יום ראשון, 9 בפברואר 2025

הקשר בין גמישות בשעות העבודה לגובה השכר

הקשר בין גמישות בשעות העבודה לגובה השכר

הקשר בין גמישות בשעות העבודה לגובה השכר

מבוא

בעולם העבודה המודרני, המושג "גמישות בשעות העבודה" הפך לנושא מרכזי בדיון על איזון בין עבודה לחיים אישיים, פרודוקטיביות, ושביעות רצון של עובדים. עם עליית מודל העבודה ההיברידי, העבודה מרחוק והדגש על רווחה נפשית, עובדים רבים מחפשים תנאי עבודה שיאפשרו להם יותר חופש בקביעת שעות העבודה.
במקביל, עולה השאלה הכלכלית: האם עובדים שמקבלים גמישות רבה יותר מוכנים לוותר על שכר גבוה בתמורה לכך? האם עסקים מנצלים את הרצון של עובדים בגמישות כדי לשלם פחות? או שמא גמישות דווקא משפרת את הביצועים הכלכליים של עובדים ושל ארגונים?

מהי גמישות בשעות העבודה?


גמישות בשעות העבודה מתייחסת ליכולת של עובד לקבוע את זמני העבודה שלו בהתאם לצרכיו האישיים, במקום להיצמד ללוח זמנים נוקשה שנקבע מראש על ידי המעסיק. קיימים מספר מודלים נפוצים לגמישות בעבודה:
- שעות עבודה גמישות (Flextime) – העובד קובע את שעת התחלת וסיום יום העבודה, כל עוד הוא משלים את מספר השעות הנדרש.
- עבודה מהבית או עבודה היברידית – העובד יכול לבצע את תפקידו מהמשרד או מהבית בהתאם לצורך.
- שבוע עבודה מקוצר – במקום חמישה ימים של שמונה שעות, עובדים משלימים את מכסת השעות בארבעה ימים.
- היקף משרה מותאם אישית – עובדים בוחרים לעבוד פחות ממשרה מלאה, למשל 80% או 60% משרה.
- חופש מוחלט בניהול השעות – העובד אחראי לקביעת שגרת העבודה שלו, כל עוד המשימות מבוצעות כראוי.

האם עובדים מוכנים לוותר על שכר תמורת גמישות?


מחקרים מראים כי גמישות בשעות העבודה נתפסת על ידי עובדים כהטבה משמעותית, ולעיתים אף שוות ערך להעלאה בשכר. עם זאת, יש הבדלים בין מגזרים, רמות שכר ותרבויות שונות.
נתונים ומחקרים עולמיים
- מחקר שנערך באוניברסיטת סטנפורד מצא כי כ-40% מהעובדים יהיו מוכנים להרוויח פחות ב-8%-10% בתמורה לעבודה גמישה או עבודה מהבית.
- מחקר של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) הראה כי עובדים שמקבלים חופש בקביעת השעות שלהם חווים שביעות רצון גבוהה יותר ומדווחים על פחות לחץ בעבודה.
- סקר של חברת PwC מצא כי 60% מהעובדים יעדיפו משרה עם תנאים גמישים גם אם היא כרוכה בשכר מעט נמוך יותר, אך לא מוכנים לוותר על יותר מ-10% מהשכר.
- דוח של Glassdoor מצא כי מועמדים לעבודה מדרגים גמישות בשעות כאחד משלושת הגורמים החשובים ביותר בקבלת הצעת עבודה.
הגורמים שמשפיעים על נכונות לוותר על שכר בתמורה לגמישות
- מצב משפחתי והורות – הורים לילדים קטנים מעריכים במיוחד גמישות בעבודה כדי לנהל את חיי המשפחה שלהם.
- רמת השכר הנוכחית – עובדים ברמות שכר נמוכות יותר פחות נוטים לוותר על הכנסה, שכן כל שקל חשוב להם.
- ענף העבודה – בענפים טכנולוגיים ויצירתיים יש נכונות גבוהה יותר לוותר על שכר תמורת עצמאות בניהול הזמן, בעוד שבמשרות שירותים או ייצור יש פחות אפשרות לגמישות.
- מרחק ממקום העבודה – עובדים שצריכים לנסוע מרחקים ארוכים יעדיפו עבודה מרחוק גם במחיר של ירידה מסוימת בשכר.

השפעת הגמישות על פרודוקטיביות ושביעות רצון


מחקרים מראים שגמישות בעבודה משפרת את המוטיבציה של עובדים, מפחיתה היעדרויות ומגבירה נאמנות לארגון.
- עלייה בפרודוקטיביות – עובדים בעלי שליטה בלוח הזמנים שלהם מדווחים על רמות גבוהות יותר של ריכוז ותפוקה.
- ירידה בתחלופת עובדים – חברות המציעות תנאי עבודה גמישים רואות פחות התפטרויות, מה שחוסך להן עלויות גיוס והכשרת עובדים חדשים.
- שיפור האיזון בין עבודה לחיים אישיים – הפחתת לחץ ושיפור ברווחת העובדים מובילים לשביעות רצון גבוהה יותר.

השפעת הגמישות על מעסיקים – חיסכון או הפסד?


מעסיקים עשויים לראות בגמישות כהזדמנות להורדת עלויות, אך יש גם יתרונות ברורים להנהגת מודלים גמישים:
- הפחתת עלויות תפעוליות – פחות עובדים במשרד משמעו פחות הוצאות על חשמל, שכירות ושירותים נלווים.
- משיכת כישרונות איכותיים – חברות המציעות גמישות מושכות מועמדים מוכשרים שלא בהכרח מתמקדים רק בשכר.
- הגדלת פרודוקטיביות – עובד מרוצה הוא עובד אפקטיבי יותר.
מצד שני, יש גם אתגרים:
- קושי בשליטה ופיקוח על שעות עבודה.
- חשש מפגיעה באינטראקציה בין העובדים ושיתוף פעולה.
- צורך בהשקעה בטכנולוגיות לניהול עובדים מרחוק.

מה ההבדל בין גמישות פורמלית לגמישות בלתי פורמלית?


- גמישות פורמלית – מוגדרת כחלק מחוזה העבודה או תקנון החברה, למשל אפשרות קבועה לעבודה היברידית או שבוע עבודה מקוצר.
- גמישות בלתי פורמלית – מתאפשרת לפי שיקול דעת המנהל, למשל סיום יום עבודה מוקדם בימים עמוסים או שעות עבודה מותאמות אישית.

האם יש קשר ישיר בין גמישות לשכר נמוך?


לא בהכרח. מחקרים מראים כי עובדים גמישים יכולים להיות פרודוקטיביים יותר ולתרום רבות לארגון, ולכן מעסיקים רבים מוכנים לשלם שכר גבוה גם לעובדים גמישים. עם זאת, בתחומים מסוימים נוצר מצב שבו עובדים גמישים יותר מקבלים שכר נמוך בשל תפיסה שגמישות היא "הטבה" שיש לקזז אותה בעלות העסקה.

מה העובדים צריכים לקחת בחשבון?


אם מוצעת להם משרה עם תנאי עבודה גמישים אך עם שכר נמוך יותר, עליהם לשקול:
- האם החיסכון בזמן ובעלויות (נסיעות, חינוך ילדים וכו') מצדיק את הפער בשכר?
- האם הארגון מעריך גמישות כמשהו שמגיע לכל עובד, או שמדובר בהטבה שתינתן רק במחיר של שכר נמוך יותר?
- האם יש להם הזדמנויות לקידום ולצמיחה מקצועית במשרה הגמישה?

סיכום


גמישות בשעות העבודה נתפסת כיום כאחת ההטבות המבוקשות ביותר בשוק העבודה. למרות שחלק מהעובדים מוכנים לוותר על חלק מהשכר שלהם בתמורה לגמישות, מחקרים מראים כי לרוב הם אינם מוכנים לפערים גדולים מדי.


בעוד שעובדים מרוויחים מאיזון טוב יותר בין עבודה לחיים פרטיים, מעסיקים יכולים להרוויח מגיוס ושימור עובדים מרוצים ופרודוקטיביים יותר. יחד עם זאת, יש צורך להבטיח שמודל העסקה גמיש לא ינוצל לרעת העובדים, ושעובדים בעלי תנאי העסקה גמישים יקבלו תגמול הולם על תרומתם לארגון.

עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2025

עדכוני פסיקה וחקיקה ינואר 2025

לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

הפסקת חילול שכר העובדים הפלסטינים באמצעות אגף השירות למעסיקים:

מאת: ארכיון המחבר

החל מחודש ינואר 2025, יתבצע חילול השכר של העובדים הפלסטיניים ע"י מעסיקיהם.

לאחר שיבצע מעסיק חילול שכר, עליו להעביר לאגף שירות למעסיקים ועו"ז של רשות המיסים (להלן:"האגף") מספר קבצים אשר יכילו את הנתונים הבאים: דיווחי שכר, 102 לב"ל ו102 למ"ה.

את העברת הקבצים יבצעו המעסיקים באמצעות "כספת", אשר העלאת הקבצים אליה תתאפשר לאנשי קשר מורשים בלבד בכפוף להצגת שם משתמש, סיסמה וקוד חד פעמי.

בנוסף, על המעסיקים להעביר לאגף את פרטי אנשי הקשר אשר להם ההסמכה להעברת קבצי הנתונים.

לאחר שתבוצע ההעברה הראשונה של קובץ אנשי הקשר, יהיה על המעסיק להעביר קובץ נוסף כאשר מתרחש אחד מהמצבים הבאים: הוספה של איש קשר חדש, עדכון פרטי איש קשר קיים וסיום תוקף הרשאה של איש קשר קיים.

כמו כן, בכל פעם בה המעסיק מעביר קובץ של אנשי קשר, על הקובץ לכלול בתוכו את פרטי כל אנשים הקשר הקיימים נכון לאותה העת.

מי הם אנשי הקשר?  

איש הקשר הינו הגורם אשר מקבל אישור מהמעסיק ואשר מוסמך להעביר את קבצי הנתונים שלו. הוא יכול להיות עובד של המעסיק, מייצג של המעסיק או נותן שירות מבית התוכנה אשר ממנה המעסיק מקבל שירות.

לאיש הקשר יוגדרו שם משתמש וסיסמה והוא יקבל קוד חד פעמי (OTP) אותו עליו להקליד במסך הכניסה של הכספת על מנת להעלות אליה את הקבצים.

דגשים להכנת הקבצים:

לאל אחד מאנשי הקשר יהיו כתובת מייל ומספר פלאפון ייחודיים, כך שלא ניתן יהיה לאפשר רישום של איש קשר ללא אחד מהם.

איש הקשר יהיה מקושר לתיק הניכויים אשר בו הוא מורשה לטפל ואיש קשר אחד יכול לטפל במספר תיקי ניכויים, אולם במצב כזה, יש ליצור רשומה של איש הקשר עבור כל אחד מתיקי הניכויים בהם הוא מטפל.  כמו כן, לכל תיק ניכויים יכולים להיות מורשים מספר אנשי קשר.

בג"צ 5332/23 כהן נ' בית הדין הארצי לעבודה ואלעל נתיבי אוויר לישראל בע"מ

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

הרקע העובדתי:

הגב' גליה כהן (להלן: "העותרת") הועסקה כדיילת בחברת אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ (להלן: "המשיבה 2") למעלה מ-20 שנה במספר תפקידים שונים,  עד לפיטוריה ביום 10.03.2018, בעקבות הליך משמעתי שנערך בעניינה.

בבסיס ההליך המשמעתי, עמדו טענותיה של המשיבה להגשה שיטתית של דיווחי נוכחות כוזבים מצד העותרת. טענות אלה נשענו בין היתר על צילומים ממצלמות שהוצבו בחצרי המשיבה וברחבי כבישי הגישה לנתב"ג, אשר תיעדו את כניסתה של העותרת ברכבה לחניה במקום העבודה ויציאתה ממנו כעבור דקות ספורות.

בתביעתה, העותרת טענה להתנכלות מצד המשיבה 2, אי תשלום שכר ותנאים סוציאליים, פיטורין שלא כדין ופגיעה בפרטיותה.

החלטת בית הדין האזורי:

בית הדין האזורי דחה את תביעתה של העותרת לאחר בחינות מכלול העובדות. בית הדין הגיע למסקנה כי אין מקום להורות על פסילת הראיות אשר נאספו בעניינה וקבע כי הזכות לפרטיות במקום עבודה היא איננה מוחלטת ויש לאזנה מול הזכות לקניין של המעסיק והפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו, אשר בגדרה הוא רשאי לעשות שימוש במצלמות במקום העבודה לטובת הגנה על אינטרסים לגיטימיים. זכות זו כפופה לדרישת הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות.

באשר לשימוש במצלמות במרחב הציבורי נקבע כי חלה על המעסיק חובת יידוע כלפי עובדיו בדבר קיומן של המצלמות ותכלית השימוש בהן. במקרה דנן, המשיבה עמדה בקריטריונים הנ"ל שכן הצילום בוצע ברשות הרבים, באופן גלוי כאשר לצד המצלמות שילוט ויידוע העובדים בדבר קיומן של מצלמות בהתאם לנהלים.

החלטת בית הדין הארצי:

העותרת הגישה ערעור על פסק הדין של בית הדין האזורי. בית הדין הארצי דחה את הערעור מאותם הטעמים של בית הדין האזורי. נקבע, כי פסק דינו של בית הדין האזורי הוא רחב יריעה, מבוסס היטב בקביעותיו העובדתיות ובמסקנותיו ולא נמצא טעם להתערבות.

 עוד טען בית הדין הארצי כי מדובר במצלמות אשר הוצבו במרחב ציבורי והותקנו בידיעת העובדים ובידיעת העותרת, ומכאן לא מצא בית הדין כי יש מקום להתערב בפסיקת בית הדין האזורי.

החלטת בית הדין הגבוה לצדק:

לטענת העותרת, היה מקום לפסול את תוצרי השימוש במצלמות שצולמו בכבישי הגישה למקום העבודה תוך פגיעה בפרטיותה. לטענתה, ההחלטות בבית הדין האזורי והארצי היו שגויות שכן מדובר בנושא משפטי בעל השלכות לעניין אופן השימוש בטכנולוגיות מעקב במקום העבודה.

עוד טענה העותרת, כי הדבר עומד בניגוד גמור ל"הלכת איסקוב" ולפיה, שימוש בטכנולוגיית מעקב מחייב את הסכמתו המודעת והחופשית של עובד ואין די בהסכמה כוללת. הדבר חוטא לתכלית שלשמה הוצבו המצלמות, שכן, הן נועדו למנוע פגיעות, השחתות, גניבות ואירועים ביטחוניים במקום ולא לבצע מעקב אחרי העובדים.

בג"ץ דחה את העתירה וקבע כי התערבותו בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שמורה למקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית וכאשר שיקולי הצדק מחייבים זאת. נקודת המוצא היא כי במערכת הגומלין שבין בית משפט זה לבית הדין הארצי לעבודה, יש לראות בבית הדין הארצי כבעל המומחיות בתחום משפט העבודה, ובהתאם לאמות המידה האמורות, המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות. 

מעמד של מתנדב או עובד

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

הרקע העובדתי:

בשנת 2000, פרסמה המועצה הדתית פתח תקווה (להלן: "המערערת") מכרז לרב שכונתי בהתנדבות ללא שכר.

 מר שלמה רבינוביץ (להלן: "המשיב") הגיש מועמדתו למכרז.

 לטענת המשיב, הובטח לו בטרם ניגש למכרז כי ברגע שהמועצה תסדיר את נושא התקציב למשרה (אשר אמור להתקבל בהתאם למשרות מסוג זה מקופת המדינה), התנדבותו תהיה בשכר מלא ויוענק לו מעמד של עובד מן המניין.

המשיב זכה במכרז והתקבל למשרת ההתנדבות. חשוב לציין כי בעת פתיחת מכרז לסוג התנדבות שכזה, ישנה חובה לפעול בהתאם לדרישות תקנון שירות המדינה לעניין קליטת מתנדבים.

המשיב העניק שירותי דת לתושבי השכונה ופעל למענם במשך שנים רבות. לאחר 12 שנים של התנדבות, המשיב פנה לבית הדין לעבודה בדרישה להכיר ביחסי עובד מעביד וכן בדרישה לתשלום בגין עבודתו במהלך כל השנים אצל המערערת.

החלטת בית הדין האזורי:

לאחר קיומם של שני דיוני הוכחות, ניתן פסק דין מטעם בית הדין האזורי המקבל את התובענה.

תחילה קבע בית הדין כי המועצה פעלה שלא כדין עת קלטה את המשיב כמתנדב ללא שכר. על המערערת חלה האחריות לקבל את אישור הממונה על התקציב מטעם המדינה בטרם פרסום המכרז. כך, נוצר מצב כי המשיב נקלט כמתנדב ללא שכר, ללא ידיעת המשרד לשירותי דת וללא קבלת אישור מתאים.

כאשר בחן בית הדין האם המשיב הינו בגדר מתנדב או עובד לאור אופן קליטתו והעובדה כי המערערת לא פעלה להשגת האישורים הדרושים, קבע כי לא ניתן להגדירו כמתנדב וכי יש להתייחס אליו כעובד מן המניין. בית הדין הוסיף כי המשיב הוכיח כי העבודה שביצע כרב השכונתי במועצה הדתית מזכה בשכר.

לא ניתן הסבר מניח את הדעת מצד המערערת לשאלה מדוע נמנעה מלהחתים את התובע על הסכם עבודה ומלבד טענת המערערת כי מדובר בטעות, לא הוצגו נימוקים מספיק משכנעים מטעמה.

פועלו של המשיב, הסיוע שהעניק והשעות הרבות שהוא הקדיש למען השכונה, מעידות כי הקדיש את כל מרצו וזמנו למען תושבי השכונה.

לאור כל האמור לעיל, קבע בית הדין האזורי כי אכן ישנם יחסי עובד מעביד בין הצדדים ולא יחסי התנדבות.

החלטת בית הדין הארצי:

בית הדין הארצי קבע, כי יש לקבל את הערעור וכי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

באיזון בין הצרכים של העיר לרב שכונתי, לאפשרויות הקיימות בקופת המדינה הוחלט שלא לתקצב את המשרה אליה התקבל המשיב על ידי משרד הדתות וכי המשיב, אינו יכול להיחשב "רב שכונתי" כמשמעותו בדין (חוק הרבנות הראשית לישראל ס'1).

אין חולק כי המשיב היה "מנהיג תורני" בשכונתו וכי נתן שירותי דת לקהילתו. בפס"ד ע"ע 3090-11-10 נפסק, כי האישורים בהם מותנה המינוי לרב שכונתי, ולרבות קיומו של מקור תקציבי הינן מהותיות ואין להקל בהן ראש.

 כאשר האישורים הנדרשים אינם מתקבלים, ככל הנראה יש סיבה לדבר והמשרה איננה נופלת תחת הגדרת "רב שכונתי". בנוסף, המשיב פעל באופן עצמאי, ללא מתן דין וחשבון לממונה כלשהוא. הוא אינו נדרש לדיווחים והתייצבות במשרדי המועצה הדתית. קביעת בית הדין האזורי כי המשיב הקדיש שעות רבות לתושבי השכונה איננה מספקת לביסוס יחסי עובד מעביד. בפס"ד ע"ע ארצי 1270/00 אהובה פרידמן נפסק, כי ניתן לראות במתנדב כמי שמגיע לעבודה במועד לפי בחירתו, נשאר משך זמן לפי בחירתו ולא מספק דין וחשבון וזאת בשונה מעובד שכיר.

לאור כל האמור לעיל, קבע בית הדין הארצי כי המשיב הינו בגדר מתנדב ומנהיג רוחני בלבד, ואין לראות בו כרב שכונתי בעל יחסי עובד מעביד עם המערערים, ודין הערעור להתקבל.


יום ראשון, 19 בינואר 2025

שכר מבוסס ביצועים: פתרון לשימור כישרונות בארגון

שכר מבוסס ביצועים: פתרון לשימור כישרונות בארגון

שכר מבוסס ביצועים: פתרון לשימור כישרונות בארגון


שכר מבוסס ביצועים הוא מודל תגמול שבו עובדים מתוגמלים בהתאם להישגיהם ולתרומתם לארגון. במציאות שבה שוק העבודה מתאפיין בתחרותיות גבוהה, שמירה על כישרונות מובילים הופכת להיות משימה קריטית עבור מנהלים. מודל זה נועד להניע עובדים, לשפר את הביצועים הארגוניים ולייצר סביבה שבה תרומה יוצאת דופן מתוגמלת באופן ראוי. 

במאמר זה נבחן את היתרונות והחסרונות של שכר מבוסס ביצועים, נציג דרכים לבניית מודל תגמול הוגן, ונביא דוגמאות מארגונים בישראל ובעולם שהטמיעו את המודל בהצלחה.

יחסי עבודה - חוקים ותקנות

יחסי עבודה - חוקים ותקנות

יחסי עבודה - חוקים ותקנות

ריכוז חוקים ותקנות בתחום יחסי עבודה

תחום יחסי העבודה הוא אחד מהבסיסים המרכזיים לשמירה על סביבה ארגונית מקצועית, הוגנת ומכבדת. החוקים והתקנות הנוגעים ליחסי עבודה נועדו להבטיח את זכויותיהם של העובדים והמעסיקים כאחד, תוך קידום שקיפות, שוויון והוגנות בתהליכי העבודה. החל מהגנה על שכר ותנאי עבודה, דרך מניעת אפליה ועד להסדרת יחסי העבודה הקיבוציים, כל חוק מהווה אבן יסוד לבניית מערכת יחסי עבודה בריאה ותקינה.

ריכוז זה מציג את עיקרי החוקים והתקנות החלים בתחום, ומטרתו להעניק ידע וכלים שימושיים למעסיקים ולעובדים כדי להבטיח עמידה בדרישות החוק ושיפור איכות יחסי העבודה במשק הישראלי.

יום שלישי, 10 בדצמבר 2024

פרסומי השבוע

פרסומי השבוע



עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024

עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024

לקוחות נכבדים

להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.

עב"ל 809-07-23  – מיכל דרור נ' המוסד לביטוח לאומי

האם כל פגיעה שהתרחשה בעת נופש חברה תחשב כתאונת עבודה?

ניתן ביום 02.05.2024

פס"ד זה, ניתן בבית הדין הארצי כערעור על פס"ד מבית הדין האזורי לעבודה בת"א בו נדחתה תביעת המערערת כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב").

תביעת המערערת הייתה תביעה להכרה באירוע אשר ארע בעת נופש חברה כתאונת עבודה.

להלן עיקרי הדברים:

המערערת שרתה כקצינה בקבע.

בשנת 2019, נערך נופש חברה של אנשי קבע ובני משפחותיהם במתקן צבאי אשר אורגן ומומן במלואו ע"י צה"ל. המערערת השתתפה בנופש יחד עם בן זוגה וחמשת ילדיה.

במהלך היום השני לנופש, ביתה בת השנתיים וחצי של המערערת עלתה לבמה להכנות למופע כישרונות צעירים. בסיום ההכנות, כשביתה הייתה צריכה לרדת מהבמה, עלתה המערערת כדי לעזור לה לרדת על מנת שלא תיפול אך לבסוף המערערת נפלה בעצמה ונפגעה ברגלה.

בחודש שלאחר התאונה הגישה המערערת למשיב טופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה אולם תביעתה נדחתה ע"י המשיב בנימוק  הבא: "מעיון בפרטי תביעתך עולה כי, פגיעתך אירעה במהלך פעילות של נופש משפחות שאורגן על ידי מעבידך. פעילות של נופש אינה בגדר פעילות נלווית במידה סבירה לעבודה ולפיכך אין לראות פעילות זו כפעולה הקשורה לעבודה".

