משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה.
החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט בהליכים לאכיפה מינהליים, בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השנייה לחוק. זאת כנגד המעסיק, ובמקרים מסוימים נגד מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ונגד מזמין שירות.
התראה מינהלית
ממונה עיצומים רשאי להודיע למעסיק על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי, בנסיבות בהן קיים חשד שהמעסיק הפר הוראה שבחוקי העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, או במקום זאת, למסור למעסיק התראה מינהלית.
בהתראה המינהלית ניתנת למעסיק אזהרה כי עליו להפסיק הפרה של הוראה שבדיני העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, שאם לא כן יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת.
התראה מינהלית מאפשרת למעסיק לתקן את ההפרה בלא שיוטל עליו עיצום כספי.
מעסיק שנמסרה לו התראה מינהלית, רשאי לפנות לממונה עיצומים בכתב, תוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה מסיבות אלה: המעסיק לא ביצע את ההפרה, או שהמעשה שביצע המעסיק אינו מהווה הפרה.
ממונה עיצומים שקיבל בקשה לביטול התראה מינהלית, רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה.
בנסיבות בהן מעסיק ממשיך בהפרה, אף שקיבל התראה מינהלית, תימסר לו דרישת לתשלום עיצום כספי בשל הפרה נמשכת ואם חזר והפר את אותה הוראה, תוך שנתיים מיום שנמסרה לו ההתראה, תימסר לו הודעה על כוונה לחייבו בתשלום עיצום כספי בשל הפרה חוזרת.
עיצום כספי
החוק להגברת האכיפה קובע כי ניתן להטיל עיצום כספי, עקב הפרת הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, על המעסיק, על המנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ובמקרים מסוימים גם על מזמין שירות.
הטלת עיצום כספי על מעסיק
ממונה עיצומים, רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, זאת לאחר שהממונה מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל את העיצום הכספי.
מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה.
בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום – ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת. במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.
בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום – ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.
סכומי העיצום הכספי
החוק להגברת האכיפה קובע שלוש רמות של עיצומים כספיים, בהתאם לסוג העבירה, ולגבי כל אחת מהרמות, נקבע סכום נמוך יותר המתייחס למעסיק יחיד המעסיק עובד שלא לצרכי עסק, משלח יד או שירות ציבורי:
- הרמה הראשונה – חלה לגבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק א' של התוספת השניה שבחוק, כגון: החובה לנהל פנקס חופשה לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א –1951, או החובה לקבוע תקנון לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998.
- הרמה השניה – חלה לבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק ב' של התוספת השניה שבחוק, כגון: אי מתן חופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית, התשי"א –1951, או הפרת החובה לשלם גמול שעות נוספות לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א -1951.
- הרמה השלישית – חלה לגבי הפרה של ההוראות בחוקי העבודה המפורטות בחלק ג' של התוספת השניה שבחוק, כגון: איסור הלנת שכר לפי החוק להגנת השכר, התשי"ח – 1958, אי הפרשות לפנסיה לפי צווי הרחבה לפנסיה חובה, או אי תשלום שכר מינימום לפי חוק שכר מינימום תשמ"ז-1987.
הפרשי הצמדה וריבית עקב אי תשלום העיצום הכספי במועד
לעיצום כספי שלא שולם במועד מתווספים הפרשי הצמדה וריבית, עבור התקופה שמהיום שנקבע לתשלום ועד לתשלום בפועל.
עיצום כספי מוגדל עקב הפרה נמשכת או חוזרת
- עקב הפרה נמשכת של הוראה שבחוקי העבודה, סכום העיצום הכספי גדל בשיעור של 2%, עבור כל יום שבו נמשכת ההפרה.
- עקב הפרה חוזרת של הוראה שבחוקי העבודה, שבוצעה תוך שנתיים ממועד ביצועה של הפרה קודמת שבגינה הוטל עיצום כספי, או שבגינה המעסיק הורשע בביצוע עבירה פלילית, מוכפל סכום העיצום הכספי.
עיצום כספי ואחריות פלילית
תשלום עיצום כספי לא גורע מהאחריות הפלילית של אדם בשל הפרה של הוראה שבחוקי העבודה המפורטת בתוספת השניה בחוק להגברת האכיפה. ואולם אם הוגש נגד המעסיק כתב אישום בשל הפרת הוראה שבחוקי העבודה שבתוספת השניה, לא יוטל עליו עיצום כספי בשל אותו מעשה ואם המעסיק כבר שילם את העיצום הכספי, יוחזר לו הסכום ששולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום התשלום ועד יום ההחזר.
דוגמא: ניתן להגיש כתב אישום כנגד מעסיק שלא שילם לעובד שכר מינימום, אף אם הוא שילם, עקב כך, עיצום כספי. בנסיבות אלה העיצום הכספי ששולם על ידי המעסיק יוחזר לו בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. יובהר – לא נהוג להגיש כתב אישום כנגד מעסיק ששילם עיצום כספי, עקב אותה הפרה, אלא במקרים נדירים, כגון: כאשר מדובר בהפרה חוזרת או חמורה מבחינת היקפה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה