נושא ההעסקה בתחום המלצרות בישראל היה מאז ומתמיד כר פורה להפרות חוקי העבודה. תורמת לכך העובדה שעל פי רוב מדובר בעובדים צעירים מאוד, אשר כל
יום רביעי, 5 באוקטובר 2022
יום חמישי, 29 בספטמבר 2022
עדכוני פסיקה וחקיקה ספטמבר 2022


תוכן עניינים משרת אמון מהי משרת אמון? האם כל עובד שכיר במשרת ניהול נכנס לקטגוריית של "משרת אמון"? ולמה חשוב להבחין בין "משרת אמון" לבין

תוכן עניינים הקדמה בפסק דין זה נידונה סוגיית קיומם של יחסי עובד-מעסיק. הפסיקה לאורך השנים קבעה שורת מבחנים לצורך בחינת קיומם של יחסי אלו, אשר
יום רביעי, 21 בספטמבר 2022
יום ראשון, 18 בספטמבר 2022
יום שלישי, 13 בספטמבר 2022
מקבץ מאמרי השבוע

הפרשות לקופת גמל
תוכן עניינים הפרשות לקופת גמל במקום תשלום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים הסדר לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים סעיף 14 לחוק

מדריך מס הכנסה להגשת בקשה להקלה במס ולתיאום מס
מדריך זה מציג לכם מידע בדבר ההקלות המגיעות לכם במסגרת תיאום המס והאפשרויות השונות לעריכת תיאום מס. הקלות במס ותיאום מס כיצד עורכים תיאום מס

הזכות לביטוח פנסיוני
תוכן עניינים משנת 2008 ואילך, חלה חובה לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני. ההפרשות לביטוח פנסיוני מחושבות כשיעור משכרם של העובדים, וממומנות בחלקן על ידי

מדריך להגשת בקשה להחזר מס
מדריך זה נועד למי שאינם חייבים להגיש דוח שנתי למס הכנסה, אך מעוניינים להגיש אותו כבקשה להחזר מס. כאן תוכלו לקבל מידע על הזכויות שלכם,

בודק שכר מוסמך
בודק שכר מוסמך הינו מקצועי חדש שנוצר בכפוף להוראות החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב – 2011.

המדריך לזכויות עובדים – לא מה שחשבת
תוכן עניינים זכויות עובדים כמעסיקים יש לתת את הדעת על זכויותיהם של עובדים לא רק כדי להימנע מתביעות וסכסוכי עבדה אלא גם כדי להבטיח אווירה

קידום שכר שווה לנשים וגברים במקום העבודה – מדריך למעסיק/ה
המדריך שלפניך יכול לסייע לך, המעסיק/ה, לבדוק האם קיימים פערי שכר בארגונך ואם נמצאו כאלה – לתכנן וליישם תהליך של שינוי הדרגתי ומותאם לצמצום הפערים.
יום רביעי, 31 באוגוסט 2022
יום שני, 8 באוגוסט 2022
מתן הודעה מוקדמת

הפרת החובה למתן הודעה מוקדמת
תוכן עניינים מעסיק שלא נתן לעובד הודעה מוקדמת, חייב בתשלום פיצוי לעובד, בגובה השכר הרגיל שהעובד היה זכאי לו, אילו עבד, בתקופת ההודעה המוקדמת. עובד

תוכן עניינים חובת הודעה מוקדמת מעסיקים המבקשים לפטר עובדים, וכן עובדים המעוניינים להתפטר מעבודתם, חייבים להודיע על כך בכתב ומראש ("הודעה מוקדמת"). בהודעה יש לציין
יום שני, 1 באוגוסט 2022
מאמרים חדשים

המדריך לחוק לצמצום השימוש במזומן
אתם בעלי עסק ומקבלים תשלומים במזומן? אתם אנשים פרטיים וקיבלתם שירות מעורכי דין או מרואי חשבון ושילמתם...

נקודות זיכוי ממס הכנסה להורים לילדים בגילאי 6-12
תושבי ישראל זכאים לנקודות זיכוי ממס, אשר מפחיתות את גובה תשלום מס ההכנסה שעליהם. הזכות

זכות השימוע ועילות נוספות
סע"ש (ת"א) 31161-01-19 ירון נגר-תירוש סוכנות לביטוח בע"מ פסק הדין מפרט את המסכת העובדתית הבאה: בית

עדכוני פסיקה וחקיקה יולי 2022
לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. תוכן עניינים

הגבלות שימוש במזומן
תוכן עניינים החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לסייע במאבק בהון השחור ובפעילות פלילית כמו העלמות

החוק לצמצום השימוש במזומן – שאלות & תשובות
תוכן עניינים מהן ההגבלות על השימוש במזומן בקבלה/תשלום הלוואות ותרומות? ההגבלות חלות על עוסק (במסגרת
יום שלישי, 12 ביולי 2022
יום שבת, 2 ביולי 2022
יום רביעי, 22 ביוני 2022
לקט מאמרים בנושא זכויות עובדים

תוכן עניינים מקרים שבהם יש הגבלה על פיטורי עובדים קיימות הוראות הקובעות כי בנסיבות מסוימות אסור לפטר עובדים, או הקובעות הגבלות לעניין פיטורים. הוראות אלה
יום חמישי, 2 ביוני 2022
עדכוני פסיקה וחקיקה מאי 2022
לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

האם סייעת שנהגה באלימות כלפי פעוטות זכאית לפיצויי פיטורים?
סעש (ת"א) 5815-05-20 אביבית משרקי נ' מנחם פרנקל
אלימות כלפי פעוטות היא תופעה מצערת שאנו נחשפים אליה חדשות לבקרים.
לאחרונה פסק בית הדין לעבודה בעניינה של סייעת אשר הועסקה בגן בנס ציונה במשך למעלה משנה ונחשדה באלימות כלפי ילדי הגן.
למרות סגירת התיק במשטרה פוטרה הסייעת לאלתר.
תלונה שהוגשה למשטרה לא הובילה לכתב אישום והתיק נסגר מנימוק של חוסר ראיות וזאת למרות סרטוני אבטחה שהוגשו בהם הסייעת נצפית נוהגת באלימות באופן שלא הותיר ספק בעיני בית הדין.
בין הצדדים הוגשו תביעות הדדיות, הסייעת טענה כי נשללו ממנה זכויות סוציאליות ופגיעה בשמה הטוב, ואילו בעליו של הגן הגיש תביעה נגדית לפגיעה בשמו הטוב של הגן שגרם לסגירותו מה שגרם לנזקים כספיים קשים עבורו.
ביה"ד פסק כי התובעת נצפתה נוהגת באלימות כלפי פעוטות בגן בו שימשה כסייעת ומשכך יש לשלול פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת במלואם.
בנוסף נקבע, כי פיצויי פיטורים שהופקדו על ידי הנתבעת לקופת הגמל, יושבו לבעלי הגן; טענת הסייעת לפגיעה בשם טוב, לא הוכחה משלא הוכח כי הנתבע פרסם התבטאות שעשויה להיחשב כלשון הרע כנגד הסייעת, ואף אם בעליו של הגן דיווח להורים על חשד לאלימות מצדה הרי שעומדת לו הגנות חוק איסור לשון הרע; אף לא הוכחה תביעת התובעת לפיצוי בגין הפרת חוזה.

החל מה-1 ביוני: דמי מחלה מהיום הראשון למחלימים ממחלה קשה
לפי חוק דמי מחלה עובד שחלה יקבל דמי מחלה מלאים רק החל מהיום הרביעי למחלתו; יום המחלה הראשון הינו ללא תשלום, ואילו הימים השני והשלישי למחלה הם בשכר בגובה 50% בלבד.
עד למועד זה לא היה כל הבדל בין עובד שלקה בצינון קל לבין עובד שחלה במחלה קשה, אולם החל מה- 1.6.2022 יכנס לתוקף תיקון לחוק דמי מחלה לפיו עובדים שמחלימים ממחלות קשות, בהן מחלת הסרטן ומטופלי דיאליזה, יהיו זכאים לדמי מחלה החל מהיום הראשון להיעדרותם.
הצעת החוק הוגשה ע"י חברות הכנסת נעמה לזימי ואורלי לוי-אבקסיס ולמעשה מהווה חוק סוציאלי אשר בא לעולם כדי לתת מענה ללמעלה מ-200,000 חולים ומחלימים ממחלת הסרטן, אשר מחויבים בביקורות ובדיקות תקופתיות, אשפוזי יום, טיפולים תקופתיים ועוד, נראה כי תיקון זה הוא הכרחי ומבורך ויאפשר למחלימים לאזן בין צרכיהם הרפואיים לבין השתלבות מחודשת במעגל העבודה ולשגרה שלהם.
היוזמת נעמה לזימי ציינה כי "שוק העבודה צריך להיות מותאם לכל חלקי הציבור, והתקופה בה ישמר לו מקום העבודה – קצובה בזמן. החוק הזה נוגע בסולידריות הכי-בסיסית, ואנו לא צריכים להיות תלויים במעמדנו הכלכלי".
מחלה קשה כהגדרתה בהצעת החוק:
מחלה ממארת או מחלה אחרת המחייבת טיפול תקופתי, לרבות בדיקות תקופתיות, שקבע שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בצו, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת."

פיצוי בגין נזק לא ממוני בשל פערי שכר בין נשים לגברים
בסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2016 פורסמו פערי השכר החציוני בין גברים לנשים במקצועות האקדמיים והתברר שהפער בשכר המשפטנים עומד על 54.3%.
השכר החציוני לגבר עומד על 10,118 ₪ ושל אישה 6,558 ₪. הפער בשכר במדעים הביולוגיים עומד על 46.88% -השכר החציוני לגבר 8,371 ₪, לעומת אישה – 5,699 ₪.
פערי שכר כגון אלה עמדו בפתחו של בית הדין האזורי לעבודה סע"ש 969-08-15
עניינו של המקרה שלפנינו הינו בטענת העובדת לפערי שכר בינה ובין חמישה עובדים גברים שעבדו יחד עמה, בהתאם להוראות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996. על כן, העובדת ביקשה לקבל הפרשי שכר, זכויות סוציאליות נלוות ומענק פרישה בהתאם. כמו כן, העובדת ביקשה לקבל פיצויים לא ממוניים מכוח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
מנגד החברה טענה כי מדובר בשוני מהותי בין תפקידי התובעת לתפקידי העובדים האחרים. לטענת החברה העובדת מנסה להשוות את העבודות שביצעה בחברה לעבודותיהם של חמישה עובדים אחרים בחברה.
ואולם, התפקידים שאותם מילאו העובדים אינם ברי השוואה לתפקידים שמילאה העובדת. התפקידים של עובדים אלה שונים במהותם ממהות התפקידים שאותם ביצעה העובדת. זאת, לרבות היקפי האחריות הנגזרים ממהות התפקידים, הסמכויות הנלוות להם, מספר הלקוחות שהיו תחת טיפול העובדים, היקפים התקציבים שהיו תחת אחריותם, מספר הכפופים להם ועוד.
סעיף 1 לחוק שכר שווה קובע כי "חוק זה נועד לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים בכל הנוגע לשכר או לכל גמול אחר בקשר לעבודה".
לצורך השגת מטרת החוק נקבע בסעיף 2 כך:
"עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך; הוראה זו תחול גם לענין כל גמול אחר, שנותן מעסיק לעובד או עבורו בקשר לעבודתו; לענין חוק זה, "גמול אחר" – כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, מכסת שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה".
סעיף 2 לחוק מרחיב את המונח "שכר" כך שהוא כולל כל גמול הקשור לעבודה, וזאת מהטעם שמחקרים הראו שהאפליה בשכר באה לידי ביטוי, פעמים רבות, בתשלום תוספות שונות כגון אופציות שמחולקות לעובדים הן בגדר גמול הקשור לעבודה לצורך החלת חוק שכר שווה.
העובדת עמדה בנטל הראשוני המוטל עליה מכוח סעיף 2 לחוק שכר שווה והוכיחה כי היא והעובדים הגברים האחרים בחברה, שעבדו במקביל אליה, הועסקו אצל "אותו מעסיק", באותו "מקום עבודה", ותוך ביצוע "עבודה שוות ערך", אך קיבלו שכר שונה. משהעובדת עמדה בנטל הראשוני שהוטל עליה, עובר נטל ההוכחה לחברה להוכיח כי היו שיקולים ענייניים שהצדיקו את פערי השכר בהתאם לשיקולים המנויים בסעיף 6(א) 34 לחוק שכר שווה.
נציגי החברה חזרו על גרסתם בפירוט כי הפערים בשכר נובעים בעיקרם מוותק וניסיון קודם והשכלה, ואולם לא המציאו אסמכתאות לכך. בית הדין לא קיבל את טענות החברה לפערי שכר שנובעים מניסיון מקצועי והשכלה, משום שגם העובדת הייתה בעלת ניסיון ובעלת שני תארים.
בית הדין לא שוכנע כי אכן היו טעמים ענייניים לפערים בין שכרה של העובדת ובין שכרם של שאר העובדים ששימשו בתפקיד מנהל לקוח – הן העובד שהעובדת החליפה אותו בתפקידו והן העובד שהחליף את העובדת בתפקידה, והן העובדים בתפקיד זה בחטיבה המקבילה. על החברה היה מוטל נטל ההוכחה להראות שאף על פי שגובשה הזכות לשכר שווה, קיימות נסיבות אחרות המצדיקות הפרשי שכר.
החברה לא עמדה בנטל זה, ולפיכך נפסק כי העובדת זכאית להשוואת שכרה לשכר העובד שהכי קרוב לשכרה מבין עובדי קבוצת ההשוואה.
על החברה היה להוכיח כי לא לקחה בחשבון את מין התובעת בין יתר השיקולים שהובילו להיווצרות פערי השכר, או כי ההבחנה שהנהיג מתחייבת מאופיו ומהותו של התפקיד.
החברה לא עמדה בנטל זה והיא זכאית לפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 50,000 ₪.
בנוסף העובדת זוכתה כדלקמן:
- בסך 48,000 ₪ בגין בהפרשי שכר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק .
- סך של 8,760 ₪ בגין הפרשי נסיעות בצירוף הפרשי הצמדה
- סך של 638,6 ₪ בגין הפרשות לפנסיה

.png)


.png)



