מדריך לנפגעי עבודה
מדריך זה נועד לסייע לאנשים שחוו פציעה, מחלה, או פגיעה במהלך עבודתם
המדריך מפרט את זכויותיו של נפגע העבודה וההטבות שהמדינה מעניקה לו
כמו כן, כלולים בביטוח לנפגעי עבודה, העובדים הבאים:אסיר או עציר העובד בעבודה (שירות) שאינה מוכרת כשירות רגיל של בית סוהר או של מקום מעצר.
חוסה במעון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), העובד בעבודה (שירות) שאינה מוכרת כשירות רגיל של מעון או מעון נעול.
מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת.
מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי.
מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה (בשעת הבחינה בלבד).
מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
חיילים בשירות קבע, אנשי כוחות הבטחון (שב"כ ומוסד), שוטרים וסוהרים, שנפגעו במהלך שירותם בפעילות שאינה מבצעית, או חלו במחלה שאינה "מחלת שירות".
למידע נוסף ראו מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה.
קיימים שלושה סוגי פגיעות בעבודה העשויים לזכות את הנפגע בזכאויות שונות:
1. עובדת יצאה בשעות הבוקר מביתה למקום עבודתה. בדרך, נפלה ושברה את רגלה, וכתוצאה מכך לא היתה מסוגלת לעבוד כחודשיים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה.
2. עובד שבסבירות גבוהה נדבק בקורונה במקום העבודה עשויי להיות מוכר כנפגעי עבודה. למידע נוסף ראו:הכרה בעובדים שנדבקו בקורונה במהלך עבודתם כנפגעי עבודה.
מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה זכאים במקרה של פגיעה בעבודה לקבלת טיפול רפואי בעקבות הפגיעה.
עזרה ראשונה (כולל אשפוז ראשון) יכולה להינתן לנפגע על-ידי קופות החולים, מגן דוד אדום, בית חולים או מרפאה לרפואה דחופה, הנמצאים בסמוך למקום הפגיעה. המשך הטיפול יינתן רק בקופת החולים שבה מבוטח הנפגע.
אם הנפגע נדרש לפינוי באמבולנס ביום הפגיעה, קופת החולים תממן זאת.
היקף הטיפול הרפואי שיינתן לנפגע העבודה ייקבע על-ידי רופא קופת החולים.
הטיפול הרפואי, הכלול בסל הבריאות, יינתן על-ידי קופות החולים בהתאם לחוק. נפגעי עבודה פטורים מתשלום השתתפות עצמית על הטיפול.
אם נפגע עבודה מבוטח בשירותי בריאות נוספים (ביטוח משלים), שירותי השב"ן שהוא יהיה זכאי לקבל (בתשלום השתתפות עצמית) הם:ניתוחים פרטיים בהסכם.
התייעצות עם מומחים בארץ.
נפגע עבודה עשוי להיות זכאי להחזר תשלום בגין טיפול שיניים פרטי.
נפגעי עבודה שמיצו את הטיפולים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית, עשויים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מימון עבור טיפולי רפואה משלימה בקופות החולים.
טיפול רפואי לנפגע עבודה
טיפולי רפואה משלימה לנפגע עבודה
טיפולי שיניים לנפגע עבודה
אדם שנפגע בעבודתו וכושר העבודה שלו ירד בשל כך, זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי.
דמי הפגיעה משולמים עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
כל עובד שמבוטח בביטוח נפגעי עבודה ונפגע בעבודתו, יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל דמי פגיעה.
על העובד להציג אישור רפואי כי עקב פגיעה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו, או בעבודה מתאימה אחרת, וכן להחזיק בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינו יכול לעבוד.
את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום האירוע. הגשת תביעה לאחר מכן עשויה לפגוע בזכאות של העובד לדמי פגיעה ואף להקטין את גובה קצבת הנכות שיקבל אם ייקבעו לו אחוזי נכות.
שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח לאומי ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90.
לעובדים שכירים דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לרבות שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
אם העובד לא קיבל שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבל שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו"ב).
דמי הפגיעה לא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום (נכון ל-2024) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.
מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
לשיעורי דמי הפגיעה המירביים בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.
דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.
מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).
דמי פגיעה לנפגע עבודה
חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה
הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה
תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
עובד שעבד בחנות ספרים במשך תשעה חודשים, נפל מסולם בעת העבודה.
