בקרת שכר

יום שלישי, 20 באוקטובר 2020

בכירה פוטרה בגלל גילה המתקדם – המעסיקה תפצה

125 אלף שקלים תקבל משנה למנכ"ל בחברת פרסום שפוטרה בגיל 62 עקב אפלייה מחמת גיל וללא שימוע כדין

בית הדין לעבודה בתל-אביב פסק פיצויים והוצאות של 125 אלף שקלים לאישה שפוטרה בגיל 62 ממשרתה כמשנה למנכ"ל בחברת פרסום ממרכז הארץ עקב אפלייה מחמת גיל ומבלי שנערך לה שימוע תקין. השופטת חופית גרשון-יזרעאלי דחתה את טענת המעסיקה שלפיה העובדת פוטרה בשל צמצומים, וקבעה כי במקום שהגיל ישמש לטובתה הוא שימש כשיקול לרעתה וזאת בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

התובעת זומנה בסוף שנת 2016 לשימוע לפני פיטורים בטענה שמצבה העסקי של החברה הידרדר ויש צורך בנקיטת צעדי התייעלות והקטנת הוצאות עבור המשרה שלה.

כעבור זמן קצר יצאה התובעת לחופשת מחלה והעבירה את טיעוניה בנוגע לשימוע בכתב. כשבוע לאחר מכן, בינואר 2017, היא קיבלה מכתב פיטורים. מאחר שהיא לא התייצבה לעבוד בימי ההודעה המוקדמת ניכתה החברה ניצול של ימי חופשה ושכר יחסי בהתאם לימי ההיעדרות.

הטענה העיקרית בתביעה שהגישה נגד החברה כעבור 3 חודשים טענה הייתה כי פוטרה רק בגלל גילה המתקדם (62) אחרי שנים שבהן הייתה עובדת מצטיינת ומוערכת. לדבריה, לא הייתה סיבה לפטר אותה למעט הגיל ועובדה שהחברה לא פיטרה עובדים אחרים או נקטה בצעדי התייעלות אחרים למעט פיטוריה.

טענה נוספת הייתה לפיטורים שלא כדין מאחר שההחלטה לפטר אותה נלקחה מראש, עוד לפני שנערך לה שימוע.

מנגד טענה החברה, בין היתר, כי הפיטורים בוצעו כחוק והטענה שהם היו קשורים לגילה של התובעת שקרית. לפי הנטען, העובדה שהתובעת התקבלה לעבודה בגיל 50 מעידה שהחברה לא מפלה עובדים מטעמי גיל והסיבה היחידה לפיטורים היה מצבה הכלכלי הקשה של החברה.

עוד נטען כי לתובעת הוצעו חלופות לשינוי המשרה אבל היא סירבה להן וכי היא קיבלה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיה אבל בחרה לשלוח אותן בכתב.

לא נשקלו אלטרנטיבות

השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קבעה כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה שמעידה שהיה צורך לפטר דווקא את התובעת עקב צמצומים. לא הוצגו דוחות רווח והפסד או כל אסמכתה שמעידה על ירידה ברווחי החברה, לא הוצגה תוכנית הבראה או צעדי התייעלות כלשהם ולמעשה התובעת הייתה העובדת היחידה שפוטרה באותה שנה.

השופטת הוסיפה כי גם אם ננקטו הליכי התייעלות כלשהם לא הוכח שנשקלו אפשרויות חלופיות לפיטורי התובעת כמו פיטורי עובדים אחרים או קיצוצי שכר והטענה שהוצעו לה אלטרנטיבות לא גובתה במסמך כתוב כלשהו.

למעשה, משיחה מוקלטת שהתנהלה בין התובעת לבין בעלת החברה עלה בבירור כי הגיל שלה שימש לחובתה וזאת במקום שישמש כשיקול לטובתה בהתחשב בכך שבגילה יהיה לה קשה להשתלב בשוק העבודה.

בסיכומו של עניין השופטת התרשמה כי פיטורי התובעת לא היו עניינים ולא היו חלק מהליכי צמצום. לפיכך, היא זכאית לפיצויים של 70 אלף שקלים על הפלייה מחמת גיל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות.

עוד שוכנעה השופטת כי ההחלטה לפטר את התובעת נלקחה עוד לפני השימוע, ולפיכך נפסקו לה פיצויים של 50 אלף שקלים על פגמים בהליך השימוע.

טענות נוספות שהעלתה התובעת על התעמרות, ניכויי שכר וכן הלאה נדחו, כך שבסיכומו של דבר נפסקו לה פיצויים של 120 אלף שקלים בתוספת 5,000 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.

ב"כ התובעת: עו"ד ענת בש, עו"ד דפנה אזולאי רגב
ב"כ הנתבעת: עורך דין לענייני עבודה ניר הראל

עו"ד איתי הפלר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין

יום רביעי, 7 באוקטובר 2020

נכנסתם לבידוד? אלה הזכויות שלכם בעבודה

התאחדות התעשיינים גיבשה עם ההסתדרות ומשרד האוצר הסדר אשר צפוי לעבור בקרוב בחקיקה. אלו עיקריו

התפרצות מגיפת הקורונה בשילוב הרצון לקטוע את שרשרת ההדבקה, הביאה ביום 04/02/2020 להחלטה על מתן תעודת מחלה גורפת לכל עובד השוהה בבידוד, בין אם הוא חולה ובין אם לא, ולזכאות העובד לתשלום דמי מחלה מהמעסיק.

הכוונה הייתה שהתשלום יבוצע על ידי המעסיק, בהתאם לצבירת ימי המחלה של העובד. כלומר, אם העובד לא צבר ימי מחלה, הוא לא היה זכאי לתשלום בגין תקופה זו, למרות העובדה שנאסר עליו להגיע למקום העבודה והוא נדרש להשאר בבידוד. לכך צריך להוסיף, כי בהתאם לחוק, התשלום בגין שלושת הימים הראשונים למחלה אינו מלא (יום ראשון לא משולם כלל, וימים שני ושלישי לחופשת המחלה משולמים בערך 50% לכל יום).

ב-01/03/20, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד חוקיות תעודת המחלה הגורפת, בטענה כי ההחלטה ניתנה שלא בסמכות, ובכלל – עובד הנדרש לשהות בבידוד אינו חולה ולכן אינו זכאי לדמי מחלה.

ביום 27/07/20 ביטל בג"צ את תעודת המחלה הגורפת, וקבע שהוצאה בחוסר סמכות, ובכל מקרה מאחר שעובד הנדרש לשהות בבידוד כלל אינו חולה – אין מדובר במחלה ולא ניתן לעשות שימוש בתעודת מחלה. העניין הופנה חזרה למדינה לשם תיקון וחקיקה מתאימה.

על פי הערכות, למעלה מ-464,000 עובדים שהו בבידוד, מה שהוביל להוצאה כספית של למעלה משלושה מיליארד שקלים למעסיקים במשק.

היום (30/09/20) פרסמו התאחדות התעשיינים וההסתדרות הכללית החדשה את ההסדר אשר גיבשו מול משרד האוצר, ואלו עיקריו:

