי תשלום דמי הביטוח קיימת תקרת הכנסה. אם הכנסות המבוטח עולות על התקרה, הוא ישלם דמי ביטוח עד לסכום התקרה. השכר המקסימלי שיבוטח הינו  44,020 ₪ לחודש. בגין כל הכנסה מעבר לכך, לא יבוצע חישוב של דמי ביטוח חייבים.

גיל פרישה – הגיל שבו זכאי מבוטח לקצבת אזרח ותיק (קצבת זקנה) בהתאם למבחן הכנסות: 67 לגבר ו-62 לאישה (בהתאם לטבלאות שבחוק גיל פרישה).

הגדרות לעניין מענק פרישה לעניין דמי ביטוח לאומי – סוגי מענקים הפטורים מתשלום דמי ביטוח

  1. פיצויי פיטורים – פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות. למען הסר ספק, גם החלק הפטור ממס וגם החלק החייב במס לפי סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה – פטורים מדמי ביטוח לאומי.
  2. פדיון חופשה – פטורים מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות (יש להבחין בין תשלום עבור ימי חופשה אשר משולמים לעובד במהלך קיומם של יחסי עובד-מעסיק – אשר חייב בדמי ביטוח, ובין פדיון חופשה המשולם בסיום יחסי עובד-מעסיק ואינו חייב בדמי ביטוח).
  3. פיצוי בגין אי-הודעה מוקדמת – פיצוי בשל אי-הודעה מוקדמת שניתן לעובד לתקופה העולה על מכסת הימים המנויה בחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001.
  4. פדיון ימי מחלה בסיום יחסי עובד מעסיק.
  5. מענק הסתגלות.

הסכום הבסיסי

הסכום אשר לפיו מחושבות הגמלאות בהתאם לפרק המתאים בחוק הביטוח הלאומי.

סכום בסיסי 1 (נכון לשנת 2020 – 8,915 ₪):

  • מענק לידה ודמי לידה המשתלמים לפי הוראות סימנים ב' ו-ג' בפרק ג';
  • דמי פגיעה, קצבה לנכה עבודה, גמלאות ומענקים לתלויים, המשתלמים לפי הוראות סימנים ד', ה' ו-ח' בפרק ה';
  • דמי תאונה המשתלמים לפי הוראת פרק ו';
  • קצבת נכות המשתלמת לפי הוראת סימן ג' בפרק ט';
  • מענק ליתום המשתלם לפי הוראות סימן ד' בפרק י"א;
  • תגמול למתנדב המשתלם לפי הוראות פרק י"ג;
  • מענק פטירה המשתלם לפי הוראות סימן ב' בפרק י"ד;
  • גמלאות המשתלמות מכוח ההסכם בדבר גמלת ניידות לפי הוראות סעיף 9;
  • גמלה לשמירת הריון.

סכום בסיסי 2:

  • לעניין קצבת הילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' בחוק הביטוח הלאומי:

בעד הילד הראשון והחמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה………… 152 ₪.

בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה……… 192 ₪.

  • לעניין גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, או תוספת כאמור בסעיף 68(ג) 142 ₪.

סכום בסיסי 3 (נכון לשנת 2020 – 8,804 ₪):

מתייחס לעדכון קצבאות אחרות ולחישוב ההכנסה המירבית לגביית דמי ביטוח.

יום שבת, 8 במאי 2021

קצבת אזרח ותיק (זקנה)

 


ביטוח סוציאלי שנועד להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה.

תנאי זכאות לקצבת אזרח ותיק הם:

  • תושב ישראל מעל גיל 18 ומי שעלה לארץ לפני גיל 62-60 ועונה על תנאי הזכאות.
  • עולה אשר נעשה תושב ישראל לאחר גיל 62-60 מקבל קצבת אזרח ותיק מיוחדת (משרד האוצר).
  • תושב ישראל שעבר למדינת אמנה עשוי להיות זכאי לקצבת אזרח ותיק.
  • תושב ישראל שמקבל קצבת אזרח ותיק ועבר להתגורר בחו"ל, עשוי להמשיך לקבל קצבת אזרח ותיק גם אם חדל להיות תושב ישראל.

 גיל פרישה והגעה לגיל המזכה לקצבת אזרח ותיק

  1. גיל פרישה של גברים הוא 67 שנים וגיל הזכאות לקצבה לגברים הוא 70 שנים.
  2. גיל פרישה וגיל זכאות לקצבה של נשים נקבע על פי הטבלה בחוק.

תקופת אכשרה (תקופת ביטוח)

גבר ואישה שהגיעה לגיל פרישה כשהיא במסלול מספר 1 ומבוטחת בביטוח אזרח ותיק לפי מסלול 2אישה שלא צברה אחת מתקופות מסלול 2 אך הייתה מבוטחת לפי מסלול 1

60 חודשים בתוך 10 השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה לקצבת אזרח ותיק.

60 חודשים בתוך 10 שנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה לקצבת אזרח ותיק.

144 חודשים.

144 חודשים.

60 חודשים לפחות, ובלבד שמספר החודשים שהיה מבוטח גדול ממספר החודשים שבהם לא היה מבוטח מיום שנעשה תושב ישראל.

 

עמידה במבחן ההכנסות

הזכאות לקצבת אזרח ותיק מגיל פרישה ועד גיל הזכאות מותנית במבחן ההכנסות של המבוטח בלבד, ובמצבו המשפחתי.

  1. מבחן הכנסות למי שיש הכנסות מעבודה בלבד.
  2. מבחן הכנסות למי שיש הכנסות שלא מעבודה בלבד.
  3. מבחן הכנסות למי שיש הכנסות מעבודה וגם שלא מעבודה.

יום שבת, 1 במאי 2021

הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה)

 

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002, מטיל על המעסיק את החובה למסור לעובד בכתב את תנאי עבודתו.

חובת המסירה ומועדי המסירה

עובד מגיל 18: חובת המסירה עבור עובד בגיר (מגיל 18 ומעלה) חלה בתוך 30 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד (ימים רצופים ולא ימי עסקים וכו').

נער עובד: אם מדובר בנער (פחות מגיל 18), חובת המסירה חלה בתוך 7 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד.

"מעסיק ימסור לעובד, לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, ואם היה העובד נער כהגדרתו בחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן – נער) – לא יאוחר משבעה ימים, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד לפי הוראות חוק זה (בחוק זה – הודעה על תנאי עבודה)."

סעיף 1 לחוק

תוכן ההודעה לעובד

סעיף 2(א) לחוק
"פירוט תנאי העבודה של העובד בהודעה על תנאי עבודה יהיה בעניינים אלה:
(1)        זהות המעסיק וזהות העובד;
(2)   תאריך תחילת העבודה ואם חוזה העבודה הוא לתקופה קצובה – תקופת העבודה; היה חוזה העבודה שלא לתקופה קצובה, יציין זאת המעסיק;
(3)        תיאור עיקרי התפקיד;
(4)        ציון שמו או תואר תפקידו של ממונה ישיר על העובד;
(5)   סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר ואולם אם נקבע שכר עבודתו על פי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – דירוג העובד ודרגתו;
(6)        אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד, לפי העניין;
(7)        יום המנוחה השבועי של העובד;
(8)   סוגי תשלומים של המעסיק ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים של העובד, וכן פירוט הגופים שאליהם המעסיק מעביר בפועל את התשלומים האמורים, ואולם אם התחיל מעסיק להעביר בפועל את התשלומים לאחר מסירת ההודעה, ימסור על כך הודעה נפרדת לעובד;
(9)   לגבי מעסיק שהוא או שארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם קיבוצי כמשמעותו בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, המסדיר את תנאי העבודה של העובד  שם ארגון העובדים שהוא צד לאותו הסכם והמען לפניה אליו;
(10) לגבי מעסיק שהוא צד לחוזה לביצוע עבודה או למתן שירותים או לגבי מעסיק שהוא קבלן כוח אדם שהוא צד לחוזה עם מעסיק בפועל, והחוזה האמור כולל הוראות לעניין תנאי עבודה של עובדו של המעסיק – תנאי העבודה כאמור, כמפורט בפסקאות (1) עד (9), וכל פרט נוסף שנקבע לפי סעיף קטן (ג)(1) וכן תנאים הנוגעים לסיום יחסי עבודה; לעניין זה, "קבלן כוח אדם", "מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996."
סעיף 2(א) לחוק

סעיף 2(א) לחוק מפרט את תוכן ההודעה, שתכלול את זהות המעסיק וזהות העובד, תאריך תחילת העבודה, תקופת עבודה – במידה שהיא לתקופה קצובה, תיאור תפקיד, ממונה ישיר של העובד, סך התשלומים ומועדי התשלום, אורכו של יום ושבוע העבודה, יום המנוחה השבועי של העובד ועוד.

כלל מפתח – אין להרע עם העובד, אלא להיטיב עמו בלבד

סעיף 2(ב) לחוק קובע כי אין בהודעה כדי לפגוע בכל זכות המוקנית לעובד מכוח דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה וכו'. תנאי עבודה יכולים רק להיטיב עם העובד ולא להרע עמו. למשל, מעביד לא יכול לשלם לעובד פחות משכר המינימום אלא רק יותר.

"(ב) בנוסח ההודעה על תנאי עבודה יצוין כי אין באמור בה כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי, חוזה עבודה או חוזה אחר הנוגע לתנאי עבודתו."

סעיף 2(ב) לחוק

הודעה על שינוי בתנאי העבודה

סעיף 3 לחוק קובע כי אם חל שינוי בתנאי העבודה, המעסיק צריך להודיע על כך לעובד תוך 30 ימים, ואם מדובר בנער – בתוך 7 ימים, מיום שנודע על השינוי. חריגים:

  1. כאשר השינוי נובע משינוי בדין. למשל, העלאת שכר המינימום נוכח עדכון התעריף הקבוע בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.
  2. עדכון מכוח הדין או מכוח הסכם. למשל, אם הוצא צו עיקול נגד העובד, המעסיק לא חייב לעדכן את תנאי העבודה, כי העיקול נעשה על פי דין.
  3. שינוי המופיע בתלוש השכר של העובד.
סעיף 3 לחוק
"חל שינוי בתנאי העבודה של העובד כפי שפורטו בהודעה כאמור בסעיף 2, ימסור המעסיק הודעה על כך לעובד בתוך שלושים ימים, ואם היה העובד נער – בתוך שבעה ימיםמהיום שנודע לו על השינוי; לעניין זה, "שינוי" למעט אלה:
(1)        שינוי הנובע משינוי בדין;
(2)   עדכון מכוח הדין או מכוח הסכם של תשלומים שהוא חייב לגביהם בהודעה לפי סעיף 2(א)(5);
(3)  שינוי המופיע בתלוש השכר של העובד; לעניין זה "תלוש שכר" כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958."
סעיף 3 לחוק

נטל ההוכחה בהיעדר הודעה לעובד

סעיף 5א לחוק קובע כי בתובענה של עובד נגד מעסיק, בה שנוי במחלוקת עניין מענייני תנאי העבודה, כאמור בסעיף 2 לחוק, כאשר המעסיק לא מסר לעובד את הודעת תנאי עבודתו, נטל ההוכחה בדבר תנאי העבודה לגביהם טוען העובד, יהא על המעסיק.

"בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה כאמור בסעיפים 1 או 3, בכלל או לגבי אותו עניין, תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובלבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971."

סעיף 5 לחוק

תחולת החוק על עובד שהחל עבודתו לפני שנחקק החוק

החוק נחקק בשנת 2002. אם עובד התחיל לעבוד אצל המעסיק לפני כן, המעסיק, ככלל, לא נדרש למסור לו את תנאי העבודה בכתב תוך 30 ימים. אבל, חובה זו תקום למעסיק תוך 30 ימים מהיום בו דרש העובד לקבל את תנאי העבודה בכתב.

אם עובד ותיק דרש לקבל את תנאי העבודה בכתב, דינו יהיה כדין עובד חדש, והוראות החוק, כמפורט לעיל, תחולנה גם עליו.

"חובות המעסיק לפי חוק זה, לגבי עובד שהתחיל את עבודתו אצלו לפני תחילתו של חוק זה, יחולו עליו בשינויים אלה:
(1)   החובה כאמור בסעיף 1 תחול בשינוי זה: במקום "מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו" יבוא "מהיום שהעובד דרש זאת ממנו בכתב";
(2)   החובה כאמור בסעיף 3 תחול עליו ואולם לגבי עובד שלא דרש מהמעסיק הודעה כאמור בפסקה (1), יקראו את סעיף 3 כך: במקום "כפי שפורטו בהודעה כאמור בסעיף 2" יבוא "בפרט מהפרטים המנויים בסעיף 2."
סעיף 10 לחוק

פטור ממסירת הודעה לעובד

  1. סעיף 2(ד) לחוק קובע כי המעסיק רשאי לערוך עם העובד הסכם עבודה שסעיפיו מכילים את התוכן האמור בסעיף 2 לחוק, ובמקרה כזה הוא אינו חייב למסור לעובד בנוסף גם מסמך תנאי עבודה.
  2. תקנה 3 לתקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), התשס"ב-2002, קובעת כי כאשר מדובר בעובד זר, והמעסיק מסר לו חוזה עבודה בהתאם לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, אזי המעסיק יהיה פטור ממסירת הודעה לעובד לפי סעיף 2 לחוק הודעה לעובד.
סעיף 2(ד) לחוק
"נמסר לעובד הסכם עבודה בכתב שנכללו בו כל העניינים האמורים לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג), במועדים האמורים בסעיף 1, יהיה בכך משום מילוי חובתו של המעסיק לפי סעיף 1."
תקנה 3 לתקנות
"מעביד של עובד זר, אשר נתן לעובד הזר חוזה עבודה בהתאם לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א-1991, יהיה פטור ממתן ההודעה האמורה בסעיף 2 לחוק, וזאת בלי לגרוע משאר חובותיו על פי החוק."
תגיות תוכן

אכיפה (4) בודק שכר (5) בודק שכר מוסמך (11) ביטוח לאומי (14) ביטול הודעה מוקדמת (3) דיני עבודה (61) דמי הבראה (8) הודעה מוקדמת (7) החזר הוצאות נסיעה (3) הלנת שכר עבודה (17) הפרשות לפיצויי פיטורים (11) הפרת זכויות עובדים (21) זכויות סוציאליות (11) זכויות עובד (50) זכויות עובדים (14) חופשה ללא תשלום (4) חופשה שנתית (7) חופשת לידה (5) חל"ת (9) חקיקה (12) יחסי עובד מעביד (4) מיסוי (15) מס הכנסה (18) ניהול שכר (25) עדכוני חקיקה (5) עיצומים כספיים (5) פיטורים (42) פיצויים (20) פיצויי פיטורים (7) פיצוי פיטורים (6) פנסיה (5) פסקי דין (25) קופות גמל (5) קורונה (50) שימוע (15) שימוע פיטורים (4) שיעור פיצויי הפיטורים (5) שכר (36) שכר מינימום (8) שעות נוספות (11) שעות עבודה (7) תגמול עובדים (7) תלוש משכורת (15) תלוש שכר (20) תנאי עבודה (24)