הוא שבר את הרגל ונעדר מעבודתו במשך חודשיים וחודש אחרי שחזר לעבודה, הוחלט לפטרו עקב קיצוצים.
העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (שנדרש להם ותק של שנה במקום העבודה), למרות שחודשיים מתוך השנה הזו רותק לביתו כתוצאה מתאונת העבודה.
כאשר מחשבים את התקופה שבעדה זכאי העובד לפיצויי פיטורים מביאים בחשבון לכל היותר 30 ימי היעדרות עקב תאונת עבודה (בתנאי שבתקופות אלה היה העובד זכאי לתשלום בשל היותו עובד, כגון: דמי פגיעה) על כל שנת עבודה שבה הועסק העובד.
עובד פוטר מהעבודה לאחר שהתקיימו בינו לבין המעסיק יחסי עבודה במשך 2 שנים, במהלכן נעדר העובד בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.
כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.
בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופת היעדרותו של העובד בשל תאונת עבודה. עם זאת, הצדדים יכולים להסכים על כך בהסכם העבודה האישי, או שמתקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובד.
יחד עם זאת קיימות פסיקות סותרות של בית הדין האזורי לעבודה, לגבי החובה להפריש לביטוח פנסיוני עבור עובד שנעדר בגין תאונת עבודה.
למידע נוסף ראו הפקדות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה.
מספר ימי החופשה השנתית שהעובד זכאי להם במהלך השנה שבה נעדר מהעבודה בגלל תאונת עבודה, ייקבעו לפי מספר ימי העבודה שעבד בפועל באותה שנה.
עובד שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד -מעסיק במשך כל השנה (ינואר-דצמבר), אך הוא נעדר מעבודתו במהלך השנה בגלל תאונת עבודה יהיה זכאי לימי חופשה הבאים:אם העובד עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה, הוא יצבור במהלך שנה זו את מלוא ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
אם הוא עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, הוא יצבור את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקובעים בחוק או בצו ההרחבה.
למידע נוסף ראו צבירת ימי חופשה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה.
בית הדין האזורי לעבודה קבע שבתקופה שבה עובד מקבל דמי פגיעה עבור תאונת עבודה, הוא אינו זכאי לתשלום עבור דמי הבראה.
למידע נוסף ראו צבירת ותק לדמי הבראה עבור תקופת היעדרות בשל של תאונת עבודה.
נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה, המשולמת מדי חודש; או למענק נכות מעבודה, המשולם באופן חד פעמי.
תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה תטופל רק אם הוגשה קודם לכן תביעה לדמי פגיעה, שבעקבותיה הוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה.
מי שדרגת הנכות היציבה שנקבעה לו נמוכה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או נמוכה מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך) אינו זכאי לקצבה או למענק.
מי שדרגת נכותו מעל 20%, זכאי לקצבת נכות חודשית.
נכה שדרגת נכותו זמנית והיא נמוכה מ-20%, וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי לקצבת נכות חודשית.
מי שדרגת נכותו קבועה והיא נמוכה מ-20% וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי למענק חד פעמי.
למידע נוסף ראו קצבת נכות ומענק נכות לנפגעי עבודה.
הגשת טופס התביעה והמסמכים הרלוונטיים אפשרית באמצעות:שליחת טופס תביעה מקוון, בצירוף המסמכים. כיום יש אפשרות לשלוח במקביל כתב ויתור סודיות רפואית מקוון.
מילוי טופס תביעה באופן מקוון והדפסתו, או הדפסה ומילוי טופס תביעה באופן ידני, והגשת הטופס והמסמכים באחת מהדרכים הבאות:שליחה באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.
הגשת התביעה לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.
יש למלא בטופס התביעה את הפרטים האישיים, פרטי הפגיעה הרלוונטית והטיפול הרפואי, פרטי מקום העבודה, המגבלות עקב הפגיעה, וכו'. יש לרשום גם את פרטי הבנק וחשבון הבנק של התובעים.
יש לצרף לטופס צילומים רפואיים ותוצאות בדיקות, מסמכים ואישורים לגבי המגבלות הרפואיות בגין הפגיעה, וכל מסמך רפואי אחר שקשור לתביעה ושעדיין לא נמסר או הובא לידיעת הביטוח הלאומי.
