יום ראשון, 29 באוגוסט 2021

עדכוני פסיקה וחקיקה אוגוסט 2021

 

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

מאמרים

עדכונים בנושא בידוד

מאת: עו"ד שני בניש

בימים אלה פורסם תיקון מס' 6 לחוק העוסק בדמי בידוד (חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה).

התיקון קובע מנגנון של השתתפות המדינה עם המעסיק בתשלום דמי בידוד, ובו מספר שינויים חדשים מן ההוראות שהיו נהוגות עד כה.

נדגיש, כי לגבי עובד שנכנס לבידוד בין 8.7.2021 ועד 4.8.2021 חל למעשה "ההסדר הישן" עליו כתבנו בתחילת המגפה בקישור להלן: https://www.michpalyeda.co.il/corona-3/

ואילו השינויים הבאים מתייחסים לבידוד שהתקיים החל מיום  5.8.2021 ועד 31.10.2021

  1. עובד שחלה עליו חובת בידוד בגלל נסיבות שאינן תלויות בו, יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד בגובה שכר מלא (מוגדר בחוק כ"בידוד מזכה"):
  • עובד שהוא מחוסן או מחלים, אשר נדרש להיכנס לבידוד בהנחיית משרד הבריאות.
  • עובד שנדרש להיכנס לבידוד בעקבות נסיעה לחו"ל אשר נשלח אליה מטעם המעסיק
  • עובד שהתחסן במנת חיסון ראשונה ונדרש להיכנס לבידוד בטרם חלפו 30 יום מקבלת מנת החיסון הראשונה
  • עובד שקיבל מנת חיסון שניה וטרם חלפו 7 ימים ממועד קבלת החיסון והמציא למעסיק אישור על ההתחסנות.
  • עובד שמנוע מקבלת חיסון לאור סיבות רפואיות-יש להציג אישור רפואי כי העובד מנוע מלהתחסן.
  • עובד שהוא "הורה מלווה"
  1. הורה מלווה (כאמור זכאי לדמי בידוד בגובה שכר מלא):
  • עובד שנאלץ להיעדר מעבודתו בשל חובת בידוד שחלה על ילדו (מתחת לגיל 16 ו/או שילדו בעל מוגבלות הנדרש לסיוע, ובנוסף שלא חזר מחו"ל ולא חלה בקורונה).
  • הזכאות לדמי בידוד תחול רק לגבי הורה אחד.
  • על ההורה המלווה למסור למעסיק הצהרה לפיה אין לילד הורה אחר שהוא "עובד בבידוד מזכה" או שהוא הורה מלווה או משום שההורה הנוסף הוא עובד עצמאי וחדל מעיסוקו בשל בידוד הילד והוא מסר דיווח לגבי הבידוד של ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור;
  1. שיעור דמי בידוד מופחתים לעובד שאינו תחת "בידוד מזכה":
    עובד שלא התחסן ואינו מוגדר כמחלים ולא מנוע מלהתחסן בשל סיבה רפואית יהיה זכאי לדמי בידוד מופחתים בגובה 75% מהשכר בלבד.
  2. תקופת הבידוד המזערית קוצרה ל-7 ימים
  3. ניכוי ימי מחלה מהצבירה
  • עובד ששהה בבידוד יחוייב עד שלושה ימי מחלה מצבירת ימי המחלה (במקום עד ארבעה ימים לפי ההסדר הקודם);
  • לגבי הורים מלווים ששהו בבידוד לסירוגין עם ילדם, יחויבו באופן יחסי לימי ההיעדרות של כל אחד מהם מתוך כלל ימי ההיעדרות אולם לא יותר מ- 3 ימים לשניהם יחד;
  • עובד שאין ברשותו ימי מחלה צבורים – ימי הבידוד ינוכו על חשבון צבירה עתידית (מינוס ימי מחלה). במקרה שיחסי העבודה יסתיימו בטרם צבר העובד ימי מחלה מהם ניתן לקזז את ימי המחלה המחויבים, ניתן יהיה לקזז את ימי המחלה המחויבים מצבירת ימי החופשה של העובד, ואם לא נותרה לעובד יתרת חופשה מספקת, העובד לא יהיה חייב בגין ימי המחלה המחויבים הנותרים.
  1. זכאות לדמי בידוד מהיום הראשון, לפי הסדר מיטיב:
    עובד אשר חל עליו הסדר לפיו זכאי לתשלום דמי מחלה מהיום הראשון למחלה -המעסיק רשאי להודיע לו כי לא יהיה זכאי לתשלום בעד יום ההיעדרות הראשון בשל הבידוד. אולם, אם מדובר בהסדר מיטיב בנוגע לדמי בידוד (ולא לדמי מחלה) הרי שהזכאות לדמי בידוד במקרה זה תהא מן היום הראשון.

    נבהיר כי שפוי למעסיק ששילם דמי בידוד לפי הסדר מיטיב ושילם דמי בידוד גם עבור יום המחלה ראשון, לא יהיה זכאי לשיפוי בעד העלות שנשא עבור יום ההיעדרות הראשון

  2. דין תקופת דמי הבידוד כדין שכר מחלה; דהיינו, מדובר בחלף שכר, לעניין הפרשות סוציאליות וצבירת ותק וכמו חן חל איסור פיטורים בזמן בידוד.
  1. שיפוי מעסיקים ע" המדינה: הוארכה האפשרות להגיש בקשה להחזר כספי מביטוח לאומי בשל כניסה לבידוד מ 60- יום ל 90- יום מתום החודש מתום החודש בו שהה העובד בבידוד.
  1. מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד, המוסד לביטוח לאומי ישפה אותו בשיעורים להלן מ"העלות שבה נשא המעסיק":
  • עד יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד – 100%;
  • בעד שאר ימי העבודה:
    למי שהעסיק ביום 1 באוגוסט עד 20 עובדים – 75%
    למי שהעסיק ב-1 באוגוסט מעל 20 עובדים – 50%
  • העלות בה נשא המעסיק- סכום המתקבל מצירוף דמי בידוד שישלם המעסיק בפועל וסכום השווה לעלויות הנלוות ששילם בפועל ולא יותר מ- 30% מדמי הבידוד ששילם לעובד.
  • שיפוי מעסיקים של עובדים זרים ופלסטינאים – מי שמעסיקים עובדים זרים חוקיים או תושבי שטחים בעלי היתר עבודה, זכאים לתשלום עבור ימי הבידוד של העובדים בהתאם לתנאי הזכאות.


התאמות בעבודה ל"סרבני חיסונים"

סע"ש (י-ם) 15897-06-21 רבקה אהרוני נ' מפעל הפיס

מאת: עו"ד שני בניש

סוגיית ההתחסנות (ובעיקר, הסירוב להתחסן) הגיעה גם לפתחם של בתי הדין לעבודה;

בפסיקה זו מדובר בעובדת בעלת ותק של 5 שנים, אשר במסגרת עבודתה ממוקמת בחלל בו נמצאים עובדים נוספים, רבים מהם מבוגרים ובקבוצות סיכון, במסגרת עבודתה, העובדת אף מקיימת פגישות ממושכות עם גורמים נוספים אשר בקשר עם הארגון.

החל ממרץ 2021 החליטה הנהלת החברה שלא להתיר כניסה לעובדים ללא תעודת מתחסן/ מחלים; העובדת ניצלה ימי חופשה ואף יצאה לחל"ת על מנת להתמודד עם ההנחיה.

לימים, בתקופת מבצע שומר החומות, התיר הארגון לעובדים לעבוד מן הבית, אך בחר להחריג את העובדת מהיתר זה, ולא לאפשר לה לעבוד מהבית וזאת בשל סירובה להתחסן (עובדים מנועי חיסון- אשר בניגוד לעובדת לא יכולים להתחסן מטעמים רפואיים- כן הורשו לעבוד מהבית).

בית הדין התייחס בפסיקתו לשינויים בהנחיות, בתחלואה ובגורמי הסיכון, שינויים אלה מחייבים את המערכת לגמישות מחשבתית, אך קיבל את הרושם כי סרבנות חיסונים שלא ממניעים רפואיים פשוט אינה מקובלת על הארגון, זאת מבלי שהארגון בחן את הנזקים הצפויים הן לעובדת והן לארגון.

יחד עם זאת נקבע כי החלת דין שונה וחריג כלפיה ביחס למנועי חיסון הוא אינו מידתי, וכי על הארגון לפעול מידית לסיום החל"ת ובחינה של החלת התאמות שיאפשרו את השבת העובדת לעבודתה בפועל, התאמות שאף העובדת עצמה הציע וזאת משום שישנן מגוון אפשרויות מידתיות ומאוזנות להעסקתה בפועל למרות שלא התחסנה.


אופן חישוב גמלה בשל פגיעה בעבודה-בל (ת"א) 33375-05-19 דרור אהוד – המוסד לביטוח לאומי

מאת: עו"ד משה בושי

הקדמה

מדובר בפסק דין הדן בגובה הגמלה ששולמה לעצמאי לאחר תאונה שעבר בזמן העבודה.

התובע טען כי סכום הקצבה אמור להיות גבוה יותר כפי שיפורט להלן, בעוד הנתבעים עמדו על טענת השיהוי, קרי טענתם היתה שהתביעה הוגשה באיחור ניכר.

בית הדין דן בטענות הצדדים והוסיף טענות משלו, התביעה נדחתה לבסוף.

עובדות המקרה

התובע הוא עצמאי, אשר נפגע בעבודתו בשנת 2005, התובע טען כי חישוב הגמלה בשל פגיעה בעבודה שגוי וכי לא נלקחו בחשבון התקופות שלאחר התאונה.

הנתבעים טענו כי יש לדחות את התביעה בשל שיהוי, קרי בשל הזמן הרב שעבר מהתקופה הרלוונטית ועד עצם הגשת התביעה.

דיון והכרעה

בית הדין פירט את סעיפי החוק והתקנות הרלוונטיים לפרטי המקרה, ראשית הוסבר כי אופן החישוב נקבע לפי סעיפים 97 ו-98 לחוק הביטוח הלאומי, הקובעים כי אופן חישוב הגמלה יבוצע באופן הבא:

75% משכר העבודה ברבע השנה שקדמה ליום הפגיעה.

בנוסף לכך, תקנה 2 לתקנות הביטוח הלאומי(מקדמות), הקובעת כי ההכנסה לעניין זה תחושב לפי השומה וכן תקנה 11 לתקנות הללו הקובעת כי בקרות פגיעה בעבודה הגמלה שתחושב תהיה על פי השומה שדווחה.

מטרת התקנות היא לעודד את המבוטח העצמאי לדווח דיווחים כדין ולחסום אותו מלטעון בדיעבד כי לא דווח כדין.

בתחילה, בית הדין דן בטענת הנתבעת לשיהוי, בית הדין מצטט פסיקה הקובעת כי ניתן להאריך מועד להגשת תביעה לבית הדין בהתקיים טעמים מיוחדים, קרי סיבות מצודקות/מיוחדות.

אולם, נקבע כי במקרה שלפנינו לא היתה סיבה להגיש את התביעה במועד כל כך מאוחר לאחר המועד הרלוונטי בעיקר כאשר התובע הגיש הליכים משפטיים אחרים.

בנוסף, קובע בית הדין כי החלטה כזו של הארכת המועד להגשת התביעה במקרה דנן תגרור השלכות משמעותיות לגבי תביעות עתידיות.

מכאן, עובר בית הדין לבחון את טענות התובע לגופן.

כמוזכר לעיל, תקנה 11 קובעת כי לא ניתן להעלות טענה בדיעבד כי הכנסת הטוען היתה גבוהה מההכנסה שדווחה מלכתחילה.

לא זאת אף זו, כי בית הדין מדגיש כי טענת התובע הקובעת כי לכאורה הכנסתו היתה גבוהה יותר לא נסמכת בשום אסמכתא, כך לשון בית הדין:

"טענה זו אשר הועלתה על ידי התובע במהלך הדיון, כאשר מדובר בשינוי ידני שנרשם על ידו, ללא כל אסמכתא או אישור רואה חשבון או אישור רשות המס, משמעותה העלאת טענה בעלמא אשר מעדרת כל בסיס על כן, אין לקבלה".

בנוסף, טענת התובע לגבי אופן החישוב של הגמלה נדחתה.

לבסוף נקבע כי דין התביעה להידחות.

בשל נסיבות המקרה ומצבו הרפואי של התובע לא נפסקו הוצאות לתובע.

עוד מאמרים בנושא:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה