יום שלישי, 2 במרץ 2021

העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם או קבלן שירות

 

העסקה של עובדי קבלן חייבת להיות באמצעות קבלני כוח אדם או קבלני שירות שקיבלו רישיון מתאים לכך. ככלל, עובדי קבלן זכאים לכל הזכויות שלהן זכאי כל עובד. בנוסף, יש להם זכויות מיוחדות הקשורות לתנאי העסקתם ולמשך ההעסקה שלהם אצל המעסיק בפועל.

תנאים להעסקה באמצעות קבלן

מהו קבלן כוח אדם וקבלן שירות

החוק מבחין בין קבלן כוח אדם לקבלן שירות:

  • קבלן כוח אדם מספק כוח אדם לצורך ביצוע עבודה המהווה חלק מהפעילות הרגילה של העסק. לדוגמה: קבלן כוח אדם המספק למשרד עורכי דין עובדת כממלאת מקומה של מזכירה שיצאה לחופשת לידה.
  • קבלן שירות מספק לזולת, באמצעות עובדיו, שירותים בתחומי הניקיון, השמירה והאבטחה.

על המבקש לפעול כקבלן כח אדם או כקבלן שירות, לקבל רישיון מאת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

איסור קבלת שירות מקבלן שאין לו רישיון

חל איסור על קבלת שירותי כוח אדם לצורך עסק מקבלן כח אדם או קבלן שירות שאין לו רישיון. עם זאת, האיסור לא חל על אדם המקבל את השירות שלא לצורך עסק, משלח יד או שירות ציבורי, כגון: אדם פרטי המזמין שירותי ניקיון בביתו לצרכיו. 

הסכם עבודה בכתב​

ככלל, העסקת עובדים על ידי קבלן כוח אדם טעונה הסכם בכתב, המפרט את תנאי העבודה של העובדים. על הקבלן למסור את ההסכם לידי העובדים, לפני תחילת ההעסקה.

החובה לערוך הסכם בכתב לא חלה כאשר קיים הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי העבודה של העובדים אצל קבלן כח האדם. קבלן כוח האדם נדרש לאפשר לעובד לעיין בהסכם הקיבוצי.

איסור קבלת תשלום תמורת שירותי קבלן כח אדם מהעובד

קבלן כוח אדם לא רשאי לדרוש, מעובדים המועסקים על ידו או ממי שמועמד לעבוד אצלו, החזר הוצאות או תמורה בעד שירותיו.

מעסיק בפועל לא רשאי לדרוש מעובדים המועסקים אצלו סכום כלשהו כתמורה לסכום ששילם לקבלן כח אדם עבור שירותי העובדים, או החזר של תשלומים ששולמו על ידו לקבלן כח אדם.

חשוב לציין:

  • העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם או קבלן שירות שלא ניתן להם רישיון, וכן העסקת עובדים באמצעות קבלן כוח אדם בלא שנערך הסכם עבודה בכתב, אינן פוטרות את קבלן כוח האדם ואת המעסיק בפועל מחובותיהם כלפי העובדים.

הוראות החוק בנושא קבלת רישיון: 

הוראות החוק בנושא איסור התקשרות עם מי שאינו בעל רישיון: 

הוראות החוק בנושא הסכם עבודה בכתב: 

הוראות החוק בנושא איסור על חיוב עובד בתשלום

חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996, סעיף 12


יום שבת, 20 בפברואר 2021

משרד הכלכלה ורשות המסים: הקלות בתהליך קבלת ההנחה מארנונה

 


רשות המיסים החלה לשלוח מסרונים לכלל העסקים שקיבלו מענק, שיבחנו את זכאותם ויגישו בקשה להנחה בארנונה באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. בעקבות השירות הוגשו כבר כ-5,300 בקשות.

החל מהיום 18 פבר' עסקים יוכלו להגיש בקשה להנחה בארנונה, ללא צורך בצירוף מסמכים מרשות המיסים. העסקים שיגישו בקשות להנחה בארנונה לא ידרשו לצרף מסמך על הוכחת ירידה במחזור, אלא להשאיר את הפרטים בטופס דיגיטלי באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, אשר ייבדקו ישירות מול נתוני רשות המיסים.

על מנת לייעל ולשפר את תהליך קבלת ההנחה בארנונה לעסקים הזכאים, ובעקבות עבודה משותפת של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ורשות המיסים, פושט תהליך הרישום להנחה, ועסקים כעת נדרשים רק לציין את פרטי העסק והרשויות בהן הם משלמים ארנונה שלא למגורים וזכאותם תיבדק ללא צורך בצירוף מסמכים.

בימים אלו מעבירה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לרשויות המקומיות, את רשימות העסקים שהגישו בקשה עד ל-10 בינואר ואושרו על ידי הסוכנות ורשות המסים, והרשויות המקומיות יעניקו לעסקים את ההנחה בארנונה בהתאם לרשימה זו.

בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים מציינים כי אמנם חלה עלייה בהיקף הבקשות בחודשים האחרונים, אך מהנתונים עולה, כי היקף העסקים הזכאים להנחה גבוה בהרבה, ועסקים רבים עדיין לא הגישו בקשה לממש את זכאותם לקבלת ההנחה מארנונה. עוד מדגישים בסוכנות, כי גם עסקים שכבר שילמו את הארנונה זכאים להחזר במידה והם עומדים בתנאים.

בנוסף, בהמשך לסיכום בין הסוכנות לרשות המיסים, וכחלק מהמאמץ לסיוע לעסקים לממש את הזכאות להנחה על ידי העסקים, רשות המיסים החלה אמש לשלוח מסרונים לכלל העסקים שקיבלו מענק, שיבחנו את זכאותם ויגישו בקשה להנחה בארנונה באתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. בעקבות השירות שהחל כאמור אתמול, הוגשו כבר כ-5,300 בקשות.

רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים: ״אנו פועלים כל העת לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים, ובכלל זה הסיוע בקבלת ההנחה בארנונה כפי שנקבע על ידי הממשלה במסגרת התכנית הכלכלית לסיוע לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה. בשיתוף פעולה עם רשות המסים, הצלחנו להפוך את התהליך לפשוט מאוד עבור העסקים״.

״אני קורא לכלל העסקים שנפגעו מהקורונה וזכאים להנחה, לממש את הזכאות שלהם. כל מה שצריך לעשות בשביל לקבל את ההנחה במידה ואתם עומדים בתנאים, זה להיכנס לאתר של הסוכנות, ולהזין את הפרטים שלו והרשויות. ואנחנו נעביר את הנתונים לרשויות המקומיות שמזכות בהנחה״.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים: ״רשות המסים ממלאת תפקיד מרכזי ברשת הביטחון הכלכלית לעסקים באמצעות תכנית המענקים, במסגרתה שולמו עד היום  לעסקים שהכנסותיהם נפגעו מההשלכות של נגיף הקורונה, למעלה מ-27 מיליארד שקל. הרשות שמחה להירתם למהלך שיביא להקטנת הבירוקרטיה והנגשת ההנחה בארנונה יחד עם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים״.

פורסם באתר – www.port2port.co.il 

יום ראשון, 14 בפברואר 2021

זכויות עובדים זרים בעבודה


ככלל, עובדים זרים זכאים לתנאי העבודה הבסיסיים להם זכאים עובדים ישראלים.

בנוסף לתנאים אלו, קיימים תנאים מיוחדים החלים לגבי העסקת עובדים זרים, כגון: החובה למסור להם הסכם עבודה הכתוב בשפתם, או החובה לספק להם ביטוח בריאות ומגורים הולמים. המידע בדף זה מתמקד בזכויות המיוחדות של העובדים הזרים בישראל.

מי יכול להעסיק עובדים זרים

יום רביעי, 10 בפברואר 2021

עיצומים כספיים והתראות מינהליות

 


משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה.

החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט בהליכים לאכיפה מינהליים, בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השנייה לחוק. זאת כנגד המעסיק, ובמקרים מסוימים נגד מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ונגד מזמין שירות.

התראה מינהלית

​ממונה עיצומים רשאי להודיע למעסיק על כוונתו להטיל עליו עיצום כספי, בנסיבות בהן קיים חשד שהמעסיק הפר הוראה שבחוקי העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, או במקום זאת, למסור למעסיק התראה מינהלית.

בהתראה המינהלית ניתנת למעסיק אזהרה כי עליו להפסיק הפרה של הוראה שבדיני העבודה, המפורטת בתוספת השניה לחוק להגברת האכיפה, שאם לא כן יוטל עליו עיצום כספי בשל הפרה נמשכת או חוזרת. 

התראה מינהלית מאפשרת למעסיק לתקן את ההפרה בלא שיוטל עליו עיצום כספי.

מעסיק שנמסרה לו התראה מינהלית, רשאי לפנות לממונה עיצומים בכתב, תוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה מסיבות אלה: המעסיק לא ביצע את ההפרה, או שהמעשה שביצע המעסיק אינו מהווה הפרה.

ממונה עיצומים שקיבל בקשה לביטול התראה מינהלית, רשאי לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה.

בנסיבות בהן מעסיק ממשיך בהפרה, אף שקיבל התראה מינהלית, תימסר לו דרישת לתשלום עיצום כספי בשל הפרה נמשכת ואם חזר והפר את אותה הוראה, תוך שנתיים מיום שנמסרה לו ההתראה, תימסר לו הודעה על כוונה לחייבו בתשלום עיצום כספי בשל הפרה חוזרת.

עיצום כספי ​

החוק להגברת האכיפה קובע כי ניתן להטיל עיצום כספי, עקב הפרת הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, על המעסיק, על המנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ובמקרים מסוימים גם על מזמין שירות. 

הטלת עיצום כספי על מעסיק

​ממונה עיצומים, רשאי להטיל עיצום כספי על מעסיק שפעל בניגוד להוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השניה לחוק, זאת לאחר שהממונה מסר למעסיק הודעה על כוונתו להטיל את העיצום הכספי.

מעסיק שקיבל הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי, רשאי לטעון את טענותיו בדבר הטלת העיצום, תוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה. 

בנסיבות בהן המעסיק הגיש את טענותיו בקשר להטלת העיצום – ממונה העיצומים יכול להחליט אם להטיל על המעסיק עיצום כספי וכן אם יש מקום להטיל על המעסיק עיצום בסכום מופחת. במקרה של החלטה על הטלת עיצום כספי, נשלחת למעסיק דרישת תשלום שבה מפורט סכום העיצום והמועד לתשלומו.

בנסיבות בהן המעסיק בחר שלא להגיש טענות בקשר להטלת העיצום – ההודעה על הכוונה להטיל עיצום כספי תחשב, בתום 30 ימים מיום שנמסרה, כדרישת תשלום.

סכומי העיצום הכספי

יום שבת, 6 בפברואר 2021

גיל הפרישה מהעבודה

 


קיימים שלושה מועדים שבהם עובדים יכולים או צריכים לפרוש מהעבודה עקב גילם.

גיל פרישה הוא הגיל שבו עובדים זכאי לפרוש מעבודתם ולקבל קצבת פרישה (פנסיה). גיל פרישה חובה הוא הגיל בו ניתן לחייב עובדים לפרוש מהעבודה. גיל פרישה מוקדמת הוא הגיל שבו עובדים יכולים, בתנאים מסויימים, לפרוש מעבודתם עוד לפני גיל הפרישה ולקבל קצבת פרישה.

גיל פרישה מהעבודה

עובדים המגיעים לגיל פרישה, זכאים לפרוש מעבודתם עקב גילם. כמו כן הם זכאים לקבל קצבת פרישה (פנסיה), בתנאי שהם זכאי לקצבה לפי חוק, הסכם קיבוצי, או הסכם העבודה.

גיל הפרישה לנשים

גיל הפרישה לנשים הוא 62.

בחוק נקבע כי לגבי נשים שנולדו מחודש מרץ 1944 ועד לחודש ינואר 1955, גיל הפרישה יעלה בהדרגה, מגיל 60 לגיל 62 בהתאם לתאריך הלידה. בטבלה הבאה מפורטת העלייה המדורגת של גיל פרישה לנשים, בהתאם לתאריך הלידה:

תאריך לידהגיל הפרישה
עד 03/194460
04/1944 – 08/194460 + 4 חודשים
09/1944 – 04/194560 + 8 חודשים
05/1945 – 12/194561
01/1946 – 08/194661 + 4 חודשים
09/1946 – 04/194761 + 8 חודשים
05/1947 – 02/195662 (גיל הפרישה כיום)

גיל הפרישה לגברים

גיל הפרישה לגברים הוא 67.