חברי קיבוץ או מושב שיתופי רשאים לבקש שקצבתם תשולם לחשבון הקיבוץ או המושב השיתופי.
את התביעה לגמלת נכות מעבודה רצוי להגיש בסמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה ובתוך 12 חודשים מהמועד שבו הוכרה הפגיעה כתאונת עבודה או כפגיעה בעבודה.
הגשת תביעה לגמלת נכות לאחר 12 חודשים מהמועד היווצרות הנכות או יותר מ-12 חודשים לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כפגיעה בעבודה תיחשב כשיהוי, והמוסד לביטוח לאומי עלול להפחית את גובה הקצבה או המענק בהתאם לתקופת השיהוי.
אם הגיש העובד את התביעה להכרה בפגיעה בעבודה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה או ממועד היווצרות הנכות, ולאחר מכן הגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות (תביעה לגמלת נכות) תוך 12 חודשים מהמועד שבו הכיר המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, יהיה זכאי לגמלת הנכות המלאה החל ממועד תחילת הנכות, ללא כל הפחתה.
איחור מעבר ל-12 חודשים בהגשת כל אחת מהתביעות (תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה ולאחר מכן התביעה לקביעת דרגת נכות וקבלת גמלת נכות מעבודה) נחשב לשיהוי, והמוסד לביטוח לאומי עלול להפחית את גובה המענק בהתאם לתקופת השיהוי או להעניק את הגמלה רק ממועד מאוחר יותר ולא ממועד תחילת הנכות.
מקום העבודה שלנו הוא בדרך כלל המקום האחרון בו אנחנו חושבים שנפגע. אבל המציאות המצערת היא כי תאונות עבודה הן עובדה קיימת. משלח היד שלנו לא תמיד מיטיב עם גופנו, בריאותנו ועתידנו. בין אם זה פטיש שמונח במקום הלא נכון, שאיפת חומר שגורם לנזק רפואי, או אפילו בעיות גב כתוצאה מישיבה ממושכת - מי שנפגע במהלך עבודתו, יודע מה המחיר הכבד שהוא נאלץ לשלם.
אם חוויתם פגיעה בעבודה, אולי אתם מבולבלים לגבי הדרך בה עליכם לפעול כדי להבטיח את זכויותיכם מול המדינה. לשם כך נועד מדריך זה - הוא מפרט את כל הזכויות שמגיעות לכם, החל מהטיפול הרפואי הראשוני, דרך הכרת המושג דמי פגיעה הרלוונטי ל-13 השבועות הראשונים שאחרי הפגיעה, ועד להבדל החשוב בין קצבת נכות ומענק נכות, והמשמעות שלכל אחד ממושגים אלה יש לחיי היום יום של הנפגע. המדריך רלוונטי גם לבני משפחה של נפגע עבודה, שלעיתים זכאים להטבות בפני עצמם, ואם חלילה נפטר כתוצאה מהפגיעה, גם לאחר מותו של יקירם.
אנו מקווים שמדריך זה יוכל לעזור לכם.
למי מיועד מדריך זה?
עובדים שכירים שמשולמים עליהם דמי ביטוח לאומי, וכן עובדים עצמאיים שמשלמים עבור עצמם דמי ביטוח לאומי, זכאים לזכויות שונות בעקבות הפגיעה בעבודה. זאת מתוקף היותם מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה.כמו כן, כלולים בביטוח לנפגעי עבודה, העובדים הבאים:אסיר או עציר העובד בעבודה (שירות) שאינה מוכרת כשירות רגיל של בית סוהר או של מקום מעצר.
חוסה במעון על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), העובד בעבודה (שירות) שאינה מוכרת כשירות רגיל של מעון או מעון נעול.
מי ששכרו נקבע על פי החוק, כגון חבר כנסת.
מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי במקום שאושר בתקנות הביטוח הלאומי.
מי שנבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה (בשעת הבחינה בלבד).
מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.
חיילים בשירות קבע, אנשי כוחות הבטחון (שב"כ ומוסד), שוטרים וסוהרים, שנפגעו במהלך שירותם בפעילות שאינה מבצעית, או חלו במחלה שאינה "מחלת שירות".
למידע נוסף ראו מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה.
קיימים שלושה סוגי פגיעות בעבודה העשויים לזכות את הנפגע בזכאויות שונות:
1. עובדת יצאה בשעות הבוקר מביתה למקום עבודתה. בדרך, נפלה ושברה את רגלה, וכתוצאה מכך לא היתה מסוגלת לעבוד כחודשיים. התאונה הוכרה כתאונת עבודה.
2. עובד שבסבירות גבוהה נדבק בקורונה במקום העבודה עשויי להיות מוכר כנפגעי עבודה. למידע נוסף ראו:הכרה בעובדים שנדבקו בקורונה במהלך עבודתם כנפגעי עבודה.
מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה זכאים במקרה של פגיעה בעבודה לקבלת טיפול רפואי בעקבות הפגיעה.
עזרה ראשונה (כולל אשפוז ראשון) יכולה להינתן לנפגע על-ידי קופות החולים, מגן דוד אדום, בית חולים או מרפאה לרפואה דחופה, הנמצאים בסמוך למקום הפגיעה. המשך הטיפול יינתן רק בקופת החולים שבה מבוטח הנפגע.
אם הנפגע נדרש לפינוי באמבולנס ביום הפגיעה, קופת החולים תממן זאת.
היקף הטיפול הרפואי שיינתן לנפגע העבודה ייקבע על-ידי רופא קופת החולים.
הטיפול הרפואי, הכלול בסל הבריאות, יינתן על-ידי קופות החולים בהתאם לחוק. נפגעי עבודה פטורים מתשלום השתתפות עצמית על הטיפול.
אם נפגע עבודה מבוטח בשירותי בריאות נוספים (ביטוח משלים), שירותי השב"ן שהוא יהיה זכאי לקבל (בתשלום השתתפות עצמית) הם:ניתוחים פרטיים בהסכם.
התייעצות עם מומחים בארץ.
נפגע עבודה עשוי להיות זכאי להחזר תשלום בגין טיפול שיניים פרטי.
נפגעי עבודה שמיצו את הטיפולים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית, עשויים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי מימון עבור טיפולי רפואה משלימה בקופות החולים.
טיפול רפואי לנפגע עבודה
טיפולי רפואה משלימה לנפגע עבודה
טיפולי שיניים לנפגע עבודה
אדם שנפגע בעבודתו וכושר העבודה שלו ירד בשל כך, זכאי לדמי פגיעה מביטוח לאומי.
דמי הפגיעה משולמים עבור פרק הזמן שבו לא עבד הנפגע, ולכל היותר לתקופה של 13 שבועות ממחרת יום הפגיעה (שהם 91 ימים כולל שבתות וחגים).
כל עובד שמבוטח בביטוח נפגעי עבודה ונפגע בעבודתו, יכול להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי כדי לקבל דמי פגיעה.
על העובד להציג אישור רפואי כי עקב פגיעה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו, או בעבודה מתאימה אחרת, וכן להחזיק בתעודה על אי כושר עבודה מהרופא המטפל או ממרפאה לתאונות עבודה, עם ציון הפגיעות והתקופה שבמהלכה אינו יכול לעבוד.
את התביעה לדמי פגיעה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום האירוע. הגשת תביעה לאחר מכן עשויה לפגוע בזכאות של העובד לדמי פגיעה ואף להקטין את גובה קצבת הנכות שיקבל אם ייקבעו לו אחוזי נכות.
שיעור דמי הפגיעה ליום מחושב על-פי 75% מהכנסת המבוטח החייבת בדמי ביטוח לאומי ב- 3 החודשים שקדמו ל-1 בחודש שבו הפסיק את עבודתו בשל הפגיעה, לחלק ב-90.
לעובדים שכירים דמי הפגיעה יחושבו לפי השכר החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי לרבות שעות נוספות, שכר פרמיות ומענקים (כגון ביגוד, הבראה, משכורת 13).
אם העובד לא קיבל שכר מלא ב-3 החודשים שקדמו לפגיעה, תיבחן האפשרות לחשב את דמי הפגיעה כאילו קיבל שכר מלא. על העובד להמציא למוסד לביטוח לאומי אישורים המעידים על כך שלא קיבל שכר מלא בגלל סיבות מוצדקות (אישורי מחלה, חופשה וכיו"ב).
דמי הפגיעה לא יעלו על 1,241.25 ₪ ליום (נכון ל-2024) וישולמו לכל היותר עבור 13 שבועות.
מדמי הפגיעה מנוכים מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות.
לשיעורי דמי הפגיעה המירביים בשנים קודמות, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.
מבוטחים שנגרם להם אי-כושר עבודה חלקי ושעות עבודתם צומצמו על פי אישור רופא קופת חולים, זכאים לדמי פגיעה מופחתים.
דמי הפגיעה המופחתים ישולמו בהתאם לשעות העבודה שנקבעו באישור הרפואי, ולא יותר מ-8 שעות ליום.
מכיוון שיום עבודה לפי המוסד לביטוח לאומי הוא בן 8 שעות, הרי שבהתאם לקביעה הרפואית העובדת יכולה לעבוד 3/8 מיום העבודה.
העובדת תהיה זכאית לדמי פגיעה בשיעור של 5/8 מדמי הפגיעה המלאים שהיו מחושבים לה ליום (כלומר 5/8 מתוך 75% של הכנסתה החייבת בדמי ביטוח לפני הפגיעה).
דמי פגיעה לנפגע עבודה
חישוב דמי הפגיעה לנפגע תאונת עבודה
הגשת תביעה לדמי פגיעה לנפגע עבודה
תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה אינה קוטעת את הרציפות בעבודה הנדרשת לפיצויי פיטורים (לפחות שנה באותו מקום עבודה או אצל אותו מעסיק).
עובד שעבד בחנות ספרים במשך תשעה חודשים, נפל מסולם בעת העבודה.
הוא שבר את הרגל ונעדר מעבודתו במשך חודשיים וחודש אחרי שחזר לעבודה, הוחלט לפטרו עקב קיצוצים.
העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים (שנדרש להם ותק של שנה במקום העבודה), למרות שחודשיים מתוך השנה הזו רותק לביתו כתוצאה מתאונת העבודה.
כאשר מחשבים את התקופה שבעדה זכאי העובד לפיצויי פיטורים מביאים בחשבון לכל היותר 30 ימי היעדרות עקב תאונת עבודה (בתנאי שבתקופות אלה היה העובד זכאי לתשלום בשל היותו עובד, כגון: דמי פגיעה) על כל שנת עבודה שבה הועסק העובד.
עובד פוטר מהעבודה לאחר שהתקיימו בינו לבין המעסיק יחסי עבודה במשך 2 שנים, במהלכן נעדר העובד בשל תאונת עבודה במשך 3 חודשים.
במשך תקופת היעדרותו קיבל העובד דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי.
מאחר שהעובד עבד 2 שנים אצל המעסיק, יובאו בחשבון רק 60 יום מתוך ימי היעדרותו (30 ימים על כל שנת עבודה) לצורך חישוב התקופה שבעדה הוא זכאי לפיצויי הפיטורים.
כלומר העובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים עבור תקופה של שנה ו-11 חודשים.
בחוק אין חובה על המעסיק להמשיך ולהפריש הפרשות לביטוח פנסיוני בתקופת היעדרותו של העובד בשל תאונת עבודה. עם זאת, הצדדים יכולים להסכים על כך בהסכם העבודה האישי, או שמתקיימת הוראה כזו בהסכם הקיבוצי שחל על העובד.
יחד עם זאת קיימות פסיקות סותרות של בית הדין האזורי לעבודה, לגבי החובה להפריש לביטוח פנסיוני עבור עובד שנעדר בגין תאונת עבודה.
למידע נוסף ראו הפקדות לביטוח פנסיוני במהלך תקופת היעדרות בשל תאונת עבודה.
מספר ימי החופשה השנתית שהעובד זכאי להם במהלך השנה שבה נעדר מהעבודה בגלל תאונת עבודה, ייקבעו לפי מספר ימי העבודה שעבד בפועל באותה שנה.
עובד שבינו לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד -מעסיק במשך כל השנה (ינואר-דצמבר), אך הוא נעדר מעבודתו במהלך השנה בגלל תאונת עבודה יהיה זכאי לימי חופשה הבאים:אם העובד עבד לפחות 200 ימים במהלך השנה, הוא יצבור במהלך שנה זו את מלוא ימי החופשה שקבועים בחוק או בצו ההרחבה.
אם הוא עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה, הוא יצבור את החלק היחסי ממספר ימי החופשה שקובעים בחוק או בצו ההרחבה.
למידע נוסף ראו צבירת ימי חופשה במהלך תקופת ההיעדרות בשל תאונת עבודה.
