יום חמישי, 31 ביולי 2025

איך למנוע תביעות שכר מראש – ביקורת עצמית פנימית

איך למנוע תביעות שכר מראש – ביקורת עצמית פנימית

איך למנוע תביעות שכר מראש – ביקורת עצמית פנימית 

בכל שנה מוגשות בישראל אלפי תביעות שכר על ידי עובדים – החל מאי תשלום שעות נוספות, דרך חישוב שגוי של דמי הבראה ועד להפרשות חסרות לפנסיה. במרבית המקרים, המעסיק כלל לא התכוון להפר את החוק – אלא פשוט לא ביצע ביקורת שוטפת על אופן ניהול השכר.

מאמר זה נועד למנהלים, חשבי שכר ובעלי עסקים קטנים ובינוניים. הוא סוקר את הטעויות הנפוצות ביותר, מציג כלים לביצוע ביקורת פנימית אפקטיבית, ומציע דרכים פשוטות להפחתת סיכונים משפטיים והוצאות עתידיות.

למה חשוב לבצע ביקורת עצמית של השכר?

חשיפה לתביעות אישיות

מעסיקים שלא בודקים את עצמם חשופים לתביעות בגין הפרת חוקי מגן, שיכולות להסתיים לא רק בפיצוי לעובד – אלא גם באחריות אישית של מנהלים.

עלות תביעה מול עלות מניעה

תביעה ממוצעת של עובד אחד עלולה להגיע ל־50,000 ₪ ואף יותר. לעומת זאת, ביצוע ביקורת עצמית פנימית אחת לשנה עולה אלפי שקלים בודדים בלבד.

שמירה על מוניטין עסקי

עובד שתובע – מפרסם. תביעה שמתפרסמת בתקשורת או ברשתות החברתיות עלולה לגרום נזק תדמיתי קשה.

5 טעויות נפוצות שמובילות לתביעות שכר

  1. חוסר עדכון של הסכמים וחוזים אישיים
    עובדים מתחילים בתנאים מסוימים – אך עם השנים השכר, אחוזי המשרה או תנאים אחרים משתנים. אם לא מעדכנים את החוזה – יש פערים.

  2. היעדר תיעוד לשעות נוספות
    גם אם העובד לא מבצע שעות נוספות בפועל – כל עוד אין רישום אמיתי של שעות העבודה, המעסיק חשוף לתביעות.

  3. טבלאות אקסל לא מדויקות
    ניהול חישובי שכר באופן ידני או חובבני באקסל ללא בקרות – מוביל לטעויות מצטברות.

  4. החלת תנאי "גלובלי" לא חוקי
    עסקת שכר גלובלי ללא פיצול רכיבי שכר (כגון שעות נוספות או דמי חופשה) עלולה להיחשב לעוקפת חוק.

  5. ניכויים לא חוקיים מתלוש השכר
    לדוגמה: ניכוי בגין "טעות קופה", חניה, ציוד, היעדרות – ללא אישור חתום מהעובד – נחשב לא חוקי.

מהם רכיבי הביקורת הפנימית?

ניתוח תלושי שכר של מדגם עובדים

בדיקת התאמה בין החוזה לתלוש בפועל: שכר יסוד, תוספות, שעות נוספות, ותק.

בדיקת שעות עבודה בפועל מול דיווחים

מעבר על דוחות נוכחות, רישום כניסות ויציאות, סנכרון מול תלושים.

בחינת הפרשות סוציאליות

בדיקת הפרשות לפנסיה, קרן השתלמות, ביטוח לאומי – לפי שכר קובע.

ניתוח חוזים אישיים

סקירה של חוזים קיימים, איתור סעיפים שעלולים להיחשב למקפחים או לא ברורים.

בקרת נהלים

האם יש נהלים מסודרים לשעות נוספות? לתשלום הוצאות? האם הם מתועדים?

דגשים מיוחדים לעסקים קטנים ובינוניים

  • אין חובה חוקית להעסיק בודק שכר מוסמך, אך האחריות המשפטית עדיין חלה עליכם.

  • חישובי שכר חייבים להיעשות על ידי גורם מקצועי או תוכנת שכר מוכרת.

  • גם בעסק עם פחות מ־10 עובדים – נדרש תיעוד מדויק ונהלים ברורים.

המלצות לביצוע ביקורת עצמית חכמה

  1. קבעו תאריך קבוע אחת לשנה
    לדוגמה: חודש לפני תום שנה אזרחית או רבעון.

  2. בחרו מדגם מייצג של עובדים
    מכל מחלקה, סוג משרה, ותק וגיל.

  3. שלבו בדיקה של גורם חיצוני אחת ל־3 שנים
    בודק שכר מוסמך או יועץ דיני עבודה יכול לאתר ליקויים שמבפנים לא רואים.

  4. צרו דוח סיכום פנימי
    אפילו במסמך Word פשוט – כך ניתן לעקוב אחרי ממצאים ופעולות מתקנות.

  5. טפלו בכל חריגה – גם אם העובד לא התלונן
    החוק לא מותנה בפנייה של העובד. גם עובד שבעבר שתק – עשוי להגיש תביעה לאחר עזיבתו.

סיכום

הדרך למנוע תביעות שכר אינה סודית – היא פשוט דורשת מודעות, שגרה של ביקורת פנימית והטמעת נהלים מסודרים. כל ארגון, גדול או קטן, יכול לבצע פעולות בסיסיות שיבטיחו עמידה בחוק, יחס הוגן לעובדים, ומניעת עלויות משפטיות מיותרות.

השקעה של יום עבודה פעם בשנה – יכולה לחסוך לכם עשרות אלפי שקלים, כאב ראש ותביעות.

מה קובע חוזה העבודה? מדריך משפטי מעודכן לזכויות עובדים ולמעסיקים


מה קובע חוזה העבודה? מדריך משפטי מעודכן לזכויות עובדים ולמעסיקים


חוזה העבודה הוא לא רק מסמך פורמלי – הוא המסגרת המשפטית שמכילה את כל היסודות של יחסי העבודה בין העובד לבין המעסיק. דרך החוזה קובעים הצדדים את תנאי העבודה, את תחומי האחריות, את מנגנוני השכר, את אופן סיום ההתקשרות ואת הסנקציות האפשריות להפרות. עם זאת, מעטים מודעים לכך שגם חוזה עבודה "מנוסח היטב" עלול להיפסל בחלקים ממנו אם הוא כולל הוראות הסותרות את החוק, מפלות את העובד או שוללות ממנו זכויות בסיס.

למאמר המלא לחצו כאן




יום רביעי, 30 ביולי 2025

עדכוני חקיקה ופסיקה – יולי 2025


עדכוני חקיקה ופסיקה – יולי 2025

לקוחות נכבדים,
להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

העסקת בני נוער בקיץ 2025 – מה חשוב לדעת?

  • עם פתיחת חופשת הקיץ, בני נוער רבים מצטרפים לשוק העבודה. מעסיקים רבים בוחרים להעסיק נוער בתקופה זו, אך חשוב לזכור – העסקת קטינים כפופה להוראות מחמירות בחוק עבודת הנוער ותקנותיו.
  • להלן מרוכזים עיקרי ההוראות והעדכונים לשנת 2025, כדי לוודא שהעסקת בני הנוער אצלכם תיעשה כחוק ותוך שמירה על זכויותיהם. החוק קובע איסורים ברורים לפי גיל, תנאים רפואיים, שעות עבודה ומנוחה, ואפילו סוגי העבודות שבהם מותר להעסיק.
  • למשל, אסור להעסיק בני נוער שטרם מלאו להם 14, ובני 14–15 מותר להעסיק רק במהלך חופשות רשמיות. גם לאחר גיל 15, יש לבחון האם הנער חייב בלימודים ואם נמסרה הודעה מתאימה על כך לבית הספר.
  • בנוסף, חלה חובה לשמור העתק של תעודת הזהות, אישור רפואי ובמקרים מסוימים גם לבצע "בדיקת התאמה" לעבודה. כל נער ונערה צריכים לקבל טופס הודעה לעובד תוך 7 ימים.
  • חשוב לדעת כי אין דבר כזה "הכשרה ללא שכר" – כל שעת עבודה מחייבת תשלום, החל מהשעה הראשונה. החוק גם אוסר לחלוטין על העסקת נוער בשעות נוספות או בלילה, למעט חריגים עם היתר מיוחד.
  • המעסיקים מחויבים גם להסעות במידה והעבודה נמשכת לשעות שאין בהן תחבורה ציבורית זמינה, והפרה של החוקים האלו עלולה לגרור סנקציות חמורות.

לחצו כאן לכתבה המלאה

הטבות לעובדים המפונים מביתם עקב מבצע "עם כלביא"

  • ב־1 ביולי 2025 אושרה הצעת חוק חשובה שמעניקה הגנה לעובדים שנאלצו להתפנות מביתם במהלך מבצע "עם כלביא". החוק נועד לתת מענה לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב נזק ישיר שנגרם לביתם.
  • על פי החוק, לא ניתן לפטר עובד שפונה מביתו במשך 3 חודשים מיום הפינוי – בתנאי שימסור למעסיק אישור רשמי מהרשות המקומית על כך שפונה. ההגנה נועדה לאפשר יציבות בתקופת משבר.
  • מעבר לכך, משרד התחבורה הודיע כי כל תושב שפונה מביתו יהיה זכאי לקבל מנוי "חופשי חודשי" חינם, שיאפשר לו לנוע בתחבורה ציבורית – כולל אוטובוסים, רכבות ושירותים עירוניים, בכל הארץ.
  • המנוי ניתן ללא עלות, וניתן להוציאו בקלות דרך אתר משרד התחבורה או באמצעות אפליקציית רב־קו און־ליין, בצירוף תעודת זהות או רישיון נהיגה.
  • מדובר ביוזמה שמטרתה להקל על מפונים, בין אם עברו להתגורר אצל קרובים, ובין אם הם שוהים במלונות או מגורים זמניים רחוק ממקום עבודתם או הלימודים של ילדיהם.
  • חשוב לדעת – הזכאות ניתנת באופן אישי ואינה אוטומטית. יש להגיש בקשה יזומה דרך הערוצים שפורסמו.

לחצו כאן לכתבה המלאה

מתווה הפיצויים לחופשה ללא תשלום במסגרת מבצע "עם כלביא"

  • עובדים שיצאו לחל"ת במהלך מבצע "עם כלביא" זכאים לדמי אבטלה גם אם לא עמדו בתנאים הרגילים של הביטוח הלאומי – זאת בעקבות מתווה פיצויים ייעודי שאושר לאחרונה.
  • המתווה כולל הקלות משמעותיות: די ב־10 ימי חל"ת (במקום 30), נדרשת תקופת עבודה מצומצמת של 6 חודשים מתוך 18, והזכאות ניתנת מהיום הראשון ללא קיזוז של חמישה ימים.
  • גם מי שלא ניצל ימי חופשה קודם – זכאי. יחד עם זאת, אם המעסיק שילם שכר עבור ימי החל"ת – העובד אינו זכאי לדמי אבטלה ויש לבצע קיזוז בהתאם.
  • הגשת הבקשה פשוטה: יש להירשם באתר לשכת התעסוקה, למלא בקשה לדמי אבטלה באתר הביטוח הלאומי, ולוודא שהמעסיק שידר טופס 100 עם תאריכי החל"ת.
  • גם מבוגרים בני 67 ומעלה זכאים למענק מיוחד – בגובה של 75% מהכנסתם ב־3 מתוך 6 החודשים שקדמו להפסקת העבודה. התקרה היומית הועמדה על 134 ש"ח.
  • המתווה נועד להבטיח שהעובדים שנפגעו עקב לחימה – בין אם פוטרו ובין אם יצאו לחל"ת – יזכו לרשת ביטחון כלכלית שתאפשר להם מעבר חלק יותר לתקופה שאחרי המשבר.

לחצו כאן לכתבה המלאה

https://www.bsachar.co.il/july-2025/

יום ראשון, 13 ביולי 2025

מה אומר החוק על עבודת בני נוער? מדריך מקיף לקיץ 2025

 

מה אומר החוק על עבודת בני נוער? מדריך מקיף לקיץ 2025

עבודת בני נוער בחופש הגדול היא תופעה רחבת היקף בישראל. אלפי נערים ונערות יוצאים לשוק העבודה מדי קיץ, בין אם לשם צבירת ניסיון, חיסכון ללימודים או פיתוח אחריות אישית. עם זאת, העסקת קטינים כפופה למערכת חוקים ותקנות מחייבת שמטרתה להבטיח את שלומם, בריאותם וזכויותיהם. חוק עבודת הנוער, תקנות שעות עבודה ומנוחה, צווי הרחבה ושכר מינימום – כולם חלים גם על בני 14 עד 18, אך באופן שונה לעומת עובדים בגירים.

מדריך זה מציג סקירה עדכנית ומלאה של כל מה שמעסיק, הורה או נער צריך לדעת לפני שמתחילים עבודה בקיץ 2025: מה מותר לפי גיל, מה אסור בשום אופן, אילו עבודות מסוכנות ומתי זכאים להפסקה. נפרט גם מהו השכר המינימלי לפי גיל, איך מקבלים החזר נסיעות, מהי חובת תלוש השכר – ואיך מתמודדים עם הפרות או ניצול.

המדריך מבוסס על המידע המעודכן מאתר "כל זכות", ועל החקיקה המחייבת בישראל.

למאמר המלא לחצו כאן

תגיות תוכן

אכיפה אפליה בודק שכר בודק שכר מוסמך ביטוח לאומי בקרת שכר דיני עבודה דמי הבראה הודעה מוקדמת הלנת שכר עבודה הפרשות לפיצויי פיטורים הפרת זכויות עובדים זכויות סוציאליות זכויות עובד זכויות עובדים חופשה שנתית חופשת לידה חוק הגנת השכר חל"ת חקיקה חרבות ברזל מילואים מיסוי מס הכנסה מע"מ מעסיקים ניהול שכר נקודות זיכוי עובדים זרים פיטורים פיצויים פיצויי פיטורים פנסיה פסקי דין צווי הרחבה קורונה קרן השתלמות שימוע שכר שכר מינימום שעות נוספות שעות עבודה תלוש משכורת תלוש שכר תנאי עבודה

יום שבת, 12 ביולי 2025

מתווה פיצויים לעסקים בעקבות מבצע "עם כלביא" – סיכום הסעיפים המרכזיים בהצעת החוק

מתווה פיצויים לעסקים בעקבות מבצע

מתווה פיצויים לעסקים בעקבות מבצע "עם כלביא" – סיכום הסעיפים המרכזיים בהצעת החוק

במסגרת המשך דיוני ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, גובש מתווה מעודכן לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2025. החוק נועד להעניק פיצויים לעסקים שנפגעו במהלך מבצע "עם כלביא", להבטיח את יציבותם הכלכלית, ולמנוע קריסות עסקיות בתקופת חירום.

בדיון שנערך השבוע, סוכם על שורת תיקונים ושיפורים לטובת בעלי העסקים והמגזר העצמאי, תוך התאמות למורכבות הכלכלית שנוצרה בעקבות הלחימה. לפניכם עיקרי הסיכומים שנקבעו במסגרת הצעת החוק:

1. השוואת מחזורי הפעילות לשנת 2023

לבקשת נציגי המגזר העסקי, שונתה נקודת ההשוואה לצורך חישוב ירידת המחזור. כעת, הפגיעה העסקית תיבחן מול התקופה המקבילה בשנת 2023 (לפני פרוץ מבצע חרבות ברזל), ולא מול שנת 2024, כך שניתן יהיה לבסס את החישוב על שנה שבה לא הייתה לחימה.

2. בחירה בין שנות בסיס לנשות מילואימניקים

נשים שבני זוגן משרתים במילואים, ואשר מנהלות עסקים עצמאיים, יקבלו זכות בחירה בין השוואת המחזור לשנת 2023 או לשנת 2024, לפי מה שטוב יותר עבורן. מדובר בצעד שנועד לאפשר גמישות והוגנות כלפי בעלות עסקים שהושפעו ישירות מהשירות הצבאי של בני משפחתן.

