פרסומי השבוע

פרסומי השבוע

עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024

לקוחות נכבדים

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עב"ל 809-07-23  – מיכל דרור נ' המוסד לביטוח לאומי

האם כל פגיעה שהתרחשה בעת נופש חברה תחשב כתאונת עבודה?

ניתן ביום 02.05.2024

פס"ד זה, ניתן בבית הדין הארצי כערעור על פס"ד מבית הדין האזורי לעבודה בת"א בו נדחתה תביעת המערערת כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב").

תביעת המערערת הייתה תביעה להכרה באירוע אשר ארע בעת נופש חברה כתאונת עבודה.

להלן עיקרי הדברים:

המערערת שרתה כקצינה בקבע.

בשנת 2019, נערך נופש חברה של אנשי קבע ובני משפחותיהם במתקן צבאי אשר אורגן ומומן במלואו ע"י צה"ל. המערערת השתתפה בנופש יחד עם בן זוגה וחמשת ילדיה.

במהלך היום השני לנופש, ביתה בת השנתיים וחצי של המערערת עלתה לבמה להכנות למופע כישרונות צעירים. בסיום ההכנות, כשביתה הייתה צריכה לרדת מהבמה, עלתה המערערת כדי לעזור לה לרדת על מנת שלא תיפול אך לבסוף המערערת נפלה בעצמה ונפגעה ברגלה.

בחודש שלאחר התאונה הגישה המערערת למשיב טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה אולם תביעתה נדחתה ע"י המשיב בנימוק  הבא: "מעיון בפרטי תביעתך עולה כי, פגיעתך אירעה במהלך פעילות של נופש משפחות שאורגן על ידי מעבידך. פעילות של נופש אינה בגדר פעילות נלווית במידה סבירה לעבודה ולפיכך אין לראות פעילות זו כפעולה הקשורה לעבודה".

הליכי התביעה:

על החלטה זו הגישה המערערת תביעה לבית הדין האזורי אשר פסק כי הפעילות בה המערערת נפגעה איננה "פעילות נלווית לעבודה" לפי "המבחן הדו שלבי" ועל כן תביעתה נדחתה.

המערערת הגישה ערעור על פסק הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה אשר קבע כי דין הערעור להידחות, ונימק גם הוא את פסק דינו "במבחן הדו שלבי".

"המבחן הדו שלבי":

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של עובד אצל מעבידו או מטעמו.

במרוצת השנים, הפסיקה פירשה הגדרה זו באופן המעניק כיסוי ביטוי לא רק לעובדים אשר נפצעו תוך כדי ביצוע מלאכתם בפועל, אלא גם לעובדים אשר נפגעו תוך כדי ביצוע פעילויות "נלוות לעבודה", מתוך ההכרה בדינמיות חיי העבודה בשוק התעסוקה המודרני אשר בו, יחסי עובד ומעסיק משתרעים גם מעבר לשעות העובדה ולמסגרות העבודה הרשמיות וחלים גם על פעילויות אשר אינן קשורות במישורין לעבודה – בין היתר, אירועים חברתיים, אירועי נופש וגיבוש.

 הבחינה האם פעילות נתונה הינה בגדר "פעילות נלווית" כאמור נעשית לפי "המבחן הדו שלבי", המשכלל את אופיים ומהותם של האירוע התאונתי והפעולה הנבחנת.

בשלב הראשון נדרש להראות זיקה בין האירוע למפעל על פי מכלול הנסיבות, וככל שבחינת המקרה צלחה את השלב הראשון, נדרש לעבור לשלב השני, בו ייבחנו הזיקה והרלוונטיות של הפעילות בה עסק העובד בעת התאונה לאירוע .

בבחינת שני השלבים במקרה הספציפי הזה, נראה כי לא הוכחה כל זיקה בין הנופש לבין האירוע אשר בו נפלה המערערת. הנפילה אירעה תוך כדי משחק שובבות וכחלק מהאחריות ההורית של המערערת ולא כחלק מערב הכישרונות הצעירים ומכאן, מתנתקת הזיקה בין הפעולה של המערערת ובין אירוע הנופש שבו השתתפה.

על כן כאמור, קבע בית הדין הארצי בהמשך לקביעתו של בית הדין האזורי, כי דין התביעה להידחות.

אפליה מחמת משקלו של עובד

ע"ע (ארצי) 34220-10-21 משה ליפלס נ' ההתאחדות לכדורגל הישראל

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

רקע עובדתי:

מר משה ליפלס (להלן: "המערער") החל את דרכו כשופט כדורגל בשנת 2003 ובשנת 2004 הצטרף לאיגוד השופטים.

החל משנת 2013 השתייך המערער לסגל הבכיר באיגור השופטים ושימש כעוזר שופט בליגה הלאומית.

 התאחדות הכדורגל בישראל (להלן: "המשיבה") הינה תאגיד שלא למטרת רווח המייצג את ענפי הספורט בישראל. המשיבה מוכרת ע"י גופים בין לאומיים, כפופה להתאחדות אך מתנהלת כגוף עצמאי בהיבטים המקצועיים, ויחד עם זאת, פועלת כאגף המקצועי האחראי על השיפוט בכל משחקי הכדורגל.

ביום 19.05.2016, זומן המערער לשימוע שהתקיים ביום 23.05.2016 וביום 01.06.2016, הוחלט לגרוע את המערער מסגל הליגה הלאומית לליגות האזוריות וזאת בנימוק כי יכולותיו נמוכות מהמצופה.

החלטת בית הדין האזורי:

בית הדין האזורי דחה את תביעתו של התובע. לטענתו ודעתו, החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים מקצועיים בלבד ללא קשר לעודף המשקל של המערער.

שאלת המשקל העודף הייתה השאלה המרכזית בכתב התביעה של המערער. לטענת בית הדין האזורי המשיבה הוכיחה כי אין כל קשר בין נראות המערער להחלטה לפטרו שכן מדי שנה עבר בהצלחה בדיקות רפואיות ומבחני כושר שבוצעו לו מטעם המשיבה.

החלטת בית הדין הארצי:

לאחר שבחן את טענות הצדדים, הגיע בית הדין הארצי למסקנה כי מסקנת ופסיקת בית הדין האזורי היו שגויות. הכלל הוא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית (פס"ד ע"ע ארצי 1160-05-11 כהן נ' יעקובוב). ניכר, כי גרסת ההתאחדות בנוגע למשקל ונראות המערער הייתה "גרסה מתפתחת". המשיבה הטיפה בפניי המערער כי עליו להשיל 7 ק"ג ממשקלו והוא התבקש לפעולה זאת "פעם אחר פעם". המערער ציין בכתב תביעתו כי לא ראה חשיבות לדבר שכן עבר בהצלחה את כלל מבחני הכושר מטעם האיגוד.

בית הדין ציין כי ניתן לראות בשנים האחרונות כי תופעת האפליה עקב משקל גופם של אנשים הולכת וגוברת. המחוקק טרם הסדיר התייחסותו לתופעה זו ועל שולחן הכנסת הונחה הצעה לקידום החוק, שכן גם היא טרם קודמה. בית הדין בחר לתת למערער סעד וטען כי קמה עילת תביעה גם מכוח הפרת חובת תום הלב וכי המעסיק קיבל את החלטתו משיקול זר ולא ענייני.

סוגיית המשקל איננה נמנית עם העילות האסורות עפ"י ס' 2א' לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אך בפסק דין בג"צ 1268/09 זוז'ל נגד נציבות שירות בתי הסוהר נפסק, כי הרשימה המנויה בסעיף הינה רשימה פתוחה ועקרונית וכי ניתן להוסיף את סוגיית המשקל לרשימת עילות ההפליה האסורות, תוך בחינת זהירות של כל אחד מההיבטים וההשלכות הכרוכות בכך.

חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), תשפ"ה – 2024

מאת: עו"ד אלה כהן

בחודש נובמבר 2024, אושרה הצעת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות של חברי הכנסת יעקב אשר ואלון שוסטר.

החוק יאפשר קיום בחירות שוויוניות ונגישות לתושבי הצפון, לרבות חיילי צה"ל בישובים בהם נדחו הבחירות כתוצאה מהמלחמה.

החוק קובע בין היתר הסדרים לעניין הבחירות אשר התקיימו בדרום בחודש נובמבר ואלה אשר עתידות להתקיים ביום ה-18 לחודש פברואר 2025 ברשויות המקומיות של קריית שמונה, שלומי ובמועצות אזוריות הגליל העליון, מבואות החרמון, מעלה יוסף ומרום הגליל.

בהתאם לחוק, יום הבחירות יהיה יום שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן מתקיימות הבחירות, גם אם מקום העבודה הוא ברשות מקומות שלא חל בה יום שבתון. שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים יופעלו כסדרם. 

בבחירות שיתקיימו באזורים האמורים תוצבנה שתי קלפיות לפחות בכל נפה מנפות הארץ (16 בסך הכל) אשר בהן יוכלו להצביע התושבים המפונים.

במקומות אשר בהם המצב הביטחוני לא יאפשר הצבעה וכן, תושבי הישוב פונו ברובם, מנהל הבחירות יוכל להחליט כי לא יציב קלפי, ובמקומה תוצב קלפי במקום סמוך ככל האפשר. כמו כן, תושבי הישוב יוכלו להצביע בכל אחת מהקלפיות המפוזרות בארץ.

להלן לינק לחוק תיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה) התשפ"ה – 2024 מתוך מאגר החקיקה הלאומי של אתר הכנסת:

הוראת שעה

דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה - סיכום שנת 2024

שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחום דיני העבודה בישראל, הכוללים תיקוני חקיקה, פסקי דין חשובים ותקנות חדשות המשפיעות על מעסיקים ועובדים כאחד.

מטרת השינויים הייתה לחזק את ההגנה על זכויות העובדים, לשפר את תנאי ההעסקה ולהתאים את החוקים למציאות המשתנה בשוק העבודה.

בסקירה זו נציג את העדכונים הבולטים ביותר לשנה זו, תוך התמקדות בנושאים המשמעותיים ביותר למעסיקים ולעובדים.

למאמר המלא לחצו כאן

בקרת שכר: הפתרון המושלם לניהול חכם, חיסכון והגדלת בארגונים

מבוא: חשיבות בקרת השכר בעולם הארגונים

ניהול תקין של מערך השכר בארגון הוא מהתהליכים המורכבים והרגישים ביותר בניהול משאבי אנוש ופיננסים. בקרת שכר היא נתינת יסודי שמטרתו, לבקרשפר את ניהול השכר בארגון, תוך מניעת טעויות, עמידה בדרישות החוק וחיסכון כספי כספי.

שיטות ניהול ניהוליות אינן מספיקות לדרישות מודרניות של הארגונים. כיום, ארגונים רבים מאמצים בקרת שכר מקצועית, הספקת תובנות מדוייקת על המצב הקיים ומסייעת בייעול התהליכים, שיפור שביעות רצון מקצועית וצמצום סיכונים משפטיים.

מהי בקרת שכר?

בקרת שכר היא פעילה בדיקה מעמיקה של תהליכי השכר בארגון, תוך הקפדה על דיוק ועמידה בחוקים ותקנות. מרכזית היא שכל שקל שמושקע בשכר מנוצל עם ולמנוע טעויות שעלולות לעלות לארגון כסף רב.

רכיבים מרכזיים בבקרת שכר:- בדיקת תקינות דוחות השכר: סקירת כל רכיבי השכר כדי לוודא שהם מחושבים ומדויקים.
- מניעת טעויות: זיהוי תשלומי יתר, טעויות בדיווחים או חוסרים.
- עמידה בדרישות החוק: הבטחת עמידה בתקנות מס, ביטוח לאומי וזכויות עובדים.
- כלכלית: זיהוי אפשרויות לחיסכון בעלויות שכר.
-

ניתוח ראשוני של מערך השכר

- איסוף נתונים על תהליכי השכר הנוכחיים.
- זיהוי נקודות חולשה ותחומים לשיפור.
-

ביצוע בדיקות מעמיקות

- בדיקת רכיבי השכר, כולל חישוב שעות עבודה, נוספות, זכויות סוציאליות, ודיווחים לשעות המס.
-

השוואה לתקנות וחוקים

- בדיקה שהשכר משולם בהתאם לדרישות החוק, כולל הסכמים קיבוציים והוראות פנסיוניות.
-

הפקת דוח ממצאים

- הגשת דו"ח מפורט המלצות לשיפור תהליכי השכר, תיקון טעויות והפחתת עלויות.
-

יישום פתרונות ושיפור תהליכים

- הטמעת תוכניות פעולה לייעול ניהול השכר, תוך שימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות ובניהול חכם של כוח האדם.
- בעיה: חברת גילתה טעויות חוזרת בתשלומי שעות נוספות לעובדים.
- פתרון: באמצעות בקרת שכר, זוהו טעויות תכופות בחישוב שעות העבודה, והותקנו מערכות לניהול שעות עבודה מדויקות.
- תוצאה: חיסכון של 350,000 ש"ח בשנה, שיפור האמון של העובדים והפחתת תלונות בנושא שכר.
- בעיה: אי התאמה בין דיווחי השכר לחוקים מקומיים גרמה לחשיפה משפטית.
- פתרון: בקרת שכר מקיפה הביאה לתיקון רכיבי שכר והטמעת תהליכים שעמדו בדר החוק.
- תוצאה: צמצום הסיכונים המשפטיים ושיפור משמעותי בבקרה על השכר.
- ניסיון מקצועי: חברה עם ניסיון מוכח בעבודה עם ארגונים מגוונים.
- צוות מומחים: שילוב של חשבי שכר, רואי חשבון ויועצי משפט.
- טכנולוגיה מתקדמת: שימוש במערכות לניהול ובקרה על תהליכי שכר.
- שירות מותאם אישית: התאמת הפתרונות לצרכים הייחודיים של כל הארגון.
- חיסכון ממוצע של 5% בתוספת השכר: זיהוי טעויות ותהליכים לא יעילים.
- תהליכים מותאמים אישית: בניית חוקת עבודה מותאמת לכל ארגון.
- הפחתת חשיפות משפטיות: עמידה מלאה בתקנות ובדרישות החוק.
- צוות מומחי רחב: אחיד חשבי שכר, רואי חשבון ויועצי משאבי אנוש.

למה לבחור בפתרונות אפקטיביים?
החברה מציעה שירות הוליסטי שמבטיח שיפור בכל היבטי ניהול השכר, עם דגש על חיסכון כלכלי ושיפור שביעות רצון מקצועי.

סיכום: בקרת שכר – השקעה שמחזירה את עצמה

בקרת שכר אינה רק כלי לניהול יעיל של משאבים פיננסיים, אלא גם אמצעי להבטחת שקיפות, אמון ועמידה בדרישות החוק. טיפול תורם לשיפור רווחיות הארגון ולחיזוק הקשר עם עובד.

ארגונים שמאמצים בקרת שכר מקצועית יכולים ליהנות מחיסכון משמעותי בעלויות, מניעת טעויות קריטיות ושיפור כולל בביצוע הארגון. עם חברת פתרונות אפקטיביים , ארגונים יכולים להיות בטוחים שהם מקבלים את הפתרונות המתקדמים ביותר לניהול שכר יעיל ורווחי.