בחוק נקבע, כי, גיל הפרישה לגבי גברים שנולדו בתקופה שמחודש מרץ 1939 ועד לחודש אפריל 1942, יעלה בהדרגה, מגיל 65 לגיל 67, בהתאם לתאריך הלידה. לפירוט העלייה המדורגת של גיל פרישה לגבר, בהתאם לתאריך הלידה.בטבלה הבאה מפורטת העלייה המדורגת של גיל פרישה לגברים, בהתאם לתאריך הלידה:

תאריך הלידהגיל הפרישה
עד 3/193965
4/1939 – 8/193965 + 4 חודשים
9/1939- 4/194065 + 8 חודשים
5/1940 – 12/194066
1/1941 – 8/194166 + 4 חודשים
9/1941 – 4/194266 + 8 חודשים
5/1942 ואילך67

 

חוק גיל פרישה, תשס"ד-2004

יום שני, 4 בינואר 2021

הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה

 

הסכם קיבוצי הוא הסכם בין ארגון עובדים לבין מעסיק או ארגון מעסיקים, ועוסק בתנאי העבודה של העובדים אצל המעסיקים החתומים על ההסכם. צווי הרחבה מאפשרים להרחיב את תחולתו של הסכם קיבוצי גם על מקומות עבודה שלא נכללו בו.

מהו הסכם קיבוצי

הסכם קיבוצי הוא הסכם בין מעסיק או ארגון מעסיקים, לבין ארגון עובדים, שנעשה והוגש לרישום לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. הסכמים קיבוציים עוסקים בענייני קבלת עובדים לעבודה או סיום עבודתם, תנאי עבודה, יחסי עבודה, וזכויות וחובות של הארגונים בעלי ההסכם.

לחיפוש הסכמים קיבוציים

מהו צו הרחבה

צו הרחבה הוא צו המרחיב את תחולתו של הסכם קיבוצי, או חלק ממנו, על קבוצות עובדים שההסכם הקיבוצי לא חל עליהם​. צווי הרחבה מתפרסמים על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בתנאים המפורטים בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957. קיימים צווי הרחבה שכוללים את כל העובדים בישראל, ובכללם דמי הבראה לעובדים, נסיעות לעבודה ובחזרה, ימי אבל, תוספת יוקר ועוד.​

לחיפוש צווי הרחבה

יום חמישי, 31 בדצמבר 2020

זכויות בעבודה למבודדים ולחולים בקורונה

 


מידע לשכירים ועצמאים שנעדרים מהעבודה לאחר שאובחנו כחולים בקורונה, או שהם נדרשים לבידוד מסיבות אחרות.

מחלת הקורונה כרוכה לא רק בשאלות בריאותיות. ההיעדרות הכפויה מהעבודה עבור מי שנדרש לבידוד מעוררת שאלות כלכליות מהותיות. מה קובעים החוק והתקנות?


עובדים שאובחנו כחולים בקורונה, זכאים לדמי מחלה ממקום העבודה בעבור תקופת ההיעדרות. מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה, זכאי להכרה כנפגע עבודה אם המחלה גרמה לפגיעה בעבודתו. מידע נוסף באתר הביטוח הלאומי.

במקרה שבו שכיר מאובחן כחולה קורונה בזמן קבלת דמי אבטלה בעקבות פיטורים או חל"ת תשלום דמי האבטלה יימשך. בימים אלו, תשלום דמי אבטלה מתבצע על פי רישום מקוון בלשכת התעסוקה ולאחריו לא נדרשת התייצבות, אלא אם הנרשם זומן מראש באופן אישי. החולים או השוהים בבידוד אינם רשאים להגיע ללשכת התעסוקה לצורך הרישום או החתימה לצורך קבלת דמי אבטלה.

עובד שנאלץ להיעדר מעבודתו בשל מחלת הקורונה או בשל שהות בבידוד עקב חשש להידבקות בנגיף קורונה, מוגן מפני פיטורים. למעסיק אסור לדרוש מהעובד ואסור לו לאפשר לעובד להיכנס למקום העבודה, אפילו אם העובד מעוניין בכך. תלונות על הפרת ההנחיות הללו ניתן להגיש למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

עובדים שנדרשים לשהות בבידוד בעקבות חשיפה לחולה מאומת או תסמינים, זכאים לתשלום דמי בידוד עבור הימים שבהם הם נעדרים מהעבודה החל מהיום השני לבידוד. הזכאות לדמי הבידוד חלה גם על עובד שנדרש לשהות בבידוד עם ילדו או עם אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע. אם העובד מאובחן כחולה מאומת בקורונה במהלך הבידוד, תקופת המחלה תיחשב החל מהיום הראשון לבידוד.

באחריות העובד להעביר דיווח על הבידוד למעסיק. זכויות העובד בתקופת הבידוד זהות להיעדרות בתקופת מחלה, לרבות איסור פיטורים, הפרשות לקופת גמל וצבירת ותק.עובד שעבד בתקופת בידוד ומקבל שכר, לא זכאי לדמי בידוד בעד פרק הזמן בו עבד ולא יופחתו לו ימי מחלה.

אם אין ימי מחלה צבורים, ימי הבידוד יופחתו מימי המחלה להם זכאי העובד בעתיד. אם יחסי העובד מסתיימים לפני שנצברים דמי מחלה, ניתן לקזז מצבירת ימי החופשה. אם לא נותרה יתרת חופשה מספקת, העובד לא יהיה חייב בגין ימי הבידוד. עבור היום הראשון לבידוד, ניתן לבחור לקבל תשלום על חשבון ימי החופשה.

עובד שנדרש לשהות בבידוד בעקבות חזרה ממדינה אדומה בחו"ל במסגרת נסיעה מטעם מטעם העבודה, זכאי לדמי בידוד החל מהיום הראשון להיעדרות במסגרת הבידוד. עובד שחוזר ממדינה אדומה בחו"ל, במסגרת נסיעה שאיננה מטעם העבודה, אינו זכאי לדמי בידוד.

עצמאים, בשונה משכירים, אינם זכאים לתשלום ימי מחלה מהביטוח הלאומי. כלומר עצמאים שלא יכולים לעבוד בשל הכרח להכנס לבידוד או ימי מחלה, אינם מקבלים כל תשלום. עם זאת יש לציין כי עצמאים שזכאים בשל משבר הקורונה לדמי אבטלה או הבטחת הכנסה מהביטוח הלאומי, ימשיכו לקבל אותם גם מרגע האבחון בקורונה ועד להחלמה. בנוסף ניתן להגיש בקשות למסלולי מענקים. מידע נוסף בנושא – באתר הביטוח הלאומי.

מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה, זכאי להכרה כנפגע עבודה אם המחלה גרמה לפגיעה בעבודתו ובהתאם לעמידה בתנאי הזכאות של הביטוח הלאומי. מידע נוסף באתר הביטוח הלאומי.

יום שלישי, 22 בדצמבר 2020

שווי ריבית (הלוואה)



סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה קובע שבמצב שבו העובד מקבל הלוואה מהמעסיק, וכאשר תנאי ההלוואה מיטיבים עם העובד, למשל – ריבית נמוכה או אי הצמדה למדד, אזי ההלוואה מהווה טובת הנאה, בגינה יש לחייב את העובד בשווי.

יום שני, 14 בדצמבר 2020

גילום מס



גילום הוא מצב בו המעסיק מעוניין לשלם לעובד סכום מסוים כשכר נטו. המעסיק אינו מעוניין שהעובד ישלם את המס עבור אותו סכום נטו אלא שהוא עצמו, המעסיק, יספוג את נטל המס במקום העובד.

יום שבת, 12 בדצמבר 2020

תיאום מס



תיאום מס נדרש במקרה שבו יש לאדם הכנסה משני מעסיקים שונים או יותר (משכורת נוספת, פנסיה מוקדמת, קצבה וכדומה) או במצב שלעובד לא הייתה הכנסה מתחילת שנה והוא מעוניין להקטין את נטל המס.

יום שלישי, 1 בדצמבר 2020

חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020

 


ביום 18/11/2020 נכנס לתוקף חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020, אשר מסדיר את אופן התשלום עבור עובדים הנמצאים בבידוד.

על פי המתווה שאושר, עובד שנמצא בבידוד לא יקבל שכר על יום הבידוד הראשון.

מעסיקים עד 20 עובדים – יקבלו מהמוסד לביטוח לאומי שיפוי מלא עבור היום השני לבידוד ועבור יתר הימים יקבלו שיפוי  בסך 75% מעלות הבידוד.

מעסיקים מעל 20 עובדים- יקבלו שיפוי מלא על ידי  המוסד לביטוח לאומי עבור היום השני לבידוד ולאחר מכן יינתן שיפוי עבור 50% מעלות הבידוד למעסיק.

להלן עיקרי החוק:

  1. תשלום ימי בידוד: על פי החוק עובד השוהה בבידוד זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד בעד ימי העבודה שבהם שהה בבידוד ונעדר מעבודתו, למעט תשלום בעד יום עבודה הראשון בתקופת הבידוד. אולם העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד היום הראשון על חשבון יום חופשה המגיע לו (האמור כפוף להסכם קיבוצי או אישי אשר חל בו הסדר המטיב עם העובד לעניין דמי מחלה, למעט מקרים בהם המדינה צד להסכם).
  2. תקופת ימי המחלה: מתקופת ימי המחלה של הבידוד ישולמו לו דמי מחלה, אך לא יותר מ-4 ימים על חשבון ימי המחלה. התשלום ישולם לפי ימי עבודה (5/6 ימים בהתאם למתכונת העסקה של עובד) ולא יכלול את ימי המנוחה.
  3. תשלום על חשבון ימי מחלה עתידיים שיצבור העובד: במידה ולעובד אין יתרת ימי מחלה צבורים, יופחתו הימים בהם שהה בבידוד, וייזקפו על חשבון ימי מחלה עתידיים – כלומר, העובד יכנס ליתרה שלילית של ימי מחלה.
  4. סיום יחסי עבודה: אם יחסי העבודה יסתיימו ולעובד תיוותר יתרה שלילית בצבירתו יקוזזו ימי המחלה שנזקפו עקב הבידוד ויקוזזו כנגד יתרת ימי חופשה שטרם ניצל העובד (פדיון חופשה). במקרה בו אין לעובד יתרת חופשה בסיום העסקתו- לא יהיה לעובד חוב בעד ימי מחלה הנותרים.
  5. שיפוי: מעסיק אשר שילם דמי בידוד לפי הוראות החוק, יעביר לו המוסד לביטוח לאומי תשלום בשיעור של 100% עבור היום השני לבידוד וכן עבור יתר הימים שיפוי בגובה של 50%, לעומת זאת מעסיקים עד 20 עובדים יקבלו 100% עבור היום השני וכן 75% עבור יתר הימים.
  6. הגשת בקשה לשיפוי: מעסיק יגיש למוסד לביטוח לאומי בקשה לשיפוי באופן מקוון כפי שיפרסם המוסד לביטוח לאומי , לא יאוחר מ-60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד.
  7. פרטי הבקשה:  הבקשה לשיפוי תכלול בין היתר הצהרה של המעסיק על תשלום דמי בידוד לעובד וכן את הפרטים הבאים: פרטי המעסיק – שם המעסיק, מספר מזהה, טלפון כתובת , דוא"ל, מס' חשבון בנק ותיק ניכויים.  פרטי העובד– שם ושם משפחה, מספר  זהות או דרכון, מס' טלפון ומייל. פרטי משרה – היקף המשרה ששל העובד בשלושת החודשים שקדמו לבידוד. פרטי בידוד= מועד תחילת תקופת הבידוד וסיומה, מס' ימים ששולמו, וכן פרטים לגבי ההוראה שבשלה זכאי העובד לדמי בידוד. גובה התשלום- גובה דמי הבידוד של העובד, שכר ממוצע ברבעון לפיו שולמו דמי הבידוד והעלות בה נשא המעסיק.
  8. חריגים: החוק לא חל על מי שנמצא כחולה מאומת או מי שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל מחו"ל.
  9. תוקף: החוק נכנס לתוקף רטרואקטיבית מיום 1/10/2020 ועד ליום 31/3/2021.

שר האוצר , באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי להאריך  בצו את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.