3. פיצוי עצמאים שנפגעו ישירות – גם ללא תלוש שכר

נוסף לפיצוי על הוצאות קבועות לעסק שנסגר עקב פגיעה ישירה, נקבע כי עצמאים שלא מוציאים לעצמם תלוש שכר יהיו זכאים למענק סוציאלי. המענק ייקבע לפי הכנסתם בשנת 2022, עד לסכום של 15,000 ש"ח לחודש, בדומה למודל הסיוע שניתן בתקופת האומיקרון.

4. הצמדת סכומי הפיצויים למדד

סוכם כי סכומי הפיצויים יוצמדו למדד המחירים לצרכן, בשיעור של 4.75%, כדי לשקף את עליית יוקר המחיה. עיגון זה צפוי להבטיח את ערכם הריאלי של הפיצויים לאורך זמן.

5. פתרונות לעסקים חדשים

עסקים שהחלו לפעול החל מ־1 בינואר 2023, יוכלו לקבל פיצוי בהתאם לממוצע המחזור בארבעת או חמשת החודשים הראשונים לפעילותם (בהתאם לסוג הדיווח – חד או דו חודשי), ולא ייפגעו רק בשל כך שאין להם נתוני עבר ל־2022 או 2023.

6. הקלות לעובדים עם מוגבלות בדמי אבטלה

עובדים עם מוגבלות יקבלו הקלה משמעותית בתקופת האכשרה הנדרשת לקבלת דמי אבטלה: שלושה חודשים מתוך 18, במקום שישה חודשים כפי שנהוג בדרך כלל. מדובר בצעד נוסף לקידום שוויון הזדמנויות בתקופת חירום.

7. פיצוי לבעלי נכסים שאיבדו דמי שכירות

במקרה שבו נכס מושכר נפגע באופן ישיר, כך שהשוכר עזב ואינו יכול להמשיך לשהות בנכס, יוענק לבעל הנכס פיצוי בגין אובדן דמי שכירות. הפיצוי יכלול גם רכיב עדכוני למחירי השוק, אם מחירי השכירות באזור עלו מאז.

8. סיוע לעסקים גדולים

סוכם על הקצאת תקציב ייעודי בגובה 60 מיליון ש"ח לעסקים בעלי מחזור שנתי מעל 400 מיליון ש"ח, וזאת מחוץ לתקרה הרגילה של החוק.

9. סוגיות פתוחות בדיון – תקופת החל"ת והאכשרה

נותרו מספר סוגיות שלא הוסדרו, בעיקר סביב תנאי היציאה לחל"ת:
לפי הנוסח המקורי, עובד יוכל לצאת לחל"ת רק לאחר 11 ימי השבתה, תוך דרישה ל־6 חודשי אכשרה. ועדת הכספים מבקשת לקצר את הזכאות ל־10 ימים ולהפחית את דרישת האכשרה. יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, הודיע כי יפנה לשר האוצר לקידום פתרון מוסכם.

סיכום

הצעת החוק המעודכנת מהווה צעד משמעותי להבטחת רציפות תפקודית לעסקים קטנים וגדולים שנפגעו ממבצע "עם כלביא". לצד פיצוי כספי, מוצע מנגנון מותאם למציאות כלכלית משתנה, תוך התחשבות בעובדים עצמאים, בעלי מוגבלות ובעלי נכסים.

מומלץ לעסקים לעקוב אחרי ההתקדמות בהליכי החקיקה ולהתייעץ עם יועץ מס, רו"ח או עו"ד, לצורך בחינה של זכאותם והיערכות להפקת דוחות השוואה ונתונים לצורך קבלת פיצוי.


חוק הפיצויים בגין מבצע עם כלביא: ועדת הכספים סיכמה על שורת שיפורים לטובת העצמאים ובעלי העסקים בישראל


לשון החוק פורסם באתר הכנסת

במסגרת דיון נוסף לעניין החוק, סוכם בין השאר על השוואת ירידת המחזורים לשנת 2023 טרום מלחמת חרבות ברזל ואפשרות בחירה לנשות מילואמיניקים בעלות עסקים בין השוואה לשנים 23 או 2​4, הצמדת סכומי הפיצויים למדד, מענק סוציאלי לעצמאים זכאים שעסקם ספג פגיעה ישירה, פתרונות לעסקים חדשים, הקלות לעובדים עם מוגבלות לעניין תקופת האכשרה לדמי אבטלה, ופיצוי לבעל נכס שספג פגיעה ישירה ואיבד את הכנסתו משכירות בגין כך

ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, המשיכה לדון היום (ג') בהצעת חוק "התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ה-2025", שעניינה גיבוש מתווה פיצויים ארצי ומהיר לעסקים שנפגעו כתוצאה ממבצע "עם כלביא", במטרה להבטיח את המשכיותם העסקית ולמנוע קריסה כלכלית בתקופה מאתגרת זו.

במסגרת הדיון הוצגו שורה של הישגים למיטוב הצעת החוק ולטובת העסקים, עליהם סיכמה הוועדה ונציגי המגזר העסקי עם משרד האוצר:

  1. השוואת התקופות לקביעת גובה הפגיעה במחזור העסק, תעשה בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2023 ולא בשנת 2024 כפי שקבע הנוסח המקורי, כך שתקופת הפיצוי תעשה בהשוואה לתקופה בה לא התחוללה לחימה כל שהיא.
  2. נשות מילואימניקים בעלות עסקים יהיו זכאיות לאופציית בחירה להשוואת מחזורי עסקיהן לעניין גובה הפגיעה, בין שנת 2023 ל-2024.
  3. לעניין פיצוי לנזקים עקיפים מנזק ישיר, לצד נוסח החוק המקורי, הקובע כי בעלי עסקים שעסקם ספג פגיעה ישירה ונאלצו לסגורו יקבלו החזר הוצאות למשך חצי שנה, סוכם כעת כי בדומה לתקופת נגיף האומיקרון, עצמאי בעל עסק כזה, שלא מוציא לעצמו תלוש שכר יהיה זכאי גם למענק סוציאלי על בסיס הכנסתו החייבת בשנת 2022, עד לגובה של 15 אלף ₪ לחודש.
  4. סכומי הפיצויים יוצמדו למדד בשיעור של 4.75% (ישנם מספר פרטים נוספים המצריכים הסכמות במסגרת סעיף זה).
  5. ניתן מענה לעסקים חדשים, כאשר לגבי עסק שנפתח החל מה-1.1.2023, תקופת הבסיס להשוואת ירידת המחזורים תהייה ממוצע 4 החודשים הראשונים לפעילות העסק המחשב באופן דו חודשי ו-5 חודשים ראשונים לעסק המחשב באופן חד חודשי.
  6. לגבי עובדים עם מוגבלות תקוצר תקופת האכשרה לאבטלה ל-3 חודשים מתוך 18 חודשים במקום 6 מתוך  18 חודשים.
  7. לגבי בעל נכס המשכיר אותו לאדם אחר, סוכם כי במקרה בו שוכר עזב את הנכס בגין פגיעה ישירה שאינה מאפשרת מגורים בנכס, יקבל בעל הנכס את דמי השכירות שהפסיד, וכי במצב בו המחירים בשוק השכירות עלו הפיצוי ישכלל גם זאת.
  8. לצד החוק, סוכם כי 60 מיליון ₪ יוקדשו למציאת פתרון לעסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון ₪.

לצד הסיכומים, ישנן עדיין מספר סוגיות שטרם הגיעו לגביהן להסכמות, בניהן הקלות ביציאה לחל"ת שקובע החוק, כאשר נקבע במקור תקופת זכאות מינימלית של 11 ימים וקיצור תקופת האכשרה הנדרשת ל-6 חודשי עבודה, ואילו הוועדה דורשת להוריד את מספר הימים המינימלי ל-10. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני ציין כי יפנה לשר האוצר בנוגע לסוגיה זו וסוגיות נוספות בגינן טרם התקבלו הסכמות, על מנת לזרז את אישור החוק.

 


יום רביעי, 2 ביולי 2025

עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס?

עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס?

עסקת רכב לעובדים – מה מותר ומה אסור לפי חוק המס? 

עסקאות רכב לעובדים הן חלק בלתי נפרד ממערך התגמולים הארגוני בישראל. רכב צמוד נתפס לעיתים כהטבה מועדפת על פני תוספות שכר ישירות, אך מאחוריה מסתתרים כללים ברורים מבחינת חוקי המס. שווי רכב, מס רכב ו־הטבת רכב נחשבים כהכנסה לכל דבר – ולכן יש להבין את ההשלכות המלאות על העובד, המעסיק ורשויות המס. במאמר זה נבחן מה מותר ומה אסור לפי החוק, מהן העלויות האמיתיות, וכיצד ניתן לפעול במסגרת החוק תוך שמירה על כדאיות כלכלית.

עדכונים אחרונים בנושאי הפרשות פנסיוניות ושינויים בחוק הפרישה – מה השתנה מאז 2020?

עדכונים אחרונים בנושאי הפרשות פנסיוניות ושינויים בחוק הפרישה – מה השתנה מאז 2020?
עדכונים אחרונים בנושאי הפרשות פנסיוניות ושינויים בחוק הפרישה – מה השתנה מאז 2020? 

תאריך פרסום: יולי 2, 2025
קטגוריות: חיסכון הפנסיוני, פנסיה, פרישה
תגיות: גיל פרישה, גמל, הפקדות פנסיוניות, הפרשות עובדים, זכויות פנסיה, מיסוי פיצויים, פנסיה, פרישה, קופת גמל להשקעה, קרן ברירת מחדל

מערכת הפנסיה בישראל עברה שינויים עמוקים בשנים האחרונות, שהשפיעו על עובדים, עצמאים ומעסיקים כאחד.

בין אם מדובר בהעלאת שיעורי הפרשות עובדים, שינוי תקרות קצבה, התאמות בגיל הפרישה או חידוד חובות מעסיק – כל צד במערכת צריך להכיר את ההתפתחויות כדי למנוע טעויות, הפסדים וסיכונים משפטיים.

במאמר זה נסקור את השינויים בפנסיה, קרנות גמל, רפורמות חוקיות והשלכות על מי שנמצא לקראת פרישה או מתחיל את דרכו בשוק העבודה.

זכויות עובדים בנוכחות בזום/מרחוק: עבודה מהבית בתקופת מלחמה

זכויות עובדים בנוכחות בזום/מרחוק: עבודה מהבית בתקופת מלחמה

זכויות עובדים בנוכחות בזום/מרחוק: עבודה מהבית בתקופת מלחמה

בקרת שכר
יולי 2, 2025
קטגוריה: זכויות עובדים, מעסיקים
תגיות תוכן: החזר הוצאות לעובד ביתי, זכויות עובדים, מעמד משפטי של עובדים מרחוק, עבודה בזום, עבודה היברידית, עבודה מהבית, פרטיות בזום, רגולציה בעבודה בתקופת חירום, תאונת עבודה בבית, תלוש שכר מרחוק

עבודה מהבית הפכה למונח שגור בשפה היומיומית בעקבות מגפת הקורונה, אך תופעה זו חזרה במלוא העוצמה גם בתקופות חירום ביטחוניות, דוגמת מבצע "עם כלביא".

עבור עובדים רבים, עבודה בזום או מרחוק אינה רק פתרון זמני – אלא מציאות תעסוקתית מתמשכת שמחייבת הגדרה משפטית, כללים ברורים ומערכת זכויות מחודשת.

מאמר זה מציג את עיקרי הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים בעבודה מרחוק, תוך התייחסות לפרקטיקה, פסיקה עדכנית, רגולציה מתפתחת ואתגרים יישומיים.
עבודה מהבית – לא רק אופציה, אלא חובה בזמן חירום
מגמות עולמיות ומקומיות

משבר הקורונה הפך את העבודה מהבית לסטנדרט זמני – שהפך ברבות מהחברות לדרך עבודה קבועה. גם בישראל, בעקבות סגרים והנחיות פיקוד העורף, אולצו אלפי עובדים לעבוד מבתיהם. בעתות חירום ביטחוניות, דוגמת ירי טילים, פינוי יישובים או גיוס מילואים נרחב, הופכת העבודה מרחוק לחלופה היחידה להמשך הפעילות העסקית.

יום שלישי, 1 ביולי 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה יוני 2025 

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עדכון תנאי שכר- צו הרחבה ענף הבנייה

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

רקע כללי:

ביום 17.03.2025, חתם שר העבודה יואב בן צור על צו ההרחבה להסכם הקיבוצי בין ההסתדרות והתאחדות הקבלנים בוני הארץ, הגופים שמייצגים את העובדים והמעסיקים בענף הבנייה והתשתיות בישראל הצו מהווה תוספת לצו ההרחבה בענף הבנייה משנת 2015. צו ההרחבה החדש משפר את תנאי העסקתם של עובדי הבנייה באופן ניכר, אשר סובל מתחילת מלחמת חרבות ברזל במחסור כוח אדם.

על מי יחול הצו?

צו ההרחבה יחול על כלל המעסיקים במשק העוסקים בתחום הבנייה, התשתיות, צמ”ה, עבודות ציבוריות, הנדסה אזרחית ושיפוצים.

העובדים עליהם יחולו הוראות צו ההרחבה הם עובדים ומנהלי עבודה המועסקים באתרי בנייה או בשיפוצים, ולמעט עובדים בתפקידי מנהלה ועובדים משרדיים.

בית הדין קבע- מעסיק רשאי לדרוש מעובד שהציג אישור רפואי מקופת חולים לעמוד לבדיקה רפואית מטעמו.

מאת: עו"ד רינת טבאי

סע"ש(ת"א) 58217-06-22 ניתן ביום 02.03.2025

לאחרונה קבע בית הדין האזורי תל אביב, כי בנסיבות מסוימות מעסיק יכול לדרוש מעובד להיבדק על ידי רופא מטעמו גם אם העובד הציג בפניו אישור מחלה מקופת חולים.

רקע כללי:

תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשמ"ו-1986 להלן: התקנות, קובעות כי במצב שבו התעורר ספק אודות תעודת המחלה שהעובד סיפק, כאשר מדובר בתעודה שלא אושרה על ידי קופת חולים, רשאי המעסיק להעמיד את העובד לבדיקה רפואית.

עובדות פסק הדין:

עובדת זומנה לשימוע, לאחר מכן הפסיקה להגיע למקום העבודה. כאשר בזמן הזה העובדת מציגה בפני המעסיק אישורי מחלה מתמשכים שנתנו על ידי קופת החולים. המעסיק, שחשד כי העובדת התחילה לעבוד אצל מעסיק מתחרה, ביקש ממנה להיבדק על ידי רופא מטעמו, העובדת סירבה.

לכאורה, לאור לשון התקנות, נראה כי המעסיק מלכתחילה לא היה רשאי להעמיד את העובדת לבדיקה רפואית מאחר ותעודת המחלה שנמסר לו היא תעודה שמאושרת על ידי קופת החולים. ונראה כי בקשת המעסיק חורגת מהמסגרת החוקית.

חובת פרסום דוחות על פערי שכר מגדריים בארגון

מאת: עו"ד רינת טבאי

עם כניסת תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996 בשנת 2020, חלה על ארגונים שמעסיקים מעל 518 עובדים חובה שנתית לערוך שני דוחות:דוח פנימי שמנתח את פערי השכר בין נשים לגברים.
דוח פומבי שמיועד לפרסום לציבור, כולל באתר האינטרנט של המעסיק (ככל שיש).

בנוסף, על המעסיק לספק לכל עובד/ת מידע אישי על שיוכם לקבוצות המוגדרות בדוח – כדי שכל אחת ואחד יוכלו להבין את תמונת המצב של השכר המגדרי בקבוצה שאליה הם משתייכים.

פרסום הדוח הציבורי לשנת 2024 – עד 1.6.2025

על פי הוראות החוק, יש להשלים את פרסום הדוח הציבורי עבור שנת 2024 עד תחילת חודש יוני 2025.