עובד בבידוד שצבורים לזכותו ימי מחלה – יקבל את מלוא התשלום לפי חוק (יום ראשון לא משולם כלל, וימים שני ושלישי לחופשת המחלה משולמים 50% לכל יום). במקרה זה, המעסיק יהיה זכאי לשיפוי של 50% מהתשלום שיבוצע לעובד.
הוראות מיטיבות – עובדים בבידוד הזכאים לתשלום ימי מחלה מהיום הראשון – הטבה זו לא תחול עליהם, אלא אם הדבר יצוין באופן מפורש בהסכם שלהם.
עובד בבידוד שלא צבורים לזכותו ימי מחלה –החל מיום המחלה הרביעי יקבל העובד 70% משכרו. במקרה זה, המעסיק יהיה זכאי לשיפוי מלא מהמדינה.
היעדרות בשל הימצאות ילד בבידוד – בהתאם להסכם שמתגבש, ישולם לעובד תשלום בהתאם לחוק מחלת ילד.
היעדרות בשל שהייה במדינה אחרת – המעסיק יישא בתשלום דמי המחלה של העובד המצוי בבידוד, אך ורק במקרה שנשלח לאותה מדינה על ידי מעסיקו.
עבודה מהבית – מקום בו עובד המצוי בבידוד יכול לבצע את העבודה מהבית, הרי שלא יחשב חולה ויהיה זכאי לתשלום שכרו המלא, ללא קיזוז ימי מחלה.

חשוב לציין שההסדר המתואר לעיל דורש חקיקה, והצדדים לעתירה עתידים להגיש לבית המשפט העליון בקשה להאריך את מועד כניסת פסק הדין לתוקף עד ה-28/10, מתוך תקווה שעד למועד זה יצליחו להעביר את ההסכמות בחוק.

לטעמנו מדובר בהסכם הוגן, כאשר המדינה משתתפת בנטל המוטל על המעסיקים מחד ובמקביל מאפשר לעובדים לקבל תשלום, ולו חלקי בגין ימי ההיעדרות שנכפו עליהם.

פורסם באתר פסק דין

יום שבת, 3 באוקטובר 2020

חופשת לידה- מי זכאי? כמה? ולמה?

החוק בישראל מבקש להסדיר מגון מצבים שעלולים להופיע במערכת היחסים בין מעסיק ועובדיו ואחד הנפוצים ביניהם הוא חופשת לידה.

החוק קובע שלידת ולד חי או לידה שהתרחשה אחרי 22 שבועות היריון מזכה בחופשת לידה. לפיכך נשים שעברו הפלה או הפסקת היריון לאחר 22 שבועות היריון נחשבות נשים שילדו והן זכאיות לכל הזכויות וההגנות כמו נשים שילדו תינוק חי.

עובדת שעבדה 12 חודשים לפחות ברציפות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, זכאית לצאת לחופשת לידה בת 26 שבועות מוקנית, ומי שעבדה פחות מ -12 חודשים זכאית לחופשת לידה של 15 שבועות בלבד. למותר לציין שחופשת לידה היא זכות של כל יולדת, גם אם העובר או התינוק נפטר לאחר הלידה. עובדת יכולה להתחיל את חופשת הלידה לפני יום הלידה עצמו בהתאם לצרכיה.

זכויות סוציאליות במהלך חופשת לידה

בתקופה של חופשת הלידה העובדת ממשיכה לצבור זכויות סוציאליות המוקנות לפי הוותק במקום העבודה, וללא תלות בוותק במקום העבודה היא יכולה לקחת חופשה ללא תשלום. במהלך חופשת הלידה ובמשך שישים ימים מסיומה לא ניתן לפטר את העובדת.

מי עוד זכאי?

בן זוג של יולדת זכאי לצאת לחופשת לידה ולהחליף את היולדת בתקופה שנותרה מתום 6 השבועות הראשונים לאחר יום הלידה או במקרה שהיולדת מוותרת על תשלום דמי לידה עבור השבוע האחרון שבו היא זכאית להם ובן זוגה יוצא לחופשת לידה בת שבוע במקביל לחופשת הלידה שלה. מקרה אחר יתקיים אם היולדת, בשל מוגבלות כלשהיא, אינה מסוגלת לטפל בתינוק, ובן הזוג הוא זה שנמצא עם התינוק ומטפל בו.

חופשת לידה ניתנת גם להורים מאמצים, הורים שמקבלים תינוק למשמורת מאם פונדקאית, והורים שקיבלו לאומנה ילד שגילו עד 10 שנים, לתקופה ארוכה משישה חודשים

קיצור והארכת חופשת לידה

עובדת שעבדה לפחות 12 חודשים רשאית לקצר את חופשת הלידה, לאחר ניצול 15 שבועות מחופשת הלידה והמעסיק לא יוכל לדחות את חזרת העובדת לתקופה שעולה על שלושה שבועות. במקרה שבן הזוג מחליף את העובדת בחופש הלידה אחר שישה שבועות, תוכל לקצר את החופשה ולשוב לעבודה כבר בתום שישה שבועות.

הארכת חופשת הלידה תתקיים במקרה של לידה רב עוברית, כאשר הזכאות היא להאריך את החופשה בשלושה שבועות עבור כל תינוק ולקבל עבורם דמי לידה, או במקרה של אשפוז היולדת או התינוק לתקופה של 15 ימים לפחות.

יום רביעי, 30 בספטמבר 2020

עדכוני פסיקה וחקיקה חודש אוקטובר

לקוחות נכבדים,

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עדכוני פסיקה וחקיקה חודש אוקטובר

יום שלישי, 29 בספטמבר 2020

בקרת שכר - מי יישא בנטל הכלכלי של ימי הבידוד?

צליל לביא, עו"ד

יומיים נותרו לכניסתה לתוקף של החלטת בג"ץ, לפיה ימי הבידוד הנכפים על עובדים בעקבות נגיף הקורונה אינם ייחשבו עוד כימי מחלה והנטל הכלכלי לא יוטל עוד על כתפי המעסיקים.

פסיקת בג"ץ הכתה גלים בכך שפטרה את המעסיקים בחודש יולי מהחובה לשאת בתשלום ימי הבידוד לעובד אשר מוגדרים כימי מחלה. כעת, הנושא מצוי בכאוס, לא ברור מי יממן את ימי הבידוד החל מאוקטובר, אם בכלל, ואין עדיין מתווה ברור ומוסכם.

ביטול ימי המחלה הגורפים ייכנס לתוקף ב-30 בספטמבר

ההחלטה על ביטול ימי המחלה הגורפים, התקבלה במהלך דיון עתירה אשר הוגשה על ידי חברת "סל" שירותי סיעוד ועל ידי שורה של ארגוני מעסיקים בהובלת התאחדות התעשיינים ותקפה את מנגנון תעודת המחלה הגורפת.

הטענות העיקריות בעתירה הינן כי בידוד איננו מהווה מחלה בפועל וכי הסדר זה מטיל את הנשיאה בעול תקופת הבידוד על כתפי המעסיקים.

בעתירה נקבע כי חוק דמי מחלה אינו מסמיך את ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות להנפיק תעודת מחלה גורפת לכל העובדים השכירים השוהים בבידוד מחשש להידבקות בנגיף הקורונה. על כן נקבע, כי תעודת המחלה הגורפת בטלה.

בית המשפט הגיע למסקנה זו לאחר שניתח את לשון חוק דמי מחלה ותכליותיו וקבע כי חשש למחלה או להידבקות בנגיף הקורונה אינו בגדר "מחלה" ששוללת מהעובד את הכושר לבצע את עבודתו, כנדרש בחוק. במטרה לצמצם את הפגיעה בעובדים ולאפשר היערכות מתאימה, נקבע כי ביטולה של תעודת המחלה הגורפת לשוהים בבידוד ייכנס לתוקף ביום 30.9.2020.

כאמור, משמעות ההחלטה הינה כי המעסיקים לא יישאו עוד בנטל הכלכלי הכרוך בתשלום ימי הבידוד.

הצורך במתווה חדש נולד בעקבות הבעייתיות במתווה הראשוני

המתווה הראשוני לפיו ימי בידוד יוכרו כימי מחלה, הציב קשיים ואתגרים רבים הן למעסיקים והן לעובדים.

מצדו של העובד– עובד זכאי ליום וחצי מחלה על כל חודש במשרה מלאה אצל מעסיק מסוים. כלומר, עובד שהשלים שנה אחת אצל מעביד יהיה זכאי ל18 יום מחלה. משרד הבריאות מחייב בבידוד של ארבע עשר יום, סביר להניח שבפחות מתקופה של שני בידודים העובד יימצא עצמו ללא יתרת ימי מחלה. כך גם לא יוכל לנצל ימי מחלה באירועים בריאותיים אחרים.

המתווה הופך בעייתי עוד יותר, כאשר לא נותרו לזכותו ימי מחלה צבורים ובשל הבידוד הוא אינו יהיה זכאי לפיצוי כספי בגין אבדן ימי העבודה.

מצד המעסיק– המעסיק נדרש לממן את עלות ימי הבידוד של העובד, למרות שלא מדובר בימי מחלה בפועל. למעשה המדינה מנחה את העובד שלא להגיע לעבודה והמעסיק צריך לשאת בעלות של התקופה הזו.

סוגייה בעייתית נוספת עלתה כאשר עובד יצא לחופשה פרטית בחו"ל, הוא שב לבידוד על חשבון ימי המחלה והנטל הכלכלי שוב נופל על כתפי המעסיק.

מי יישא בנטל הכלכלי החל מאוקטובר 2020?

בג"ץ אמנם הסיר מעל המעסיקים את הנטל אך לא קבע על מי הוא כן יוטל. לדברי חיות, בפסקה המסכמת את פסק הדין:

"חזקה על כל הגורמים הרלבנטיים כי בפרק הזמן שעד כניסת הוראת הבטלות לתוקפה, תיבחן על ידם השאלה מיהו הגורם שראוי שיישא בנטל הכלכלי הכרוך בשמירה על בריאות הציבור בהקשר זה וכי תיקבענה הוראות מתאימות לטובת העובדים, המעסיקים והציבור בכללותו".

אלא שעד כה, לא הצליחו הממשלה בשיתוף עם המעסיקים, התעשיינים וההסתדרות להגיע למתווה מוסכם אשר יהווה מודל חלופי למימון ימי הבידוד. משמעות הדבר, עובדים אשר חייבים בבידוד עלולים למצוא עצמם בפני שוקת שבורה, ללא מענה כלכלי לימי הבידוד.

במהלך הדיון בעתירה בבג"ץ הבהירו שופטי ביהמ"ש העליון כי אין בסמכות ביהמ"ש לחייב את המדינה לשלם לעובדים עבור ימי הבידוד, ולכן קיים חשש כי הנטל הכלכלי ייפול בסופו של דבר על כתפי העובדים עצמם, שישארו ללא שכר וללא כל הכנסה בימי הבידוד. נתון זה מעלה גם את החשש כי יהיו עובדים אשר ינסו להסתיר את העובדה שהם חייבים בבידוד מפאת הקושי הכלכלי, מה שעלול להגביר את התפשטות המחלה.

מסתמן: יומיים בידוד על חשבון העובד – השאר על חשבון המעסיקים והמדינה

בשבוע האחרון, פורסם בתקשורת כי במשרד האוצר מתגבש מתווה חדש שאמור להיכנס לתוקף בתחילת אוקטובר, על פיו היומיים הראשונים בתקופת הבידוד יהיו על חשבון העובד, ולאחר מכן הוא יהיה זכאי לשכר רגיל כאשר הנטל יתחלק בין המעסיק למדינה באופן שווה. בשלב זה, אין מדובר בהחלטה רשמית וכנראה שנאלץ להמתין בסבלנות לפסיקה או הנחיה רשמית בנושא .

ומה קורה בעולם?

בעולם מונהגים מנגנוני פיצוי שונים שגובשו במדינות שונות, אולם בכולם ניתן לראות כי המדינה משתתפת באופן מסוים במימון ימי הבידוד. על פי סקירה שפרסם ארגון הOECD בתחילת יולי, כל העובדים במדינות הארגון אשר נמצאים בתקופת בידוד, זכאים לתמיכה בהכנסתם, וזאת לרוב באמצעות מנגנון התשלום על ימי המחלה כך שבממוצע העובד זכאי לתשלום של 70% משכרו במשך שבועיים.

דו"ח ה-OECD אינו מתייחס לישראל, אך עולה ממנו שההסדר הישראלי, שבו המעסיקים לבדם נושאים בנטל המימון של ימי הבידוד, הוא ייחודי.

בתקווה שהסגר הקרוב יחולל שינוי במספר המבודדים החל ממחר, 24.09.20 , ייכנס לתוקפו הסגר המלא. על פי נתוני משרד הבריאות, בחודש אוגוסט בלבד שהו בבידוד בכל יום נתון לפחות 45 אלף ישראלים. בממוצע בחודש אוגוסט שהו בבידוד מעל ל65.2 אלף ישראלים בכל יום. הסגר הקרוב, צפוי להוריד את מספר הנדבקים ולהקטין את חשיפת העובדים במשק אחד לשני כך שהנזק במקרה של הידבקות במקום העבודה יהיה מזערי. באופן דומה, עולה התקווה כי צעד זה גם יצמצם משמעותית גם את מספר העובדים אשר יחויבו בבידוד ובאמצעות כל אלה, כניסה למסלול התאוששות אשר יוביל אותנו לשגרה נורמלית תוך פרק זמן קצר.

יום שני, 28 בספטמבר 2020

בקרת שכר - דיני עבודה שחשוב להכיר

החוק הישראלי מתקדם מאד ובפרט בכל מה שקשור בדיני עבודה. דיני העבודה בישראל נחשבים למובילים בתחום זה בעולם והם כוללים מגון תרחישים ומתייחסים לאוכלוסיות שונות ומגוונות.

דיני עבודה בישראל נוגעים לנושא של ימי חופשה, ימי מחלה, פיצויי פיטורין ועוד. מעסיקים רבים אינם מוצאים את ידיהם ורגליהם בדיני העבודה הבסיסיים וחשוב לערוך עמם היכרות קצרה.

חוק ימי חופשה

חוק ימי חופשה קובע שכלל העובדים זכאים לקבל ממעסיקיהם חופשה שנתית בתשלום לפי הוותק שצברו במקום העבודה שלהם. המעסיק יכול לבחור עבור העובד מתי לנצל את ימי החופשה שצבר וגם לקבוע ימים שבהם ייצא העובד לחופשה מרוכזת לפי החלטת המעסיק.

לעומת זאת המעסיק לא יכול לחייב את העובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימים שעדיין לא צבר במסגרת הוותק שלו. עבירה על חוק חופשה שנתית היא עילה לתלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה.

חוק ימי מחלה

לפי חוק ימי מחלה כל עובד צובר זכאות ל- 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה במשרה מלאה אצל אותו המעסיק, מה שאומר שכל עובד צובר 18 ימי מחלה בשנה. התשלום להיעדרות בדין מחלה מתחיל מהיום השני להיעדרות העובד וניתן לזקוף ימי מחלה גם בגין טיפול בבני משפחה.

חשוב לציין שלא ניתן לפדות ימי מחלה בתשלום אם לא נוצלו אלא אם חל על העובד הסכם עבודה או הסכם קיבוצי שקובע שהוא יכול לעשות כן.

חוק פיצויי פיטורין

החוק מגדיר מהו סכום הפיצוי שמגיע לעובד בגין פיטוריו לאחר השנה הראשונה לעבודה ברציפות אצל המעסיק. הסכום הוא לפי המשכורת האחרונה במכפלת שנות הוותק של העובד.

החוק מגן גם על עובדים שפוטרו שלא בתום לב לפני תום השנה הראשונה כדי להימנע מתשלום פיצויים.

במקרה כזה יחייב בית המשפט את המעסיק לשלם פיצויים לעובד גם אם לא צבר שנת וותק. בנוסף, החוק מגדיר מקרים שבהם עובד פוטר אך עדיין לא יהיה זכאי לפיצויים כמו למשל במקרה שהתנהגותו מנעה את המשך העסקתו וקובע תרחישים שבהם עובד שהתפטר יהיה זכאי גם כן לפיצויים.

חברת בקרת שכר מעניקה ייעוץ וליווי מקצועי למעסיקים בכל מה שקשור לדיני עבודה עם צוות מקצועי, אמין ומנוסה.

יום רביעי, 23 בספטמבר 2020

למה חשוב לבצע בקרת שכר?

כל מעסיק יודע עד כמה חשוב לבצע בקרה וניהול נכון של העסק. בקרה מאפשרת למעסיק לזהות כשלים מבעוד מועד ולהתמודד עם טעויות שקרו מסיבה זו או אחרת.

טעויות בעסק הפרטי עלולות לגבות מחיר יקר ולהפוך לכדור שלג שאין לדעת מה יהיו ההשלכות שלהן. בניהול הפיננסי של העסק יש כמה גורמים שאמורים לזהות כשלים וטעויות וגם הם ככל בני האדם אינם חפים מטעויות. בדיוק משום כך חשוב שכל מעסיק יכיר ויידע עד כמה חשוב לבצע בקרת שכר.

לא רק בפני החוק

באחרונה נכנס לתוקפו החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה בישראל. המטרה היא לתת מענה לעובדים ולאפשר להם למצות את הזכויות שמקנים להם חוקי העבודה המתקדמים שחוקקו בישראל.

שירותי בקרת שכר הם בדיוק המחסום שימנע מכם כמעסיקים להיות חשופים לתביעות שיגררו אתכם לדיונים מיורים ומייגעים בבתי משפט וכמובן יגבו משאבים רבים. בקרה שוטפת של השכר מבטיחה אפוא למעסיקים לעובדיהם ולעובדי הקבלן שמעניקים להם שירותים שקט, ביטחון והוגנות.

מה כולל שירות בקרת שכר?

שירות בקרת שכר כולל בדיקה מטעם מומחים בתחום האם הסכמי השכר עומדים בכל התנאים שנדרשים בחוק והאם נשמרים כל החוקים והתקנות במסגרת דיני עבודה.

אם ימצאו ליקויים מומחי בקרת השכר יספקו לכם כמעסיקים את כל ההמלצות לתיקון הליקויים כדי שלא תהיו חשופים לתביעות מטעם העובדים שלכם.

כמה חשוב לערוך בקרה על שכר העובדים?

שכר העובדים הוא דבר שאין להקל בו ראש ותנאי ההעסקה שמוגדרים בחוק נאכפים במלוא חומרת הדין. בדיוק משום כך חשוב ביותר לבצע בקרה מסודרת שתאפשר לכם להיות בטוחים שאתם נותנים לעובדים שלכם בדיוק מה שמגדיר החוק.

בדרך זו לא רק תימנעו ממצבים לא נעימים של תביעות וסכסוכי עובדה אלא גם תזכו לקבל עובדים מרוצים שמקבלים את כל תנאי ההעסקה באופן הוגן ועל פי חוק.

חשוב לדעת שבקרת השכר מתייחסת לא רק לעובדים שמועסקים ישירות על ידיכם אלא גם לאלו שמועסקים באמצעות קבלני כוח אדם חיצוניים. זוהי בעצם תעודת ביטוח להוגנות, ניהול תקין וביטחון לכל מי שמעורב- המעסיקים, העובדים ועובדי הקבלן.

בקרת שכר היא חברה מקצועית בעלת ניסיון רב שנים בתחום דיני העבודה. לקוחות החברה מקבלים ליווי מקצועי ומקיף בכל מה שקשור לדיני העבודה וניהול תקין של מצבת העובדים.