יום שלישי, 17 ביוני 2025

עבודה בזמן חירום: השלכות מבצע "עם כלביא" על זכויות עובדים בישראל

עבודה בזמן חירום: השלכות  מבצע

עבודה בזמן חירום: השלכות מבצע "עם כלביא" על זכויות עובדים בישראל

מבוא
מבצע "עם כלביא", אשר פרץ ביוני 2025, הוביל לשינויים עמוקים במרקם החיים האזרחיים, הכלכלה והעבודה בישראל. כמו מבצעים צבאיים קודמים, גם מבצע זה העמיד את מערכת דיני העבודה בפני אתגרים רבים, הן מהיבט של זכויות עובדים והן מבחינת אחריות המעסיקים. המאמר שלפנינו סוקר את ההשלכות המרכזיות של המבצע על שוק העבודה, תוך שימת דגש על תחומי דיני העבודה שנפגעו, תקנות לשעת חירום, התפתחויות רגולטוריות ומענה מעשי למעסיקים ולעובדים. 
למאמר המלא לחצו כאן

מבצע "עם כלביא" עדכונים

מבצע

מבצע "עם כלביא" עדכונים

בעקבות התפתחויות מבצע "עם כלביא", המשפיעות באופן ישיר על חיי היומיום, שוק העבודה והפעילות הכלכלית בישראל, אנו בקול המס מרכזים עבורכם את כל העדכונים החשובים במקום אחד. כאן תמצאו מידע שוטף ומדויק על שינויים רגולטוריים, הנחיות מעודכנות ממשרדי הממשלה, זכויות עובדים ומעסיקים במצב חירום, וכן כלים פרקטיים להתנהלות נכונה בתקופה זו. מטרתנו היא לאפשר לכם לקבל החלטות מושכלות בזמן אמת – מתוך אחריות, ודאות וידע מקצועי.

יום שלישי, 3 ביוני 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה מאי 2025



לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

גיל פרישת חובה מהעבודה להורה שילדו נפטר/הורה שכול

עו"ד: מור פפיר כהן

על החוק:

ביום 02.04.2025, פורסם ברשומות תיקון לחוק גיל הפרישה (הורה שילדו נפטר) (תיקון הוראת חוק מס' 3) התשפ"ה 2025 (להלן: "התיקון לחוק").

בהתאם לחוק, עובד שילדו נפטר והינו עומד בכל תנאי הזכאות אשר יפורטו, והגיע לגיל 67 רשאי להמשיך בעבודתו 4 שנים נוספות- משמע עד להגעתו לגיל 71, וזאת מבלי שמעסיקו יוכל לחייבו לפרוש מעבודתו בשל גילו.
בנוסף, בעבר נדרש וותק של 7 שנים אצל המעסיק כחלק מתנאי הזכאות ליציאה מאוחרת לגמלאות, אולם תיקון החוק, מאשר וותק של 5 שנים בלבד.

למאמר המלא לחצו כאן


חבות תשלום נסיעות לעובד עקב שינוי בתעריפי התחבורה הציבורית- הפעימה השנייה של רפורמת "צדק תחבורתי"

עו"ד: מור פפיר כהן

צו ההרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (להלן: "צו ההרחבה") חל על כל העובדים והמעסיקים בישראל למעט עובדים שתנאי עבודתם הוסדרו או יוסדרו בהסכמים קיבוציים ועובדים עם מגבלות פיזיות, נפשיות, או שכליות המועסקים במפעלים מוגנים אשר אוצר המדינה משתתף באחזקתם.

תעריף ההחזר:

בהתאם לצו, כל עובד זכאי לקב ממעסיקו השתתפות החזר נסיעות וזאת עד למקסימום של 22.60 ליום או לחלופין תעריף של חופשי חודשי- הזול מבין השניים.

למאמר המלא לחצו כאן

העסקת עובד חדש והסדרת קרן פנסיה עבורו

מאת: עו"ד רינת טבאי

עובד חדש הנקלט במקום עבודה ימסור למעסיקו הודעה באיזו קופת גמל הוא מעוניין לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו. בהתאם לסעיף 20 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים(קופות גמל),תשס"ה-2005, העובד הוא זה שרשאי לבחור באיזו קופה לנהל את הביטוח הפנסיוני שלו. במקרה בו העובד לא מסר למעסיק הודעה כאמור, על המעסיק לבטח את העובד באחת מקופות הפנסיה שנבחרו וזכו במכרז של משרד האוצר (להלן: קרנות ברירת מחדל).

ההצטרפות לקרנות ברירת המחדל אינו בכפוף למילוי שאלון רפואי ולא חיתום (שאלון מאפיינים אודות העובד).

קרנות ברירת המחדל מחויבות לדמי ניהול נמוכים קבועים במשך 10 שנים לפחות.

פסקי דין חשובים בנושא שכר – מה אפשר ללמוד מהם?

פסקי דין חשובים בנושא שכר – מה אפשר ללמוד מהם?

פסקי דין חשובים בנושא שכר – מה אפשר ללמוד מהם?


מבואדיני העבודה בישראל משתנים כל הזמן – לעיתים בעקבות חקיקה, אך לעיתים קרובות בזכות פסקי דין תקדימיים שמעצבים את הגבולות של מה מותר ומה אסור למעסיקים ולעובדים. במיוחד בתחום השכר, בתי הדין לעבודה מהווים שחקן מרכזי שמכריע במחלוקות סביב החזרי שכר, רכיבי שכר שנויים במחלוקת, תשלומים נלווים, שימוש ברכב, פיצויים ועוד. מאמר זה סוקר מספר פסקי דין מרכזיים מהשנים האחרונות, מנתח את העקרונות שהשתקפו בהם, ומציג תובנות מעשיות עבור מעסיקים, חשבי שכר ויועצים משפטיים.

פסקי דין בנושא החזרי שכר – כאשר מעסיק חייב להשיב לעובד כספים

ע"ע 30030-06-20 עובד נ' חברת מערכות תקשורת

במקרה זה נדון מצב בו העובד טען כי קוזזו לו בטעות סכומים לאורך 18 חודשים מתוך תשלומי הברוטו. המעסיק טען כי מדובר בטעות תפעולית שלא ניתן להשיב בגינה כספים רטרואקטיבית. הכרעת הדין: בית הדין קבע כי חובת התשלום גוברת גם כאשר מדובר בטעות של המעסיק, כל עוד העובד לא היה שותף לה ולא ידע על כך בזמן אמת. נפסק כי על החברה להשיב לעובד כ־28,000 ש"ח. תובנה מעשית: מערכות שכר ממוחשבות אינן תחליף לבקרה אנושית. מומלץ לבצע ביקורת רבעונית באמצעות בודק שכר חיצוני. 


שכר נטו מול שכר עלות – כמה באמת עולה כל עובד?

שכר נטו מול שכר עלות – כמה באמת עולה כל עובד?

שכר נטו מול שכר עלות – כמה באמת עולה כל עובד? 

מבוא

בעלי עסקים ומנהלי כספים נוטים לעיתים להתמקד בשכר הנטו שהעובד מקבל בפועל, אך מבחינת העסק – המספר החשוב באמת הוא שכר העלות. מדובר בפער משמעותי בין הסכום שהמעסיק מעביר לחשבון הבנק של העובד, לבין העלות הכוללת שנרשמת בדו"חות הכספיים של הארגון. הבנת ההבדל הזה חיונית לתכנון תקציבי, גיוס עובדים, חישובי כדאיות והשוואות שכר בין מחלקות.

במאמר זה ננתח את מרכיבי שכר העלות, נסביר את הפער משכר הנטו, נציג טבלת השוואה בין סוגי עובדים ונספק מחשבון שכר אינטראקטיבי.
שכר נטו – מה העובד רואה

שכר נטו הוא הסכום שמופיע בשורת הסיום של תלוש השכר, לאחר ניכויים כמו:


למאמר המלא לחצו כאן


תגיות תוכן

אכיפה אפליה בודק שכר בודק שכר מוסמך ביטוח לאומי בקרת שכר דיני עבודה דמי הבראה הלנת שכר עבודה הפרשות לפיצויי פיטורים הפרת זכויות עובדים זכויות סוציאליות זכויות עובד זכויות עובדים חופשה שנתית חופשת לידה חוק הגנת השכר חל"ת חקיקה חרבות ברזל מילואים מיסוי מס הכנסה מע"מ מעסיקים ניהול שכר נקודות זיכוי עובדים זרים פיטורים פיצויים פיצויי פיטורים פנסיה פסקי דין צווי הרחבה קורונה קרן השתלמות שימוע שכר שכר מינימום שעות נוספות שעות עבודה תגמול עובדים תלוש משכורת תלוש שכר תנאי עבודה