הליכי התביעה:

על החלטה זו הגישה המערערת תביעה לבית הדין האזורי אשר פסק כי הפעילות בה המערערת נפגעה איננה "פעילות נלווית לעבודה" לפי "המבחן הדו שלבי" ועל כן תביעתה נדחתה.

המערערת הגישה ערעור על פסק הדין האזורי לבית הדין הארצי לעבודה אשר קבע כי דין הערעור להידחות, ונימק גם הוא את פסק דינו "במבחן הדו שלבי".

"המבחן הדו שלבי":

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של עובד אצל מעבידו או מטעמו.

במרוצת השנים, הפסיקה פירשה הגדרה זו באופן המעניק כיסוי ביטוי לא רק לעובדים אשר נפצעו תוך כדי ביצוע מלאכתם בפועל, אלא גם לעובדים אשר נפגעו תוך כדי ביצוע פעילויות "נלוות לעבודה", מתוך ההכרה בדינמיות חיי העבודה בשוק התעסוקה המודרני אשר בו, יחסי עובד ומעסיק משתרעים גם מעבר לשעות העובדה ולמסגרות העבודה הרשמיות וחלים גם על פעילויות אשר אינן קשורות במישורין לעבודה – בין היתר, אירועים חברתיים, אירועי נופש וגיבוש.

 הבחינה האם פעילות נתונה הינה בגדר "פעילות נלווית" כאמור נעשית לפי "המבחן הדו שלבי", המשכלל את אופיים ומהותם של האירוע התאונתי והפעולה הנבחנת.

בשלב הראשון נדרש להראות זיקה בין האירוע למפעל על פי מכלול הנסיבות, וככל שבחינת המקרה צלחה את השלב הראשון, נדרש לעבור לשלב השני, בו ייבחנו הזיקה והרלוונטיות של הפעילות בה עסק העובד בעת התאונה לאירוע .

בבחינת שני השלבים במקרה הספציפי הזה, נראה כי לא הוכחה כל זיקה בין הנופש לבין האירוע אשר בו נפלה המערערת. הנפילה אירעה תוך כדי משחק שובבות וכחלק מהאחריות ההורית של המערערת ולא כחלק מערב הכישרונות הצעירים ומכאן, מתנתקת הזיקה בין הפעולה של המערערת ובין אירוע הנופש שבו השתתפה.

על כן כאמור, קבע בית הדין הארצי בהמשך לקביעתו של בית הדין האזורי, כי דין התביעה להידחות.

אפליה מחמת משקלו של עובד

ע"ע (ארצי) 34220-10-21 משה ליפלס נ' ההתאחדות לכדורגל הישראל

מאת: עו"ד מור פפיר כהן

רקע עובדתי:

מר משה ליפלס (להלן: "המערער") החל את דרכו כשופט כדורגל בשנת 2003 ובשנת 2004 הצטרף לאיגוד השופטים.

החל משנת 2013 השתייך המערער לסגל הבכיר באיגור השופטים ושימש כעוזר שופט בליגה הלאומית.

 התאחדות הכדורגל בישראל (להלן: "המשיבה") הינה תאגיד שלא למטרת רווח המייצג את ענפי הספורט בישראל. המשיבה מוכרת ע"י גופים בין לאומיים, כפופה להתאחדות אך מתנהלת כגוף עצמאי בהיבטים המקצועיים, ויחד עם זאת, פועלת כאגף המקצועי האחראי על השיפוט בכל משחקי הכדורגל.

ביום 19.05.2016, זומן המערער לשימוע שהתקיים ביום 23.05.2016 וביום 01.06.2016, הוחלט לגרוע את המערער מסגל הליגה הלאומית לליגות האזוריות וזאת בנימוק כי יכולותיו נמוכות מהמצופה.

החלטת בית הדין האזורי:

בית הדין האזורי דחה את תביעתו של התובע. לטענתו ודעתו, החלטת הפיטורים התקבלה משיקולים מקצועיים בלבד ללא קשר לעודף המשקל של המערער.

שאלת המשקל העודף הייתה השאלה המרכזית בכתב התביעה של המערער. לטענת בית הדין האזורי המשיבה הוכיחה כי אין כל קשר בין נראות המערער להחלטה לפטרו שכן מדי שנה עבר בהצלחה בדיקות רפואיות ומבחני כושר שבוצעו לו מטעם המשיבה.

החלטת בית הדין הארצי:

לאחר שבחן את טענות הצדדים, הגיע בית הדין הארצי למסקנה כי מסקנת ופסיקת בית הדין האזורי היו שגויות. הכלל הוא, כי אין ערכאת הערעור מתערבת בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית (פס"ד ע"ע ארצי 1160-05-11 כהן נ' יעקובוב). ניכר, כי גרסת ההתאחדות בנוגע למשקל ונראות המערער הייתה "גרסה מתפתחת". המשיבה הטיפה בפניי המערער כי עליו להשיל 7 ק"ג ממשקלו והוא התבקש לפעולה זאת "פעם אחר פעם". המערער ציין בכתב תביעתו כי לא ראה חשיבות לדבר שכן עבר בהצלחה את כלל מבחני הכושר מטעם האיגוד.

בית הדין ציין כי ניתן לראות בשנים האחרונות כי תופעת האפליה עקב משקל גופם של אנשים הולכת וגוברת. המחוקק טרם הסדיר התייחסותו לתופעה זו ועל שולחן הכנסת הונחה הצעה לקידום החוק, שכן גם היא טרם קודמה. בית הדין בחר לתת למערער סעד וטען כי קמה עילת תביעה גם מכוח הפרת חובת תום הלב וכי המעסיק קיבל את החלטתו משיקול זר ולא ענייני.

סוגיית המשקל איננה נמנית עם העילות האסורות עפ"י ס' 2א' לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אך בפסק דין בג"צ 1268/09 זוז'ל נגד נציבות שירות בתי הסוהר נפסק, כי הרשימה המנויה בסעיף הינה רשימה פתוחה ועקרונית וכי ניתן להוסיף את סוגיית המשקל לרשימת עילות ההפליה האסורות, תוך בחינת זהירות של כל אחד מההיבטים וההשלכות הכרוכות בכך.

חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), תשפ"ה – 2024

מאת: עו"ד אלה כהן

בחודש נובמבר 2024, אושרה הצעת החוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות של חברי הכנסת יעקב אשר ואלון שוסטר.

החוק יאפשר קיום בחירות שוויוניות ונגישות לתושבי הצפון, לרבות חיילי צה"ל בישובים בהם נדחו הבחירות כתוצאה מהמלחמה.

החוק קובע בין היתר הסדרים לעניין הבחירות אשר התקיימו בדרום בחודש נובמבר ואלה אשר עתידות להתקיים ביום ה-18 לחודש פברואר 2025 ברשויות המקומיות של קריית שמונה, שלומי ובמועצות אזוריות הגליל העליון, מבואות החרמון, מעלה יוסף ומרום הגליל.

בהתאם לחוק, יום הבחירות יהיה יום שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן מתקיימות הבחירות, גם אם מקום העבודה הוא ברשות מקומות שלא חל בה יום שבתון. שירותי תחבורה ושירותים ציבוריים יופעלו כסדרם. 

בבחירות שיתקיימו באזורים האמורים תוצבנה שתי קלפיות לפחות בכל נפה מנפות הארץ (16 בסך הכל) אשר בהן יוכלו להצביע התושבים המפונים.

במקומות אשר בהם המצב הביטחוני לא יאפשר הצבעה וכן, תושבי הישוב פונו ברובם, מנהל הבחירות יוכל להחליט כי לא יציב קלפי, ובמקומה תוצב קלפי במקום סמוך ככל האפשר. כמו כן, תושבי הישוב יוכלו להצביע בכל אחת מהקלפיות המפוזרות בארץ.

להלן לינק לחוק תיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה) התשפ"ה – 2024 מתוך מאגר החקיקה הלאומי של אתר הכנסת:

הוראת שעה


יום שלישי, 3 בדצמבר 2024

דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה - סיכום שנת 2024

דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה - סיכום שנת 2024

דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה - סיכום שנת 2024

שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחום דיני העבודה בישראל, הכוללים תיקוני חקיקה, פסקי דין חשובים ותקנות חדשות המשפיעות על מעסיקים ועובדים כאחד.

מטרת השינויים הייתה לחזק את ההגנה על זכויות העובדים, לשפר את תנאי ההעסקה ולהתאים את החוקים למציאות המשתנה בשוק העבודה.

בסקירה זו נציג את העדכונים הבולטים ביותר לשנה זו, תוך התמקדות בנושאים המשמעותיים ביותר למעסיקים ולעובדים.

בקרת שכר: הפתרון המושלם לניהול חכם, חיסכון והגדלת בארגונים

בקרת שכר: הפתרון המושלם לניהול חכם, חיסכון והגדלת בארגונים

בקרת שכר: הפתרון המושלם לניהול חכם, חיסכון והגדלת בארגונים

מבוא: חשיבות בקרת השכר בעולם הארגונים

ניהול תקין של מערך השכר בארגון הוא מהתהליכים המורכבים והרגישים ביותר בניהול משאבי אנוש ופיננסים. בקרת שכר היא נתינת יסודי שמטרתו, לבקרשפר את ניהול השכר בארגון, תוך מניעת טעויות, עמידה בדרישות החוק וחיסכון כספי כספי.

שיטות ניהול ניהוליות אינן מספיקות לדרישות מודרניות של הארגונים. כיום, ארגונים רבים מאמצים בקרת שכר מקצועית, הספקת תובנות מדוייקת על המצב הקיים ומסייעת בייעול התהליכים, שיפור שביעות רצון מקצועית וצמצום סיכונים משפטיים.

מהי בקרת שכר?

בקרת שכר היא פעילה בדיקה מעמיקה של תהליכי השכר בארגון, תוך הקפדה על דיוק ועמידה בחוקים ותקנות. מרכזית היא שכל שקל שמושקע בשכר מנוצל עם ולמנוע טעויות שעלולות לעלות לארגון כסף רב.

רכיבים מרכזיים בבקרת שכר:- בדיקת תקינות דוחות השכר: סקירת כל רכיבי השכר כדי לוודא שהם מחושבים ומדויקים.
- מניעת טעויות: זיהוי תשלומי יתר, טעויות בדיווחים או חוסרים.
- עמידה בדרישות החוק: הבטחת עמידה בתקנות מס, ביטוח לאומי וזכויות עובדים.
- כלכלית: זיהוי אפשרויות לחיסכון בעלויות שכר.
-

ניתוח ראשוני של מערך השכר

- איסוף נתונים על תהליכי השכר הנוכחיים.
- זיהוי נקודות חולשה ותחומים לשיפור.
-

ביצוע בדיקות מעמיקות

- בדיקת רכיבי השכר, כולל חישוב שעות עבודה, נוספות, זכויות סוציאליות, ודיווחים לשעות המס.
-

השוואה לתקנות וחוקים

- בדיקה שהשכר משולם בהתאם לדרישות החוק, כולל הסכמים קיבוציים והוראות פנסיוניות.
-

הפקת דוח ממצאים

- הגשת דו"ח מפורט המלצות לשיפור תהליכי השכר, תיקון טעויות והפחתת עלויות.
-

יישום פתרונות ושיפור תהליכים

- הטמעת תוכניות פעולה לייעול ניהול השכר, תוך שימוש במערכות טכנולוגיות מתקדמות ובניהול חכם של כוח האדם.
- בעיה: חברת גילתה טעויות חוזרת בתשלומי שעות נוספות לעובדים.
- פתרון: באמצעות בקרת שכר, זוהו טעויות תכופות בחישוב שעות העבודה, והותקנו מערכות לניהול שעות עבודה מדויקות.
- תוצאה: חיסכון של 350,000 ש"ח בשנה, שיפור האמון של העובדים והפחתת תלונות בנושא שכר.
- בעיה: אי התאמה בין דיווחי השכר לחוקים מקומיים גרמה לחשיפה משפטית.
- פתרון: בקרת שכר מקיפה הביאה לתיקון רכיבי שכר והטמעת תהליכים שעמדו בדר החוק.
- תוצאה: צמצום הסיכונים המשפטיים ושיפור משמעותי בבקרה על השכר.
- ניסיון מקצועי: חברה עם ניסיון מוכח בעבודה עם ארגונים מגוונים.
- צוות מומחים: שילוב של חשבי שכר, רואי חשבון ויועצי משפט.
- טכנולוגיה מתקדמת: שימוש במערכות לניהול ובקרה על תהליכי שכר.
- שירות מותאם אישית: התאמת הפתרונות לצרכים הייחודיים של כל הארגון.
- חיסכון ממוצע של 5% בתוספת השכר: זיהוי טעויות ותהליכים לא יעילים.
- תהליכים מותאמים אישית: בניית חוקת עבודה מותאמת לכל ארגון.
- הפחתת חשיפות משפטיות: עמידה מלאה בתקנות ובדרישות החוק.
- צוות מומחי רחב: אחיד חשבי שכר, רואי חשבון ויועצי משאבי אנוש.

למה לבחור בפתרונות אפקטיביים?
החברה מציעה שירות הוליסטי שמבטיח שיפור בכל היבטי ניהול השכר, עם דגש על חיסכון כלכלי ושיפור שביעות רצון מקצועי.

סיכום: בקרת שכר – השקעה שמחזירה את עצמה

בקרת שכר אינה רק כלי לניהול יעיל של משאבים פיננסיים, אלא גם אמצעי להבטחת שקיפות, אמון ועמידה בדרישות החוק. טיפול תורם לשיפור רווחיות הארגון ולחיזוק הקשר עם עובד.

ארגונים שמאמצים בקרת שכר מקצועית יכולים ליהנות מחיסכון משמעותי בעלויות, מניעת טעויות קריטיות ושיפור כולל בביצוע הארגון. עם חברת פתרונות אפקטיביים , ארגונים יכולים להיות בטוחים שהם מקבלים את הפתרונות המתקדמים ביותר לניהול שכר יעיל ורווחי.