בית הדין האזורי לעבודה קבע שבתקופה שבה עובד מקבל דמי פגיעה עבור תאונת עבודה, הוא אינו זכאי לתשלום עבור דמי הבראה.
למידע נוסף ראו צבירת ותק לדמי הבראה עבור תקופת היעדרות בשל של תאונת עבודה.
נפגע עבודה שנקבעה לו דרגת נכות מעבודה, עשוי להיות זכאי לקצבת נכות מעבודה, המשולמת מדי חודש; או למענק נכות מעבודה, המשולם באופן חד פעמי.
תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה תטופל רק אם הוגשה קודם לכן תביעה לדמי פגיעה, שבעקבותיה הוכרה הפגיעה כפגיעה בעבודה.
מי שדרגת הנכות היציבה שנקבעה לו נמוכה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או נמוכה מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך) אינו זכאי לקצבה או למענק.
מי שדרגת נכותו מעל 20%, זכאי לקצבת נכות חודשית.
נכה שדרגת נכותו זמנית והיא נמוכה מ-20%, וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי לקצבת נכות חודשית.
מי שדרגת נכותו קבועה והיא נמוכה מ-20% וגבוהה מ-5% (בפגיעה שאירעה לפני אפריל 2006) או מ-9% (בפגיעה שאירעה מאפריל 2006 ואילך), זכאי למענק חד פעמי.
למידע נוסף ראו קצבת נכות ומענק נכות לנפגעי עבודה.
הגשת טופס התביעה והמסמכים הרלוונטיים אפשרית באמצעות:שליחת טופס תביעה מקוון, בצירוף המסמכים. כיום יש אפשרות לשלוח במקביל כתב ויתור סודיות רפואית מקוון.
מילוי טופס תביעה באופן מקוון והדפסתו, או הדפסה ומילוי טופס תביעה באופן ידני, והגשת הטופס והמסמכים באחת מהדרכים הבאות:שליחה באמצעות אתר המוסד לביטוח לאומי.
הגשת התביעה לסניף המוסד לביטוח לאומי הקרוב למקום המגורים בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף.
יש למלא בטופס התביעה את הפרטים האישיים, פרטי הפגיעה הרלוונטית והטיפול הרפואי, פרטי מקום העבודה, המגבלות עקב הפגיעה, וכו'. יש לרשום גם את פרטי הבנק וחשבון הבנק של התובעים.
יש לצרף לטופס צילומים רפואיים ותוצאות בדיקות, מסמכים ואישורים לגבי המגבלות הרפואיות בגין הפגיעה, וכל מסמך רפואי אחר שקשור לתביעה ושעדיין לא נמסר או הובא לידיעת הביטוח הלאומי.
חברי קיבוץ או מושב שיתופי רשאים לבקש שקצבתם תשולם לחשבון הקיבוץ או המושב השיתופי.
את התביעה לגמלת נכות מעבודה רצוי להגיש בסמוך לתום תקופת תשלום דמי הפגיעה ובתוך 12 חודשים מהמועד שבו הוכרה הפגיעה כתאונת עבודה או כפגיעה בעבודה.
הגשת תביעה לגמלת נכות לאחר 12 חודשים מהמועד היווצרות הנכות או יותר מ-12 חודשים לאחר שהמוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כפגיעה בעבודה תיחשב כשיהוי, והמוסד לביטוח לאומי עלול להפחית את גובה הקצבה או המענק בהתאם לתקופת השיהוי.
אם הגיש העובד את התביעה להכרה בפגיעה בעבודה בתוך 12 חודשים ממועד הפגיעה או ממועד היווצרות הנכות, ולאחר מכן הגיש את התביעה לקביעת דרגת נכות (תביעה לגמלת נכות) תוך 12 חודשים מהמועד שבו הכיר המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה, יהיה זכאי לגמלת הנכות המלאה החל ממועד תחילת הנכות, ללא כל הפחתה.
איחור מעבר ל-12 חודשים בהגשת כל אחת מהתביעות (תביעה להכרה באירוע כפגיעה בעבודה ולאחר מכן התביעה לקביעת דרגת נכות וקבלת גמלת נכות מעבודה) נחשב לשיהוי, והמוסד לביטוח לאומי עלול להפחית את גובה המענק בהתאם לתקופת השיהוי או להעניק את הגמלה רק ממועד מאוחר יותר ולא ממועד תחילת הנכות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה