יום רביעי, 29 בספטמבר 2021

נתוני ההחזרים הכספיים בעקבות הליכי אכיפה

 

בחינת נתוני ההחזרים הכספיים שביצעו מעסיקים לעובדיהם בשנת 2020, בעקבות הליכי אכיפה שננקטו.

אחד מתנאי הסף לתחולתה של מדיניות אכיפה מקלה על מפוקח, הוא תיקון ליקויים ופעולות למניעת הישנות ההפרה שהובילה לליקויים שהתגלו, דהיינו, השלמת כספים וזכויות סוציאליות לכלל עובדיו של המפוקח. פעולה זו של תשלום עבור זכויות העובדים של המפוקח טעונה אישור של בודק שכר מוסמך ואישור של ממונה עיצומים כספיים.

משמעות התיקון הינה יישור קו בנוגע לכלל ומשך זכויות העובדים של המעסיק. לאחר השלמת פעולה זו, ייהנה המעסיק מהקלה משמעותית בסנקציה אותה השית המינהל. בנוסף, המעסיק אינו חשוף לתביעות אזרחיות ע"י מי מעובדיו.

מהצד השני, העובד ייהנה מתשלום זכויותיו מבלי להיכנס למחלוקת עם מעסיקו ובכך יתייתר הצורך בפנייה לערכאה שיפוטית לשם מיצוי זכויותיו, דבר שיגזול מהצדדים משאבי זמן וכסף לא מועטים.

המינהל מצדו ייהנה מיישום פעולות אלו שיינקטו על ידי המעסיק מאחר ויש בהם כדי לשפר את מנגנון זכויות העובדים במשק וכן העלאת המודעות לזכויותיהם.

ממצאים עיקריים

  • במהלך שנת 2020 בוצעו החזרים כספיים לכ-1,000 עובדים בהיקף של למעלה מ-5.1 מיליון ₪. 
  • סכום ההחזר הממוצע לעובד עמד על למעלה מ-4,800 ₪.
  • כשליש מהמעסיקים שננקטה כנגדם סנקציה תיקנו את ההפרות והשיבו כספים לעובדיהם.
  • הליכי המדיניות המקלה מחייבים את המעסיק לבצע תיקונים לכלל עובדיו למשך כל תקופת העסקתם,  על כן , בכדי לבחון את אפקטיביות המדיניות נצפה להיקף עובדים גדול יותר שנהנו מהשבת הכספים מהיקף העובדים שנבדקו. היקף העובדים שנהנו מהשבת הכספים היה גדול ב-71% מהעובדים שנבדקו ע"י המינהל במסגרת הליכי הפיקוח שננקטו. 
  • ההחזרים הכספיים בוצעו בעיקר בהפרות הפנסיה, היקף העובדים להם בוצע החזר גדול ב-83% מהיקף העובדים שנבדקו. הנתון מאושש את הנחות העבודה של המינהל לפיהן הפרות אלו מתאפיינות בריבוי עובדים ותקופות הפרה ממושכות.  
  • נמצא כי קיים פיזור ענפי של המעסיקים שביצעו החזרים, דבר המעיד על נורמטיביות המעסיק ללא קשר לשיוכו הענפי. עוד נמצא כי היקף ההחזר הוא פונקציה של גובה השכר הממוצע בענף, ואינו מעיד על היקף ועומק ההפרה. 

עוד מאמרים

יום שבת, 25 בספטמבר 2021

זכאות להחזר הוצאות נסיעה


 עובדים הזקוקים לתחבורה על מנת להגיע לעבודה זכאים, בתנאים מסויימים, לקבל מהמעסיקים השתתפות במימון הוצאות הנסיעה. גובה החזר הוצאות הנסיעה מחושב לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס או מחיר של כרטיס "חופשי חודשי".

כל עובד הזקוק לתחבורה על מנת להגיע למקום העבודה, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות במימון הוצאות הנסיעה לעבודה וממנה. כך קובע צו הרחבה החל על כל העובדים במשק, למעט מקרים מיוחדים.

מיהו עובד הזקוק לתחבורה?

​לפי הפסיקה, עובדים זכאים להחזר הוצאות נסיעה אם הם זקוקים לתחבורה ציבורית על מנת להגיע למקום עבודתם, והם מתגורר במרחק של 500 מטר לפחות ממקום העבודה. במקרים מיוחדים גם עובדים שמקום מגוריהם קרוב יותר למקום העבודה, עשויים להיות זכאים להחזר הוצאות נסיעה. לדוגמא: עובדים שיש להם מוגבלות בניידות.

עובדים זכאים להחזר הוצאות נסיעה גם אם לא קיימת בפועל תחבורה ציבורית ממקום מגוריהם למקום העבודה, ואף אם העובדים לא עושים בפועל שימוש בתחבורה הציבורית על מנת לנסוע למקום העבודה או ממנו.

 עובדים שאינם זכאים להחזר הוצאות נסיעה

  • עובדים שמעסיקם מעמיד לרשותם הסעה למקום העבודה, אינם זכאים להחזר הוצאות נסיעה.
  • עובדים שצו ההרחבה לא חל עליהם:
    • עובדים הזכאים להחזר הוצאות נסיעות בתנאים טובים יותר, לפי הסכם קיבוצי החל על עובדים המועסקים באותו מגזר, או לפי הסכם העבודה האישי.
    • עובדים עם מוגבלות המועסקים במפעל מוגן.

חישוב החזר הוצאות הנסיעה

גובה החזר הוצאות הנסיעה

השתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה של העובדים היא בגובה מחיר הנסיעה המוזל באוטובוס ציבורי, או בסכום העלות של כרטיס מנוי חודשי מוזל (כרטיס "חופשי חודשי"), המיועד לנסיעה בין מקום המגורים של העובדים לבין מקום העבודה.

עובדים הזקוקים לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד על מנת להגיע למקום העבודה, זכאים להשתתפות המעסיקים גם בעלות הנסיעה הנוספת, בתנאי שעליהם לנסוע לפחות שלוש תחנות באוטובוס הנוסף על מנת להגיע למקום העבודה.

הזכות להחזר הוצאות נסיעה וכן הסכום המעודכן של החזר הוצאות הנסיעה המירבי ליום עבודה, נקבעו בצו הרחבה​ המתעדכן מעת לעת.

הסכום המעודכן של החזר הוצאות הנסיעה, כפי שעודכן ביום 1.2.2016 הוא עד 22.60 ש"ח ליום עבודה.

ימים שנכללים בחישוב החזר הוצאות הנסיעה

לעניין חישוב החזר הוצאות הנסיעה, מביאים בחשבון את ימי העבודה בפועל של העובדים, ואין מביאים בחשבון ימים שבהם העובדים לא הגיעו למקום העבודה, כגון ימי חופשה או מחלה.

לפי הפסיקה, עובדים המתגוררים באתר העבודה, זכאים להחזר הוצאות נסיעה רק עבור ימים שבהם הם הגיעו בפועל לעבודה ממקום מגוריהם או חזרו למקום מגוריהם בסוף יום העבודה.

הוראות מיוחדות לגבי עובדים במגזרים מסויימים

במגזרים מסויימים, דמי הנסיעה מחושבים לפי קריטריונים שונים שנקבעו בחקיקה או בצווי הרחבה. 

עובדים המועסקים בענף אולמות וגני אירועים זכאים לדמי נסיעה בסכום כפול עבור כל יום עבודה מפוצל. 

על המעסיקים מוטלת חובה לדאוג להסעת העובדים לביתם, אם העובדים סיימו את עבודתם לאחר שעות הפעילות של התחבורה הציבורית. זאת במידת הצורך ואם אין לעובד הסדר אחר.

הנחיות אלה נקבעו בצו הרחבה בענף אולמות וגני אירועים משנת 2008.

עובדים המועסקים בענפי השמירה והאבטחה, הניקיון והתחזוקה זכאים, בנוסף להשתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה לפי צו ההרחבה הכללי, להחזר הוצאות או להסעה כדלקמן:

  • עובדים שמעסיקם מספק להם הסעה למקום העבודה, אך ההסעה מגיעה רק למקום המרוחק מביתם של העובדים, זכאים להשתתפות המעסיקים בהוצאות הנסיעה לביתם מתחנת ההסעה הקרובה ביותר לביתם, בסכום החל לפי צו ההרחבה הכללי.
  • בנסיבות בהן התחבורה הציבורית לא מגיעה למקום שבו העובדים מועסקים, וכן כאשר העובדים סיימו את העבודה ביום או בשעה שבהם אין תחבורה ציבורית, על המעסיק לדאוג להסעת העובדים לביתם, על חשבון המעסיק.

לפי הוראת שעה התקפה עד ליום 1.9.2019, בתקופת חופשת לימודים רשמית ניתן להעסיק בני נוער שמלאו להם 16 שנים, עד השעה 24.00. זאת בתנאי שהמעסיק דואג להסעת בני הנוער לביתם, באמצעותו או באמצעות מי מטעמו (ולא בתחבורה ציבורית), מיד לאחר סיום העבודה.

עוד מאמרים בנושא החזר נסיעות…

מועד החופשה השנתית


 על פי החוק, נדרש לקיים, את החופשה השנתית, בחודש האחרון של שנת העבודה שבעדה ניתנת החופשה, או במהלך שנת העבודה שלאחריה.

העובד רשאי לקחת יום אחד מימי החופשה השנתית, במהלך שנת העבודה, במועד שבו יבחר וכן יום נוסף מימי החופשה, באחד המועדים המפורטים בתוספת לחוק, כגון: צום גדליה, ערב יום הכיפורים, או ערב ראש השנה, בתנאי שיודיע על כך למעסיק לפחות 30 ימים מראש.

לא ניתן לצבור חופשה שנתית. יחד עם זאת העובד רשאי, בהסכמת המעסיק, לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את יתרת ימי החופשה המגיעה לו, בשתי שנות העבודה הבאות.

את תאריך תחילת החופשה יש לקבוע 14 ימים מראש.

דמי חופשה, תמורת חופשה ופדיון חופשה

דמי חופשה

עובדים זכאים לדמי חופשה בעד ימי החופשה השנתית, בסכום השווה לשכר שהיה משולם להם בעד אותם ימים, אילו המשיכו לעבוד.

עובדים ששכרם משולם על בסיס תקופה קצרה מחודש (כגון: על בסיס יומי), זכאים לדמי חופשה בסכום השווה ל"שכרם היומי הממוצע" כפול ימי החופשה שהוא זכאי להם.

מהו שכר יומי ממוצע?

"שכר יומי ממוצע" הינו – 1/90 (אחד חלקי תשעים) של השכר ברבע השנה (שלושת החודשים), שלפני תחילת החופשה.

חשוב לציין:

  • עובדים שלא עבדו בכל ימי העבודה בחודש ברבע השנה שקדם לתחילת חופשה (לדוגמה, בגלל מחלה), רשאים לבחור, לצורך חישוב "השכר היומי הממוצע", ברבע שנה אחר, החל במהלך 12 החודשים שקדמו לתחילת החופשה.
  • המועד לתשלום דמי החופשה חל במועד שבו היה משולם השכר לעובדים, אילו לא יצאו לחופשה.
  • עובדים שיצאו לחופשה של 7 ימים לפחות ודרשו להקדים את תשלום דמי החופשה, יש לשלם להם לפחות דמי חופשה בעד 2 ימים לפני תחילת החופשה.

תמורת חופשה שנתית לעובדים שצברו ותק של פחות מ-75 ימי עבודה

עובדים ששכרם משולם על בסיס שעתי או יומי, שעבד אצל אותו מעסיק במהלך שנת עבודה אחת או בשתי שנות עבודה רצופות, לפחות יום אחד אך פחות מ-75 ימים רצופים, אינם זכאי לחופשה שנתית, אלא ל"תמורת חופשה", בסכום השווה ל-4% מהסכום הכולל של שכרם בעד כל תקופת העבודה.

פדיון ימי חופשה

עובדים שסיימו לעבוד אצל אותו מעסיק ולא ניצלו את ימי החופשה המגיעים להם, זכאים לפדיון ימי חופשה, בסכום השווה לדמי החופשה שהיו זכאים להם, אילו יצאו לחופשה ביום שבו חדלו לעבוד.

פיצויים עקב הפרת חובת המעסיקים לתשלום במועד

דמי חופשה, פדיון חופשה ותמורת חופשה דינם כדין שכר, והפרת חובת המעסיק לשלמם במועד עשויה לזכות את העובד בפיצוי מיוחד לפי חוק הגנת השכר (פיצויי הלנה).

אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה

למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות לאכיפה מינהלית ופלילית של הוראות שונות שבחוקי העבודה. בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה ועובדים זרים קיימות גם סמכויות אכיפה אזרחיות.

עוד מאמרים בנושא חופשה שנתית…

יום שלישי, 21 בספטמבר 2021

הסכם עבודה

 

מהו הסכם עבודה?

הסכם עבודה הוא הסכם שנערך בין העובד ומעסיקו, היוצר את יחסי העבודה. ההסכם יכול להיות בכתב או בעל פה.

הצדדים להסכם עבודה

העובד

ככלל ניתן ללמוד מתוכנו של הסכם, אם הוא נועד ליצור יחסי עבודה (בין מעסיק ועובד), או יחסים שבין מזמין עבודה לבין קבלן עצמאי המעניק שירות למזמין העבודה, כגון: חשמלאי עצמאי המבצע הזמנת עבודה חד פעמית או אקראית. קיימים מקרים בהם הסכם שנראה לכאורה כהזמנת עבודה מקבלן עצמאי, מהווה בפועל הסכם היוצר יחסי עבודה.

יחסי העבודה הם יחסים מורכבים, המתאפיינים בצורות שונות והשאלה אם מדובר ב"עובד", או בקבלן עצמאי, תוכרע בעזרת מבחנים שונים שנקבעו בפסיקה, לאור מכלול נסיבות המקרה, כגון: צורת התשלום בעד העבודה, מידת הפיקוח, האופי האישי של ההתקשרות, או הבעלות על הכלים המשמשים לביצוע העבודה.

במרבית המקרים, נעשה בפסיקה שימוש ב"מבחן המעורב", שבמרכזו עומד "מבחן ההשתלבות". במבחן זה מושם דגש על סממנים כגון: פיקוח, תלות כלכלית משפטית וחובת השירות האישי, כלומר: ביצוע העבודה בפועל בידי העובד, בשונה מהתחייבות לביצוע העבודה אשר יכול שתבוצע בידי אדם אחר מטעמו של הקבלן העצמאי.

מבחן ההשתלבות מכיר כעקרון באדם כעובד, כאשר הוא מועסק בביצוע מטלות המהוות חלק אינטגרלי של הפעילות הרגילה של העסק ועבודתו נעשית כחלק בלתי נפרד מהעסק.

פסיקה בנושא זה ניתן למצוא בשער השני באוגדן "דיני עבודה" (הוצאת סדן).

המעסיק

ככלל, המעסיק שהוא צד להסכם העבודה, הוא גם מי שאצלו מבוצעת העבודה בפועל.

קיימים מצבים בהם מעורב בקשר התעסוקתי צד נוסף. למשל כאשר קבלן כח אדם או קבלן שירות מעסיק עובדים לצורך ביצוע עבודה אצל מעסיק בפועל, כלומר: אצל אדם אחר או במקום עבודה אחר.

במקרים אלה, ייתכן שגם המעסיק בפועל יוכר כמעסיקם של העובדים ויראו הן במעסיק בפועל והן בקבלן כח האדם, כמי שעליהם מוטלת החובה להעניק לעובדים את זכויותיהם.

אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה

לזרוע העבודה סמכויות לאכיפה מינהלית ופלילית של הוראות שונות שבחוקי העבודה. בתחום שוויון ההזדמנויות בעבודה ועובדים זרים קיימות גם סמכויות אכיפה אזרחיות.

שימו לב

זכויות העובד באתר זה הן זכויות המינימום לפי החוק בלבד. ייתכן ויש לך זכויות נוספות:

  1. מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה – החל על הענף או מקום העבודה.
  2. מכוח ההסכם האישי שבינך לבין מעסיקך.
    לייעוץ אם חל עליך הסכם קיבוצי ענפי או מפעלי – ניתן לפנות ליחידה ליחסי עבודה.
    לידיעתך – דף מידע זה מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות, אך מיועד לנשים וגברים כאחד.

עוד מאמרים

בלוג

הסכם עבודה

הסכם עבודה הוא הסכם שנערך בין העובד ומעסיקו, היוצר את יחסי העבודה. ההסכם יכול להיות בכתב או בעל פה. מהו הסכם עבודה? הסכם עבודה הוא

קרא עוד »

נדחתה טענת עובדת כי פוטרה בגלל הריונה: ״המעסיקה לא ידעה״

 

העובדת סיפרה למעסיקתה על ההיריון, שהתפתח מחוץ לרחם, רק כשהחלו תהליכים לסיומו. בפסק הדין נקבע שההחלטה על הפיטורים התקבלה ללא קשר להיריון.

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה ברובה תביעה שהגישה אישה שהועסקה כחצי שנה אצל אדריכלית. טענתה המרכזית של העובדת הייתה שהיא פוטרה בגלל הריונה. בית הדין קבע שהעובדת לא סיפרה למעסיקתה על ההיריון בזמן אמת ודיווחה לה רק כשעברה טיפולים לסיומו. עם זאת, המעסיקה תפצה אותה בסכום של כ-6,000 שקל בגין העדר שימוע.

התובעת סיפרה שהחלה את עבודתה אצל הנתבעת, שמספקת שירותי אדריכלות, תכנון ועיצוב חללים, במאי 2018. כשבעה חודשים לאחר מכן מסרה לה הנתבעת מכתב סיום העסקה. 

לטענת התובעת, היא פוטרה אך ורק בשל היותה בהריון ומשיקולים זרים למרות שביצעה את תפקידה כנדרש ואף קיבלה מכתב המלצה לאחר סיום עבודה. לדבריה, הנתבעת פיטרה אותה כשבועיים לאחר שנודע לה על היותה בהיריון, בעודה בחופשת מחלה. בנסיבות אלה, ההיריון וחופשת המחלה הם הסיבה ההאמיתית לפיטוריה.

היא דרשה פיצוי על הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

העובדת הוסיפה כי פוטרה באופן מידי מבלי שנערך לה שימוע, ללא כל הנמקה תוך התעלמות מזכויותיה ושמיעת טענותיה כנגד הפיטורים.

הנתבעת טענה מנגד כי סיום ההעסקה אינו קשור להיריון. לטענתה, במהלך תקופת עבודתה סיפרה התובעת כי סיימה את לימודיה אולם התברר כי היא טרם עשתה כן, והיא אף אינה שולטת בתוכנת העיצוב הנדרשת לביצוע תפקידה.

עוד טענה הנתבעת כי התובעת הסתירה את העובדה כי הייתה בהיריון מחוץ לרחם וטענה כי לא תמשיך לעבוד בשל מצב בריאותה של אמה. היא אף הודיעה לה לחפש מחליפה במקומה. רק לאחר מאמצים רבים לתקשר עמה הסכימה התובעת להודות שעברה הפלה. 

לגישת הנתבעת, התובעת מעולם לא הודיעה לה על הריונה. זאת ועוד, מהמסמכים הרפואיים עולה כי לא מדובר בהריון רגיל אלא בהריון מחוץ לרחם אשר הופסק באמצעות תרופות קשות.

הנתבעת הכחישה שפיטרה את התובעת וציינה כי התובעת היא זו שביקשה ממנה למצוא מחליפה לאור היעדרויותיה הרבות. 

גרסה לא עקבית

סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת רוית צדיק, דחתה את התביעה ברובה.

היא קבעה שהתובעת עברה טיפולים להפסקת היריון כבר בתחילת נובמבר 2018 ולכן לא ברורה טענתה כי הודיעה לנתבעת על היריונה באמצע אותו חודש. 

בנוסף, גרסת התובעת הייתה בלתי עקבית ולא הוכח שהיא באמת מסרה לנתבעת הודעה על היריונה.

לאור זאת ומאחר שמהתכתבויות הצדדים עולה כי הנתבעת לא ידעה על אודות הריון התובעת במועד הנטען על ידה, אלא במועד מאוחר יותר בו החל הליך הפסקת ההיריון, אין בסיס לקבל את גרסת התובעת כי פיטוריה נעוצים בהריונה. 

השופטת הוסיפה כי מחומר הראיות עלתה תמונה שלפיה התובעת אכן נעדרה מעבודתה בשל אירועים שונים ומגוונים. הנתבעת מצידה, אישרה לתובעת להעדר אך הדגישה בפניה כי אינה יכולה להמשיך לנהל את המשרד באופן כזה ולכן תפנה למציאת מחליפה. תוצאת הדברים היא כי התובעת פוטרה מעבודתה.

השופטת קבעה שלפיטורים לא קדמה שיחת שימוע ונפגעה זכותה של התובעת לשכנע את המעסיקה שלא לסיים העסקתה. לפיכך חייבה השופטת את הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 6,000 שקל על פיטורים שלא כדין. עוד היא חויבה ב-542 שקל עבור פדיון ימי חופשה ו-361 שקל בגין הפקדות פנסיוניות. 

לא ניתן צו להוצאות. 

  • ב״כ התובעת: עו"ד ירון אילן
  • ב״כ הנתבעת: עו"ד דניאל שמר

עו"ד אורן גדות עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורספ באתר פסק דין

עוד מאמרים בנושא פסקי דין…