על המעסיק חלה חובה לבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני, כלומר, להפריש את השיעור הקבוע בחוק משכר העובדים, ולהעבירו לגוף פנסיוני שהעובדים בחרו בו.
ההפרשות לגוף הפנסיוני ממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים. חובה זו חלה על עובדים שאין לגביהם הסדר מיטיב (מדובר בהסדר פנסיוני שתנאיו, מבחינת העובדים, טובים יותר מתנאי ההסדר שבצו ההרחבה הכללי). בנוסף ובכל מקרה, על המעסיק להפריש עבור רכיב פיצויי פיטורין .
על פי צו הרחבה לפנסיה חובה יש להפריש שיעור משכר העובדים לביטוח פנסיוני, חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה, ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה.
א. תקופת הזכאות לביטוח פנסיוני:
במקרה שהעובדים התקבלו לעבודה וכבר יש להם ביטוח פנסיוני- הם יהיו זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומם הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליהם תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטחו על-ידי המעסיק. המעסיק רשאי לבצע את ההפרשות רטרואקטיבית, לאחר השלמת שלושה חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס (לפי המועד המוקדם מבניהם).
במקרה שהעובדים לא היו מבוטחים בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתם – הזכאות תחל רק לאחר שחלפו 6 חודשים מהיום בו התחילו את עבודתם.
ב. שיעור ההפרשות לפנסיה:
החל מתאריך 1.1.2017 שיעור ההפרשות הוא כדלקמן:
| הפרשות פנסיוניות | במקרה של הפרשה גם לרכיב פיצויי פיטורים. | |
|---|---|---|
| חלקם של העובדים בהפרשות: | 6% | 6% |
| חלקו של המעסיק בהפרשות | 6.5% | 12.5% |
| סך כל ההפרשות | 12.5% | 18.5% |
עובדים רשאים להגדיל את חלקם בהפרשות לביטוח הפנסיוני עד לשיעור של 7% מהשכר. הגדלת השיעור המופרש לביטוח פנסיוני עשויה להגדיל את קצבת הפרישה (פנסיה) שהעובדים יהיו זכאי לה, ולהקטין את סכומי מס ההכנסה שהעובדים יידרשו לשלם בעד שנת המס שבמהלכה נוכו ההפרשים.
עובדים זכאים, בתנאים מסוימים, לניכוי או לזיכוי ממס הכנסה עבור הסכומים שנוכו משכרם בעד הביטוח הפנסיוני.
ג. בחירת הגוף הפנסיוני:
העובדים
זכאים לבחור את סוג הגוף הפנסיוני שבו יבוטחו (כלומר: קרן פנסיה, קופת גמל
או ביטוח מנהלים), את הגוף הפנסיוני המסוים שאליו יועברו ההפרשות ואף את
אפיק ההשקעה של הסכומים שנצברו לזכותם.
ד. מועד העברת הכספים לגוף הפנסיוני:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה